עיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד מונופול

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' אלמגור) מיום 28.11.2016 בת"צ 18298-11-14 אשר קיבל בחלקה בקשה לעיון במסמכים ומענה לשאלון שהגישה המשיבה (להלן: המועצה) בהליך לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת (להלן: תנובה).

בעיניין זליכה שהוזכר לעיל נקבע כי יש הצדקה עקרונית להתיר למי שהגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעילה של גביית מחיר מונופוליסטי מופרז לעיין במידע מסחרי רלבאנטי בהתקיים תנאים מסוימים שנקבעו בדין ובפסיקה גם אם מדובר במידע סודי (שם, בפסקות 17-11) ואכן, תנובה אינה חולקת על כך שניתן להורות לה לחשוף מידע כאמור אך טוענת שלא היה צורך של ממש להורות לה למסור לידי המועצה מידע נוסף על זה שפורט בתשובתה לבקשת האישור וכי גם אם היה בכך צורך היה על בית המשפט להורות לה למסור את המסמכים והמידע האמורים למומחה מטעמו.

...

החלטתו של בית המשפט קמא היא מפורטת ומנומקת ואינה מגלה עילה כלשהי להתערב בה וזאת בפרט בשים לב להיותה של המועצה גוף ציבורי אשר סביר להניח שלא יעשה שימוש לרעה במידע שיימסר לו. טענתה הנוספת של תנובה כי לא היה מקום להורות על גילויו של דו"ח שיף מבלי לקבל את עמדת משרד החקלאות אף היא דינה להידחות.

העובדה שבמקרה דנן הגישה המועצה את בקשת העיון מתוך רצון לקבל מידע ומסמכים שיסייעו לה להדוף טענות הגנה שהעלתה תנובה אין בה כדי לשנות ממסקנה זו (ראו והשוו בהקשר זה: פסקאות 46-44 לפסק דינה של השופטת ד' ברק ארז ברע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ (11.4.2013)).

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

לפנַי ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בע"א 8387/20 מיום 22.2.2021 במסגרתה נדחתה בחלקה בקשת המערערת להשחרת חלקים מסוימים בהודעת העירעור שהגישה טרם העברתה למשיבה 1 שביקשה לעיין בה. הרקע לערעור ברקע לערעור שלפנַי הכרזת הממונה על התחרות (להלן: הממונה) מיום 25.12.2015 כי המערערת, חברת נמל אשדוד בע"מ, בעלת מונופולין בשלושה קוי ספנות שונים לפריקת כלי רכב המיובאים לישראל וקביעתו כי המערערת ניצלה לרעה את מעמדה בשווקים אלה על ידי מתן הנחות האסורות לפי חוק.

דעתם של המערערת ונושאי המשרה שבה לא הייתה נוחה מתוצאת פסק הדין וביום 1.12.2020 הם הגישו ערעור על פסק הדין לבית משפט זה. בסמוך לכך, הגישה משיבה 1 בקשה לעיין בכתב העירעור מכוח תקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון), לצורך קידום מטרתה להגשה מחודשת של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המערערת.

...

ביום 11.9.2016 נעתר בית הדין לבקשה והורה על הטלת חיסיון כמבוקש.

דיון והכרעה דין הערעור להידחות.

בחודש ספטמבר 2017 הגישה המשיבה (תכונה להלן המבקשת) בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד מטרנה, ובליבה הטענה כי מטרנה בעלת מונופולין בשוק תרכובות המזון, וכי היא מנצלת את מעמדה בשוק על מנת לגבות מחיר מופרז עבור מוצרים אלו – וזאת בנגוד לסעיף 29א לחוק ההגבלים העיסקיים, התשמ"ח-1988 (שם החוק שונה בנתיים לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (להלן: בקשת האישור ו-חוק התחרות, בהתאמה)).

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות העירעור, בתשובה לה ובתגובה לתשובה, על צרופותיהן, הגעתי לכלל דיעה כי דין הבקשה להדחות.

...

כן נטען כי בקשת האישור מבוססת על נתונים שגויים וטענות חסרות שחר, וכמוה גם חוות הדעת שצורפה לה. נוסף על כך נטען כי יש לדחות את בקשת האישור בהינתן שהרגולטורים המקצועיים לא מצאו להתערב או לפקח על מחירי תרכובות המזון; וכן בשים לב לכך שממילא ישנו ספק אם אמנם קיים איסור בחוק התחרות על גביית מחיר מופרז על ידי בעל מונופולין.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, בתשובה לה ובתגובה לתשובה, על צרופותיהן, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

התוצאה היא שהבקשה לרשות ערעור נדחית.

