עונש ראשוני על הסעת שבחים

בראש ובראשונה, המדובר בסיכון חיי אדם.

הנאשם נכון היה לגרום לסכנת מוות ולסכנה לגרימת נכויות קשות לאחרים, רק שלא יישפט על העבירות הקלות יחסית אותן עבר, העידר חגורה והסעת שב"ח. הנאשם החליט שעדיף לו לקחת סיכון ששוטר יהיה בכיסא גלגלים לכל חייו, שילדים משחקים ייקברו על ידי הוריהם, ובילבד שלא יוטל עליו עונש בדמות קנס או מאסר קצר.

...

לפיכך, אין מנוס מקביעת מתחם ענישה מתאים לכל מקרה ומקרה לעצמו, תוך השוואה למקרים דומים לקבלת השראה כללית בלבד.

התוצאה נוכח כל האמור, בהעדר עבר מכביד מאוד ונוכח ההודיה והחיסכון בזמן שיפוטי, העונש לא יהיה במחצית העליונה של המתחם.

נוכח כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 4 שנים מאסר בפועל.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד בן בן יהודה, באשר לעבירת הסעת השב"ח מדובר על הסעה בתוך הארץ, הנאשם לא הכניס אותם לתוך המדינה ואין ראיה כי הוא עשה זאת עבור שכר.

באשר לעבירת הסעת השב"חים קבע בית המשפט העליון לא אחת כי חטאם של המסיעים גדול מחטאם של השוהים הבלתי חוקיים, שכן הראשונים חוטאים ומחטיאים את הרבים (ראו ע"פ 617/15 מונתסר נ' מדינת ישראל (2.4.15)).

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים בהם הורשעו נאשמים בהסעת שבחים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן: ברע"פ 7726/13 מסאסרה נ' מדינת ישראל (8.1.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות בבצוע עבירה של הסעה שלא כדין.

...

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם באשר לאירוע הראשון הינו החל משלושה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר.

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם בגין כל אחד מן התיקים עונש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, וכי יש להורות שהעונשים ירוצו ביניהם חלק בחופף וחלק במצטבר, כך שסך הכול יישא הנאשם בעבודות שירות לתקופה המרבית, ללא ניכוי ימי מעצרו.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: בגין התיק העיקרי (ת"פ 56522-07-15) – ארבעה חודשי מאסר בפועל.

מדובר בעבירות שהנן מהחמורות לפקודת התעבורה עבירות שמעידות על מי שמבצע אותם כשאין לו שום מורה מפני החוק שום מורה מהדין, למרות שהנאשם ידע שפסול הן ע"י בימ"ש והן ע"י קצין מישטרה בחר לנהוג פעם אחר פעם ובסמיכות זמנים קצרה בכל תיק שיש 2 אישומים כנגדו, הטיעון כי נאשם זה אינו מצית לחוקי תעבורה ואינו ירא מפני הדין אינו עומד לבדו רק בגין מה שמיוחס לו בבימ"ש זה אלא בעובדה נוספת לפיה הנאשם שלפנינו אשר הוציא רשיונו בשנת 1992 צבר לחובתו עד כה לא פחות מ- 158 ה"ק. מדובר בנאשם שכפי שאדוני יוכל להבחין המושג כיבוד הוראות החוק ממנו והלאה קל וחומר שמדובר בדיני נפשות כמו דין תעבורה מציג את הגליון לפני כן אציין כי לנאשם עבר פלילי משנת 2005 על הסעת שבחים וריצה עונש מאסר בפועל בנוסף לענין גליון תעבורתי אין זו הפעם הראשונה שבה מורשע בנהיגה בזמן פסילה הנאשם הורשע בגין נהיגה בזמן פסילה וללא רשיון רכב בשנת 2005 ונגזרו עליו 35 ימי מאסר בעבודות שירות מציג גליון כך שהנאשם יודע היטב מה זה לנהוג בזמן פסילה יודע היטב מה זה עונש של מאסר בפועל ולו בעבודות שירות ובכל זאת הנאשם בוחר לשוב ולנהוג על הרכב ובתוך שנה נתפס 4 פעמים כשנוהג בזמן פסילה.

...

