עונש על קשירת קשר לביצוע עבירה

הנאשם, כמו שני השותפים האחרים, היה מודע היטב למטרת הקשר, ולכך שיעד ההברחה בשני המקרים הוא רצועת עזה אשר נשלטת ע"י ארגון טירור, ולכן מדובר בנסיבות מחמירות, שהעונש על כך הוא 5 שנות מאסר, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין.

העבירה של ניסיון להעברת חומר דו שימושי ללא רישיון וכן קשירת קשר לבצוע עבירה זו סעיף 20(א) לחוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ד – 2007 קובע כי "לא יעביר אדם לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינאית ציוד דו-שימושי מפוקח הכלול בצו לפי פסקה (2) להגדרה "ציוד דו-שימושי מפוקח", אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת הרשות המוסמכת או מאת מי שהיא הסמכה לעניין זה (בחוק זה – רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינאית), ובהתאם לתנאי הרישיון", וסעיף 32(4) לחוק קובע עונש של 3 שנות מאסר למי שעובר על הוראת סעיף זה. אין חולק על כך שבחודש מרץ 2015 הוכללו אלקטרודות לריתוך בצו הפיקוח שהוצא מכוח החוק האמור, ולכן במועד של ניסיון ההברחה השני בחודש אפריל 2015, האלקטרודות שהנאשם היה שותף בניסיון להברחתן, ניכנסו כבר להגדרה של ציוד דו שימושי מפוקח בהתאם לחוק האמור.

...

בסופו של דבר, בכתב האישום המתוקן, יוחסו לנאשם בכל אחד משני פרטי האישום, 3 עבירות כמפורט להלן: עבירה של קשירת קשר לפשע (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות), לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: החוק) עבירה נוספת של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק, וכן עבירה של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה – 2005, ובפרט האישום השני לבדו, יוחסו לנאשם שתי עבירות נוספות: עבירה של קשירת קשר לעוון (העברת ציוד ללא היתר), לפי סעיף 499(א)(2) לחוק, ועבירה נוספת של ניסיון להעברת חומר דו שימושי ללא רישיון, לפי סעיף 20 לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז – 2007, ביחד עם סעיף 32(4) לחוק.

גם היסודות של עבירת הקשר מתקיימים בנסיבות שלפנינו, בשל אותה מסכת עובדתית שהוכחה לעיל ביחס לעבירה של קשירת קשר לפשע, ולכן התוצאה היא שביחס לפרט האישום השני, אני מרשיע את הנאשם בעבירה של ניסיון להעברת חומר דו שימושי ללא רישיון, לפי סעיף 20(א) ביחד עם סעיף 32(4) לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז – 2007, ובעבירה נוספת של קשירת קשר לעוון (העברת ציוד ללא היתר), לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, אשר יוחסו לו בפרט האישום השני.

נוכח האמור, אני סבור כי לא עלה בידי המאשימה להוכיח מעל לכל ספק סביר, כי התקיימו בנאשם היסודות הנדרשים להרשעה בעבירה זו, בדגש על היסוד של ראיה מראש של אפשרות קרובה לוודאי של קידום מעשה טרור או פעילות של ארגון טרור, ולכן אני מזכה את הנאשם מחמת הספק משתי העבירות של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור התשס"ה – 2005 אשר יוחסו לו בשני פרטי האישום.

סוף דבר סוף דבר, נוכח כל האמור לעיל, התוצאה היא כי הנאשם מורשע בשתי עבירות של קשירת קשר לפשע (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות), לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, ובשתי עבירות נוספות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא, ביחד עם סעיפים 25 ו-29(ב) לחוק העונשין, וכן בעבירה אחת של קשירת קשר לעוון (העברת ציוד ללא היתר), לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, ובעבירה נוספת של ניסיון להעברת חומר דו שימושי ללא רישיון לפי סעיף 20(א) ביחד עם סעיף 32(4) לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז – 2007.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן שהוגש נגד המבקש ושני נאשמים אחרים, גידל המבקש בדירה ששכר שתילים של סם הקנביס במשקל של 22 ק"ג. המבקש בנה בדירה חממה וארגן את הציוד הנידרש והחזיק סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וללא היתר כדין ושני הנאשמים האחרים קשרו קשר לבצוע עבירת גידול הסם ולשם כך הגיעו לדירת המבקש.

בגזר הדין עמד בית משפט השלום על הענישה המחמירה והמרתיעה הנדרשת בעבירת גידול סמים מסוכנים, בפרט בנסיבות של גידול עצמי במעבדות מיסתור.

עוד ציין בית המשפט, כי עונשו של המבקש צריך להיות חמור מעונשיהם של שני הנאשמים האחרים, שהורשעו בעבירה של קשירת קשר לפשע בלבד ונדונו לעונש מאסר בפועל של 6 חודשים ושבוע.

...

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה והורה על הגשת תסקיר משלים.

דיון והכרעה אין בידי לקבל את הבקשה למתן רשות ערעור.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

במסגרת ההקלה בענישה וקיצור תקופת המאסר בגין עבירות ההמתה נקבע מנגנון להתאמת העונש לאסירים שפסק דינם הוא חלוט אך עודם מרצים את עונשם העולה על העונש המירבי כיום, לאחר הרפורמה (סעיף 25 לחוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט-2019, ס"ח 230).