הגדרת הקבוצה בבקשת האישור: "כלל לקוחות חברת DHL אשר משלוחיהם שוחררו באמצעות רשימוני יבוא בלדרות בבית המכס נתב"ג במסוף המטענים שבניהול המשיבה 1 במשך השנתיים האחרונות שקדמו להגשת הבקשה ועד למועד אישורה בפועל, ואשר חויבו בתוספת תשלום עבור מיון ו/או בסכום החורג מהסכומים הקבועים בצוי הפיקוח עבור דמי ניטול". עילות התביעה שנטענו בבקשת האישור: הפרת חובה חקוקה; עשיית עושר ולא במשפט; הטעה מכוח חוק הגנת הצרכן; הפרת חובות האמון והנאמנות שהמשיבות חייבות לציבור הלקוחות – המשיבה 1 כגוף מונופוליסטי והמשיבה 2 מכוח דיני החוזים; הפרת דיני החוזים הכלליים; כנגד המשיבה 1 – עילת תביעה מכוח המשפט המינהלי: גביית תשלום על ידי גוף מונופוליסטי שלא מכוח סמכות בדין, בנגוד לדין ו/או בחריגה מסמכות ו/או תוך הפרת חובות האמון המוגברות החלות עליו.

גילוי מסמכים – המסגרת הנורמאטיבית ברע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נ"ז(4) 513 (נבו 2003) הכיר בית המשפט בזכותו של תובע ייצוגי לקבל צו לגילוי מסמכים של הצד שכנגד ולעיין בהם בכפוף לקיומם של שלושת התנאים הבאים: "ראשית, הזכות לעיין במסמכי הצד שכנגד ראוי שתתייחס אך ורק למסמכים שהם רלוואנטיים לשלב זה של ההליך, דהיינו רק למסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. על התובע מוטלת החובה לשכנע את בית-המשפט כי זה טיבם של המסמכים אשר גילוים מבוקש על-ידיו. שנית, כדי למנוע בקשות סרק, שכל מטרתן פגיעה בנתבע, על בית-המשפט לוודא עובר למתן צו הגילוי כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית כנגד הנתבע ועל סיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. שלישית, על צו לגילוי ועיון בשלב זה יוחלו המיגבלות המוטלות על צו גילוי ועיון שניתן בשלבים אחרים של הדיון" (שם, בעמ' 519) (ההדגשות שלי – מ' נ').

...

אשר לדרישה לגילוי מסמכים ספציפי – הסכם ו/או הבנות ו/או מזכרים שנחתמו ו/או שהוסכם עליהם בין ממן לבין DHL לאספקת שירותי ניטול ו/או מיון חבילות ביבוא לתקופה הרלוונטית – אני מקבלת את טענת ב"כ המבקשים כי הסכם זה או הבנות או מזכרים כאמור הם בליבת המחלוקת של בקשת האישור.

אשר לשאלה 8 אני מורה למשיבה להשיב לשאלה 8 (ללא שאלות המשנה) בהיותה רלבנטית ולא מכבידה.

אשר לשאלה 10 כמו בעניין ממן אני סבורה כי השאלה אינה רלבנטית.

שאלה 11 רלבנטית ואני מורה ל – DHL להשיב עליה.

על מנת להיתמודד עם פערי המידע בין המבקש ובין בעל המונופולין בשלב האישור, ניתן וראוי לעשות שימוש בהליכי גילוי ועיון במסמכים.

צו לגילוי ועיון במסמכים יינתן על ידי בית המשפט בכפוף לעמידה בתנאים שנקבעו בתקנות תובענות ייצוגיות ובפסיקה, ובכלל זה קיומה של תשתית ראייתית ראשונית לנטען בבקשת האישור.

משכך, בית המשפט העליון הורה על החזרת הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד החברה המרכזית לבית המשפט המחוזי – על מנת שידון תחילה בבקשה לגילוי מסמכים, ובהמשך יכריע בבקשת האישור בהתאם לאמות המידה ליישום עילת המחיר המופרז כפי שנקבעו.

...

יש להישמר מפני התערבות מזיקה בתחרות החופשית, שבסופו של דבר תפגע בתמריצים של הפירמות הפועלות בשוק להתייעלות ולחדשנות.