מדובר בעבירות שהינן מהחמורות לפקודת התעבורה עבירות שמעידות על מי שמבצע אותם כשאין לו שום מורה מפני החוק שום מורה מהדין, למרות שהנאשם ידע שפסול הן ע"י בימ"ש והן ע"י קצין משטרה בחר לנהוג פעם אחר פעם ובסמיכות זמנים קצרה בכל תיק שיש 2 אישומים כנגדו, הטיעון כי נאשם זה אינו מצית לחוקי תעבורה ואינו ירא מפני הדין אינו עומד לבדו רק בגין מה שמיוחס לו בבימ"ש זה אלא בעובדה נוספת לפיה הנאשם שלפנינו אשר הוציא רשיונו בשנת 1992 צבר לחובתו עד כה לא פחות מ- 158 ה"ק. מדובר בנאשם שכפי שאדוני יוכל להבחין המושג כיבוד הוראות החוק ממנו והלאה קל וחומר שמדובר בדיני נפשות כמו דין תעבורה מציג את הגליון לפני כן אציין כי לנאשם עבר פלילי משנת 2005 על הסעת שבחים וריצה עונש מאסר בפועל בנוסף לענין גליון תעבורתי אין זו הפעם הראשונה שבה מורשע בנהיגה בזמן פסילה הנאשם הורשע בגין נהיגה בזמן פסילה וללא רשיון רכב בשנת 2005 ונגזרו עליו 35 ימי מאסר בעבודות שירות מציג גליון כך שהנאשם יודע היטב מה זה לנהוג בזמן פסילה יודע היטב מה זה עונש של מאסר בפועל ולו בעבודות שירות ובכל זאת הנאשם בוחר לשוב ולנהוג על הרכב ובתוך שנה נתפס 4 פעמים כשנוהג בזמן פסילה.

לאחר ששקלתי כלל השיקולים אני קובע כי מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מאסר קצר לבין מאסר של מספר חודשים.

בבחינת העונש הראוי לנאשם אני קובע כי עונש המתאים הוא מאסר לתקופה של 6 חודשים לצד פסילה של 18 חודשים וענישה נוספת צופה פני עתיד.

לפיכך, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: תשלום קנס בסך 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתם.

בית המשפט העליון דחה את השגות הנאשם על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לאמץ את ההמלצה השיקומית של שירות המבחן וציין כי: "אכן, מדובר במאסר ראשון, אך לא בעבירה ראשונה. גם אין המדובר בטיפשות של רגע. כתב האישום מתאר ארוע מתמשך. הענישה איננה בסדרי הגודל של העונשים שמקובל להטילם בגין העבירה המקורית שיוחסה למערער – עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, אותה החליפה בכתב האישום המתוקן העבירה של מעשה פזיזות ורשלנות. בית המשפט הביא בחשבון את עובדות כתב האישום המתוקן, עליהן עמדתי לעיל. בית המשפט צדק בכך שנתן דעתו לצורך בהרתעה ולא רק בשיקום. העונש הוא מידתי ואין עילה להתערב בו"; בע"פ (מחוזי-ב"ש) 21756-03-19 גולדשיין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 6.11.2019) דחה בית המשפט המחוזי את עירעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה פוחזת, היזק לרכוש במזיד, הפרעה לשוטר ועבירות תנועה נילוות והותיר על כנו עונש של 13 חודשי מאסר; בעפ"ג (מחוזי-ב"ש) 11520-05-16 שמביק נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 20.6.2016) דחה בית המשפט המחוזי את עירעורו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה פוחזת, הפרעה לשוטר ועבירות נילוות ואישר עונש מאסר בן 14 חודשים (תוך הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים- 3 חודשים במצטבר); בת"פ (מחוזי- ב"ש) 2308-12-15 מדינת ישראל נ' אבו עיש (פורסם בנבו, 4.05.2016) גזר בית המשפט המחוזי על נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה פוחזת, הפרעה לשוטר ונהיגה ללא רישיון נהיגה לאחר שנמלט משוטרים שהורו לו לעצור עונש של 13 חודשי מאסר.

במקרה זה ביצע הנאשם את עבירת הנהיגה הפוחזת בעודו ממתין לדיון לטיעונים לעונש בתיק בו הוא הורשע בעבירה של הסעת שב"ח בעבירת הסעת שבחים.

...