השאלה העומדת במרכז המחלוקת בעניינינו היא – מהי העבירה התואמת בישראל לעבירה בגינה נגזר עונשו של המערער בארה"ב? את דיוננו ניפתח בעובדה שאינה שנויה במחלוקת: העבירה בה הורשע המערער היא, כאמור, קשירת קשר לפעילות במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 1962(d) ל-RICO.

זאת, שכן בדומה לעבירת "פעיל באירגון פשיעה", עבירת קשירת הקשר היא עבירה עצמאית שאינה זהה לעבירות שמבצעים החברים באירגון הפשיעה (עניין מלול, פסקות 19-18).

...

האנתרופולוגית מרגרט מיד (Margaret Mead), אשר חקרה בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת חברות ותרבויות שונות באסיה ובאוקיינוס השקט, בחנה גם את המשפט הטבעי שלהן והגיעה למסקנה כי בכולן קיים איסור גניבה (ראו:Margaret Mead, Some Anthropological Considerations Concerning Natural Law, 6 Natural L. Forum 51, 52-53 (1961)); ניל הנדל "הקדמה" חקירה פלילית במרחב הסייבר 15 (חיים ויסמונסקי מחבר, 2015)).

בהגיעי למסקנה אליה הגעתי, הונחיתי על סמך שניים.

סוף דבר, הייתי מציע לחבריי לדחות את הערעור.

כך, ביחס לעבירת קשירת הקשר, הוטעם, כי מעשי המערערים ניצבים "ברף החומרה הגבוה ביותר", הן בהיתחשב במיהות העבירה שלשמה נקשר הקשר, דהיינו ביצוע שתי עבירות רצח באנשים שונים; הן נוכח מעשי ההכנה והתכנון שנעשו בגדרי העבירה – שכן המערערים "פעלו באופן מאורגן ומתוכנן על מנת להוציא אל הפועל את פעולת הנקם שיזם [קובס]". בהקשר זה הוזכר כי לצד עבירת קשירת הקשר לבצוע פשע, נקבע בחוק עונש של 7 שנות מאסר, המעיד על עמדתו הערכית של המחוקק ביחס לקשירת קשר שניצבת ברף העליון, כבעניינינו.

כך, ככל שהקשר שנרקם כלל מעשי הכנה מגוונים ומשמעותיים, בעלי אופי פלילי, על מנת להוציא את העבירה מושא הקשר אל הפועל – יהא לדבר השפעה על העונש שייגזר על הנאשם.

...

מקובלת עליי טענת המדינה שלפיה בנוסף להשפעה שיש לעבירה מושא הקשר על 'משקלה' של עבירת קשירת הקשר כאמור, יש להוסיף ולבחון, גם את טיבו של הקשר בכל הנוגע לפעולות שבוצעו במטרה להגשימו.

לכל האמור לעיל, נכון היה לתת משקל וביטוי ממשי בעת גזירת הדין.

משכך, סבורני כי שומה עלינו להתערב במקרה הספציפי, בכפוף למגבלות עלינו, עתה, כערכאת ערעור; ולהעמיד הלכה על מכונה בכל הנוגע לענישה בעבירת הקשר – בין היתר, מתוך מבט צופה פני עתיד, מכאן ואילך.

סוף דבר אשר על כן, לו תשמע דעתי, נורה על החמרה בעונשם של קובס, עתאבא ובוסקילה בדרך של הוספת 24 חודשי מאסר בפועל לעונשו של כל אחד מהם.

חומרתה של עבירת קשירת הקשר נלמדת לא רק מחומרתה של העבירה מושא הקשר, אלא גם מהפעולות שבוצעו במטרה להגשימו: "כך, ככל שהקשר שנרקם כלל מעשי הכנה מגוונים ומשמעותיים, בעלי אופי פלילי, על מנת להוציא את העבירה מושא הקשר אל הפועל – יהא לדבר השפעה על העונש שייגזר על הנאשם" (עניין קובס בפיסקה 14 לפסק הדין).

...

ואולם, בסופו של יום סבורני כי אין להורות כן, זאת לנוכח העובדה שנאשם 2 יזם את עבירת הקשר, לנוכח עובדות כתב האישום המלמדות על כך שהוא ניסה לקדם את הקשר על ידי משלוח תמונות של האקדח ועל ידי כך שהביע נכונות לאפשר לקונה לבחון את האקדח, ולנוכח התייחסותו המצמצמת של נאשם 2 לעבירה.

ויודגש, תסקיר שירות המבחן המליץ להטיל על נאשם 2 "ענישה מוחשית אשר תהווה גורם מרתיע לעתיד". אשר על כן אני גוזר על נאשם 1 בגין כל העבירות בהן הוא הורשע, את העונשים שלהלן: 26 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס. 6 חודשי מאסר על תנאי אותן ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יבצע עבירת נשק מסוג פשע או עבירה מהעבירות בהן הוא הורשע לפניי.

ועל נאשם 2 אני גוזר את העונשים שלהלן: 6 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו לפי רישומי שב"ס. 6 חודשי מאסר על תנאי אותן ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יבצע עבירת נשק מסוג פשע או עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע.