עיון בתיק ערר על החלטת רשם הקבלנים

לפני ערעור מינהלי על החלטת ועדת הערר לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט - 1969 (להלן: "ועדת הערר" ו"החוק" בהתאמה) מיום 17/2/19 בתיק ו"ע 1894-03-18 ולפיה נדחה ערר המערערות על החלטת רשם הקבלנים להוריד סיווג המערערת 2 (להלן גם: "ש.פ. חשמל") בענף 160 - חשמלאות מסוג 4 לסוג 1.

ז) בהחלטה מיום 23/1/18 שכותרתה: "החלטת רשם לאחר היתייעצות בוועדה המייעצת - הורדת סיווג", נקבע בסעיפים 2-3: "2. הועדה עיינה במסמכי הבקשה, בין היתר במכתבכם מיום 6.11.2017, אישור המכירה לחברת מחלב ורשימת העבודות וחוזים ולא מצאה כי לחברה פעילות רציפה של פרויקטים וחוזי אחזקה בתוקף או פעילים למעט הסכם שוטף בין החברה לבין מחלב - הבעלים החדשים. הועדה סברה כי החברה לא הוכיחה ביצוע עבודות בהקף הנידרש כדי להוכיח כי היא יכולה להמשיך ולבצע עבודות בסווג הגבוה וזאת על פי המלצתה מיום 2.7.17 והחלטת הרשם מיום 30.7.17.

...

לפיכך, לאור בדיקת לשון ההסכמים, ההיגיון מאחוריהם והעובדה שש.פ. חשמל נמכרה ללא תמורה ממשית ומבלי שהיו לה נכסים, זכויות וחובות; מצאו גורמי המקצוע לבחון לא רק את דרך העברת הכספים הפורמלית בין שתי החברות אלא לבדוק מי בפועל ביצע את העבודות, והגיעו למסקנה כי העבודות בוצעו בפועל ע"י חברת מחלב תחת סיווג ש.פ. חשמל.

ו) אין זה המקרה שבו יש להתערב בשיקול דעת הרשם וממילא אין זה המקרה שבו בימ"ש יתערב בקביעות ועדת הערר ולפיכך דין הערעור להידחות.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

בפסק הדין שניתן ע"י ועדת הערר נאמר בין השאר: "ייאמר מיד שאין ועדת הערר מעבירה תחת שבט ביקורתה את פעילותה של הוועדה המייעצת שליד רשם הקבלנים. אם אכן פעלה ועדה זו שלא כדין, תוך היתנהגות בלתי סבירה בעת בדיקת וחקירת המקרה, כי אז הדרך הנאותה היא פניה לבג"ץ שיפעיל סמכותו נגד אותה ועדה אם יימצא שהיא פעלה שלא כדין. ועדת הערר דנה בערר על החלטת המשיבה ועיקר תפקידה של ועדת הערר הוא לבדוק ולבחון אם המשיבה חרגה מסמכותה או שהיתה חריגה בלתי סבירה בשקול דעתה בעת שנתנה את ההחלטה עליה הוגש הערר.

משהתקבלה חוות דעת המומחה שזהותו הוסכמה בין הצדדים, סיימו הצדדים בעצמם את שני התיקים, ללא שמיעת ראיות , העניין הנידון עתה, אינו מחייב, לפחות בשלב זה, חוות דעת מומחה שימונה על ועדת הערר, בודאי, כל עוד חוות הדעת אותן הגישה העוררת עתה לראשונה, לא נשלחו ולא נבחנו כמתחייב על ידי הועדה המייעצת המקצועית ורשם הקבלנים.

נכון תעשה העוררת אם כבר עתה תגיש בקשה לרשם הקבלנים לעיון חוזר בהחלטתו מיום 17.10.21, ולא תמתין לדיון הקבוע ליום 16/1/2022.

...

"לאחר שמיעה יסודית של טענות הצדדים מכאן ומכאן, הגענו לכלל מסקנה שראוי שוועדת הערר תקבל לעיונה חוו"ד של מומחה. תחום הביצוע בענף 600 מצומצם למספר חברות לא גדול. ממילא גם המומחיות הנדרשת בכל מה שסובב את התחום היא מיוחדת.