לעניין שיקול הדעת של בית המשפט שלא להיעתר לבקשת דחייה של שירות המבחן לצורך מיצוי הליך שיקומי, בין היתר נוכח מערך השיקולים השונה של בית המשפט לעומת אלו של שירות המבחן ראו : ע"פ 5936/13 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 14.1.2015), פסקה 9; ע"פ 1170/15 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.1.2016), פסקה 18.

בעניין זה ראו למשל רע"פ 5655/13 עמרם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.11.2014), פסקה 4: "על כל אלה יש להוסיף כי בפני המבקש לא ניצבות שתי דרכים בלבד – דרך השיקום והחזרה לחיים נורמטיביים ודרך המאסר והפשע. דרך נוספת, שהיא דרך המלך בנסיבות מצערות כגון אלה שלפנינו, היא הדרך של המשך שיקומו תוך ריצוי מאסרו, באמצעות התוכניות הטיפוליות השונות המוצעות בבית הסוהר. מתסקיר שירות המבחן עולה כי המבקש החל להבין את הפסול שבמעשיו ומבקש לתקן את דרכיו, ויש לקוות כי דרך שלישית זו – היא הדרך הישרה שיבור לו המבקש. בכל מקרה, על המבקש להבין שלמעשים פליליים יש השלכות, ושהעונש שנגזר עליו מידתי והולם";  וכן רע"פ 8594/04 בן שבת נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.01.2005), פסקה 5: "הגמילה מסמים מחוץ לכתלי הכלא היא פריבילגיה מיוחדת העומדת לנאשם בנסיבות יוצאות דופן, שאינן מתקיימות כאן. במקרה זה, חומרת המעשים והמסוכנות העולה מהם ומן העבר הפלילי הקודם מצדיקים את ישיבתו של המבקש בכלא וריצוי עונש המאסר שגזר עליו, תוך הגנה על הציבור מפני פגיעתו הרעה. אם יבקש באופן אמיתי להיגמל מהתמכרותו, יש להניח שייפתחו בפניו שערי הגמילה גם בין כתלי הכלא". לסיכום שאלת החריגה ממתחם העונש ההולם אומר זאת.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 18 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר הקשורים בתיקים שבכותרת בלבד.

הראשון: ההרשעה תוביל לפגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

ברע"פ 3173/09 פארג'ין נ' מדינת ישראל (5.5.09) (פורסם במאגרים), נקבע שהמסיעים, המלינים והמעסיקים חטאם עולה על של השוהים הבלתי חוקיים, "שכן חוטאים הם ומחטיאים את הרבים, ומכאן גישת המחוקק שהחמירה עימהם". החומרה יתרה במיוחד בהיות אלה המעבירים ממקום למקום את השוהים ובכך מונעים את תפיסתם בסמוך לגבולות, או גילויים וחשיפתם שכן אם לא יהיו מסיעי שבחים הרי שקיימת סבירות כי יעוררו חשדות גורמי הבטחון או האזרחים במועד מוקדם יותר, מעברם ממקום למקום מעניק לשוהים "סוג של" בטחון כי יוכלו להתהלך בארץ לכל תכלית בה יחפצו.

ראו בעיניין זה ע"פ 2210/11 באזין נ' מדינת ישראל: "לאור תכליתן הביטחונית והתוצאות הרות האסון העלולות לנבוע מהן, יש להטיל על אדם שהורשע בביצוען – ככלל ובכפוף לבחינתו האינדיבידואלית של כל מקרה ומקרה – עונש מאסר בפועל, מבלי שתנתן האפשרות להמירו בעבודות שירות" הנסיבות הקשורות בבצוע העבירותלהחלטה בת.פ. ה זה, הפניתה במשפט להעניש באופן מחמיר במקרים כגון דא. כבוד האדם וחרותו, וכן זכות האדם לאוטונומיה על גופו: הנאשם במעשיו הסיע בשטחי מדינת ישראל, בשני מקרים שונים, תושב הרשות הפלסטינית שאין בידו אישור שהייה במדינת ישראל כדין.

...

סבורני כי מתחם העונש ההולם, בנסיבות כל אחד מהמקרים , נע מחודש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ברף התחתון עד ל6 חודשי מאסר בפועל ברף העליון.

לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, לחומרה ולקולא, גוזר אני על הנאשם העונשים הבאים: 2 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.