הנאשם, כמו שני השותפים האחרים, היה מודע היטב למטרת הקשר, ולכך שיעד ההברחה בשני המקרים הוא רצועת עזה אשר נשלטת ע"י ארגון טירור, ולכן מדובר בנסיבות מחמירות, שהעונש על כך הוא 5 שנות מאסר, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין.
העבירה של ניסיון להעברת חומר דו שימושי ללא רישיון וכן קשירת קשר לבצוע עבירה זו
סעיף 20(א) לחוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ד – 2007 קובע כי "לא יעביר אדם לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינאית ציוד דו-שימושי מפוקח הכלול בצו לפי פסקה (2) להגדרה "ציוד דו-שימושי מפוקח", אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת הרשות המוסמכת או מאת מי שהיא הסמכה לעניין זה (בחוק זה – רישיון העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינאית), ובהתאם לתנאי הרישיון", וסעיף 32(4) לחוק קובע עונש של 3 שנות מאסר למי שעובר על הוראת סעיף זה.
אין חולק על כך שבחודש מרץ 2015 הוכללו אלקטרודות לריתוך בצו הפיקוח שהוצא מכוח החוק האמור, ולכן במועד של ניסיון ההברחה השני בחודש אפריל 2015, האלקטרודות שהנאשם היה שותף בניסיון להברחתן, ניכנסו כבר להגדרה של ציוד דו שימושי מפוקח בהתאם לחוק האמור.
...
בסופו של דבר, בכתב האישום המתוקן, יוחסו לנאשם בכל אחד משני פרטי האישום, 3 עבירות כמפורט להלן: עבירה של קשירת קשר לפשע (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות), לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: החוק) עבירה נוספת של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק, וכן עבירה של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה – 2005, ובפרט האישום השני לבדו, יוחסו לנאשם שתי עבירות נוספות: עבירה של קשירת קשר לעוון (העברת ציוד ללא היתר), לפי סעיף 499(א)(2) לחוק, ועבירה נוספת של ניסיון להעברת חומר דו שימושי ללא רישיון, לפי סעיף 20 לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז – 2007, ביחד עם סעיף 32(4) לחוק.
גם היסודות של עבירת הקשר מתקיימים בנסיבות שלפנינו, בשל אותה מסכת עובדתית שהוכחה לעיל ביחס לעבירה של קשירת קשר לפשע, ולכן התוצאה היא שביחס לפרט האישום השני, אני מרשיע את הנאשם בעבירה של ניסיון להעברת חומר דו שימושי ללא רישיון, לפי סעיף 20(א) ביחד עם סעיף 32(4) לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז – 2007, ובעבירה נוספת של קשירת קשר לעוון (העברת ציוד ללא היתר), לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, אשר יוחסו לו בפרט האישום השני.
נוכח האמור, אני סבור כי לא עלה בידי המאשימה להוכיח מעל לכל ספק סביר, כי התקיימו בנאשם היסודות הנדרשים להרשעה בעבירה זו, בדגש על היסוד של ראיה מראש של אפשרות קרובה לוודאי של קידום מעשה טרור או פעילות של ארגון טרור, ולכן אני מזכה את הנאשם מחמת הספק משתי העבירות של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור התשס"ה – 2005 אשר יוחסו לו בשני פרטי האישום.
סוף דבר
סוף דבר, נוכח כל האמור לעיל, התוצאה היא כי הנאשם מורשע בשתי עבירות של קשירת קשר לפשע (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות), לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, ובשתי עבירות נוספות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא, ביחד עם סעיפים 25 ו-29(ב) לחוק העונשין, וכן בעבירה אחת של קשירת קשר לעוון (העברת ציוד ללא היתר), לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, ובעבירה נוספת של ניסיון להעברת חומר דו שימושי ללא רישיון לפי סעיף 20(א) ביחד עם סעיף 32(4) לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז – 2007.