לפיכך, כדי שיהיה לנגדנו רקע מקצועי הולם, אנו מורים לצדדים לגבש הסכמה לגבי זהות המומחה.

על רקע כל האמור ניתנה החלטתי ביום 22/11/2021 שצוטטה בפתח החלטה זו שעליה הוספתי עתה.

ביום 28.11.2019 הוגש ערר על החלטת רשם הקבלנים מיום 15.9.2019, בה נדחתה בקשת העוררת – א.נ.ו חברה לבנין בע"מ – לרישום קבלן בענף בנין 100 ג(1) על בסיס כישוריו של וסים אבו חיאל, דרקטור בעוררת, שהוא הנדסאי ביניין מיום 26.10.2017, שסיים את התואר בהצטיינות, שהוא גם מנהל עבודה מוסמך מיום 22.10.2012.

בערר צוין, כי: "ההחלטה נשוא הערר לא נמצאה אצל העוררת ו/או אצל בא-כוחה אלא רק בעקבות פניה טלפונית של משרד הח"מ (עו"ד טל בייצר י.פ.) לבירור סטאטוס התיק מול משרד המשיב". להחלטת רשם הקבלנים לא צורפה המלצת הועדה המייעצת, הגם שבהחלטתו הוא כותב: "החלטתי לקבל את המלצת הועדה ודוחה מנימוקיה את כישוריו של המנהל אבו חיאל וסים." ועדת הערר כבר הביעה את דעתה שלהחלטת רשם הקבלנים יש לצרף את המלצת הועדה המייעצת שכן, שעל פי סעיף 7(ב) לחוק רישום קבלנים לעבודת הנדסה בנאיות תשכ"ט-1969, לא ישתמש רשם הקבלנים בסמכויותיו לדחיית בקשה לרישום קבלן, אלא לאחר היתייעצות עם הועדה המייעצת.

סבור אני, שנוכח כל המפורט לעיל, ונוכח הטענות הענייניות שהועלו בבקשה לעיון חוזר בכל הקשור ליכולתו של מר וסים אבו חיאל להיות בסיס לרישום העוררת קבלן בענף בנייה 100 ג(1); והיות והתקבלה על ידי ב"כ רשם הקבלנים תשובה שאינה מספקת בנושא זה; והיות והתרשמתי שהבקשה לעיון חוזר לא הובאה לבחינה ודיון בפני הועדה המייעצת ורשם הקבלנים בעצמו; והיות ואי מתן הארכה להגשת הערר תוצאתה אי הכרה ביכולתו של מר וסים אבי חיאל – הנדסאי, מנהל עבודה מוסמך, דרקטור בעוררת ומנהל בעוררת - להיות בעל הכישורים לרישום החברה/העוררת קבלן בענף 100 ג(1) הגם שהוא כבר הוכר ביום 12.2.2018 כבעל הכישורים לכך בחברה אחרת, אני מחליט להאריך את המועד להגשת הערר למרות האיחור בהגשתו.

...

החלטתי לראות בדברי תגובה אלו "בקשה להארכת מועד להגשת הערר" וביקשתי לקבל את תגובת רשם הקבלנים.

סבור אני, שנוכח כל המפורט לעיל, ונוכח הטענות הענייניות שהועלו בבקשה לעיון חוזר בכל הקשור ליכולתו של מר וסים אבו חיאל להיות בסיס לרישום העוררת קבלן בענף בנייה 100 ג(1); והיות והתקבלה על ידי ב"כ רשם הקבלנים תשובה שאינה מספקת בנושא זה; והיות והתרשמתי שהבקשה לעיון חוזר לא הובאה לבחינה ודיון בפני הוועדה המייעצת ורשם הקבלנים בעצמו; והיות ואי מתן הארכה להגשת הערר תוצאתה אי הכרה ביכולתו של מר וסים אבי חיאל – הנדסאי, מנהל עבודה מוסמך, דירקטור בעוררת ומנהל בעוררת - להיות בעל הכישורים לרישום החברה/העוררת קבלן בענף 100 ג(1) הגם שהוא כבר הוכר ביום 12.2.2018 כבעל הכישורים לכך בחברה אחרת, אני מחליט להאריך את המועד להגשת הערר למרות האיחור בהגשתו.

אני קובע את התיק לתזכורת בפני ליום 27.2.2020.

גם הרכזת המכינה את התיק לדיון בפני הוועדה המייעצת, וגם הוועדה המייעצת עצמה וגם המשיב עצמו כולם כאחד לא ראו בעובדה שהמבקש הוא עורר 1 נעדר הכשרה מקצועית כמנהל עבודה רשום, והבקשה להכיר בכישוריו אושרה במלואה לשמש כבסיס רישום בענף ראשי 200.

בדיון בפנינו חזר ב"כ העוררים על טיעונים אלו: "לא כתוב בחוק ששנות הניסיון יוצגו רק אחרי קבלת הרישיון" " פעמיים המשיב הכיר בעורר כבסיס רישום לענף 200, כשאין לו את התעודה המספיקה. פעם אחת זה היה בשנת 2006, השנייה בשנת 2012, העורר החליט להקים חברה עם הבן שלו והלך לרשם ובקש רישיון לענף 200. באפריל 2013 הועדה המייעצת נותנת לו רישיון ל- 200 כשאין לו תעודה" בכתב התשובה מבקש רשם הקבלנים לדחות את הערר: "1. יודגש כבר בתחילה, כי מעיון בכתב הערר, עולה כי אין בערר כל טיעון ו/או נימוק לצורך העמדת עילה להתערבותה של ועדת הערר הנכבדה בהחלטת המשיבה, פרט להעלאת טענות סתמיות וכלליות, ועל כן דינו להדחות.

...

סוף דבר.

אנו דוחים את הערר.

אנו מחייבים את העוררים ביחד ולחוד לשלם למשיב –רשם הקבלנים – את הוצאות ערר זה בסך 20,000 ₪.

הועדה המייעצת המקצועית דנה בתלונות והחשדות כלפי העוררת עיינה במסמכים השונים, לרבות בתצהיר של מר נביל אבו גאדה, והמליצה בפני רשם הקבלנים, על התלייה בפועל של רישיון הקבלן של העוררת לשלוש שנים.

יתרה מכך, פסק הדין האמור אף היתייחס לערכאה הנכונה לתקופת החלטות רשם הקבלנים ביחס לחברה הנמצאת בהליכי חידלות פרעון, כפי שאוזכר לעיל, וקבע כי הערכאה הנכונה לידון בטענות מעין אלו היא ועדת הערר, הפועלת לפי חוק רישום קבלנים, ולא בית משפט נכבד זה, וכהאי לישנא: "כאשר נקבע בחוק הסדר ספציפי וברור להפעלת ביקורת שיפוטית על החלטה שנתקבלה על-ידי רשות פלונית, יש לפעול על פי אותו הסדר גם כשההחלטה נתקבלה לגבי חברה המתנהלים בעיניינה הליכי חידלות פירעון.

" (נספח 11) מאז החלטה זו - ביום 27/10/22 – ועד הגשת הבקשה להארכת מועד להגשת הערר – ביום 23/10/23 – חלפה שנה!! במקום לפנות לועדת הערר בבקשה להארכת מועד להגשת ערר, הגישו הנאמנים בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי בירושלים בתיקי חידלות פרעון אלו, ובה העתירות הבאות: "בית המשפט הנכבד מתבקש לחייב את המשיב – רשם הקבלנים – לזמן את הנאמנים להופיע בפני הועדה המייעצת לרשם הקבלנים ו/או בפני הרשם עצמו, על מנת לקיים שימוע כדין, שימוע שלא היתקיים כלל בנסיבות שתפורטנה להלן.

...

סוף דבר.

אני דוחה את הבקשה להארכת מועד להגשת ערר על החלטת רשם הקבלנים מיום 7.11.2021 אשר נשלחה לעוררת ביום 10.11.2021.

אני מחייב את העוררת לשאת בהוצאותיו של רשם הקבלנים בהליך זה בסך כולל של 8,000 ₪.