עונש על פגיעה בהולך רגל במעבר חציה על ידי רכב

על פי עובדות כתב האישום ביום 7.10.19 בשעה 16:15 או בסמוך לכך, נהג הנאשם ברכבו ברשלנות, לא אפשר להולכת הרגל פנינה טיפליצקי ז"ל (להלן – "המנוחה") להשלים בביטחה את חציית הכביש במעבר חציה, פגע בה עם חזית רכבו וגרם לה לחבלות קשות אשר הביאו לפטירתה שעות ספורות לאחר מכן.

ראו לעניין זה דברים שנקבעו בע"פ 1920/14 מדינת ישראל נ' נח אבירם (‏26.04.15): "בית משפט זה עמד לא פעם על הצורך להחמיר בענישה על מנת להלחם בנגע תאונות הדרכים בכלל ובאלה הקטלניות בפרט ...נקיטת יד קשה נגד עברייני תנועה שגרמו בנהיגתם הרשלנית למותם של אחרים יש לה מקום גם באותם המקרים אשר בהם מדובר בנאשמים נורמאטיביים שהעולם העברייני זר להם ואשר מטבע הדברים יתקשו להיתמודד עם מאסר מאחורי סורג ובריח. בהקשר זה כבר נפסק כי "אין מקום לענישה סלחנית מדי במקרים אלה ויש להעדיף את הצורך להעביר לציבור מסר ברור ומרתיע, אלא אם כן מתברר כי קיימות נסיבות אישיות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות סטייה מרמת הענישה הראויה" (ראו: ע"פ 5787/04 שחאדה נ' מדינת ישראל (8.9.04)).

כך למשל כב' הש' ביתן בע"פ (באר שבע) 4208/07 מ"י נ' אבו שריקי (27.2.08): "אין זה מוצדק ואין זה מועיל להעניש בחומרה על נהיגה לא מיומנת או על שבריר שניה של חוסר תשומת לב, שכל אדם חשוף להן ואין הן נעשו מתוך בחירה או מזלזול בכללים.... אדם יכול להיות מוסרי ורגיש וטוב מכל בחינה ושומר חוק ומקפיד על הכללים קלה כחמורה ובכל זאת לגרום לתאונה... כלל על פיו, לבד מנסיבות יוצאות דופן במיוחד, דין הגורם מוות בתאונה – מאסר, יביא אותנו לגזור מאסר, כמצוות אנשים מלומדה, בנסיבות שאין הצדקה מוסרית לעשות זאת ונימצא במאסר אנשים שמבחינות רבות אין כל תועלת בהימצאותם שם.... גם מבחינת כיבוד קדושת החיים, מוטב במקרים כאלה, שנהג יבצע עבודות שירות – כמו עבודות בבתי החולים בהם מאושפזים נפגעי תאונות דרכים...התורמות לחברה והנוגעות לעניין ושיש בעשייה היומיומית שלהן על ידי הנאשם משום תשלום חיובי של חובו לחברה ... מאשר לשולחו לכלא, בו התחושות העיקריות הן כעס ומרירות על חוסר התוחלת שבעונש." כך למשל בעפ"ג (חיפה) 40674-11-17 עבד אל קאדר עלי נ' מ"י (1.2.18): "בהיתחשב במכלול הנסיבות וביחוד בנסיבותיו האישיות של המערער, גילו ומצבו הבריאותי, סבורני כי עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער אין בו כדי להשיג את תכלית הענישה, וסבורני כי זהו אחד המקרים החריגים בהם ראוי לתת לנסיבותיו האישיות של הפרט, משקל משמעותי מזה שניתן להן על ידי בית משפט קמא, ובאופן שמצדיק את היתערבות ערכאת העירעור.

לאחר שבחנתי את נסיבות העבירה בתיק שבפני, קרי גרימת מותה של הולכת רגל שחצתה את הכביש במעבר חציה, והספיקה לחצות 3.4 מ' בטרם הפגיעה, כשעסקינן ברשלנות רגעית מצד הנאשם ועם זאת משמעותית שנלמדת מאי מתן זכות קדימה להולכת הרגל במעבר חציה, ומנגד בהיעדר אינדיקאציה לנהיגה במהירות בלתי סבירה או עבירות אחרות שקדמו לתאונה, אני קובעת כי מיתחם העונש ההולם כולל רכיב של מאסר בפועל לתקופה של 8-14 חודשים, לצד רכיב פסילה של 6-15 שנים, מאסר מותנה, פסילה מותנית, קנס ופצוי.

...

לא בנקל מורים אנו כי אדם בגיל כה מבוגר, שלוקה בבריאותו, יישא במאסר במשך תקופה לא מבוטלת מאחורי סורג ובריח.

בהיעדר הסדר סטטוטורי ייחודי בעניינם של מורשעים שגילם מופלג, גזר בית המשפט לתעבורה את דינו על פי השיקולים המנויים בסעיף 40יא לחוק העונשין, תוך שזקף לזכותו את גילו המתקדם ואת מצבו הרפואי, והציב מנגד את נסיבותיו הפרטניות המחמירות, ובכלל זאת הרשעותיו הרבות בעבירות תעבורה, מהן שתיים אף לאחר מועד האירוע דנן.

הנני מורה על פסילתו של הנאשם מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לצמיתות.

יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט נ. הנדל בע"פ (מחוזי באר שבע) 7291/05 ביטון מרדכי נ' מדינת ישראל (נבו 10.05.2006):‏‏ "כלל גדול הוא שמעבר החצייה הנו מבטחו של הולך הרגל. מקום זה הנו שיטחו ועומד ברשותו. הטעם בדבר כולל פן חיובי ופן שלילי. הפן החיובי נועד לעודד הולכי רגל לחצות את הכביש במעבר חצייה. הפן השלילי הנו איתות להולכי רגל שאל יחצו את הכביש במקום אחר. אין הדבר אומר שישנה אחריות אבסולוטית לנהג הפוגע בהולך רגל במעבר חצייה. בדינאמיקה של הכביש האפשרויות רבות ומגוונות ביותר. יחד עם זאת, חלה על הנהג אחריות מוגברת כלפי הולך רגל במעבר חצייה. אחריות זו באה לידי ביטוי בדרישה מהנהג לבחון את צעדיו היטב טרם הגיעו למעבר חצייה. כך קובע השכל הישר, כך קובע הדין וכך קובעת הפסיקה. היתנגשות שבין רכב לבין ייצור אנוש לאו תחרות פיזית. תוצאתה רק מדגימה עד כמה רכב מסוגל להוות כלי קטלני." (ההדגשות אינה במקור).

מפנה גם לתיק ת"ד 6744-07-15 מדינת ישראל נ' ביבי מיום 19.6.16 , אשר ניתן על ידי מותב זה ולפסיקה המאוזכרת שם. בפרשת ביבי הנ"ל, נדונה תאונת דרכים, אשר תוצאותיה חבלות של ממש, כאשר הנאשמת סטתה מנתיב נסיעתה עלתה על המדרכה ופגעה בהולכת רגל אשר עמדה על המדרכה בסמוך למעבר חצייה בנסיבות של איבוד שליטה וכן נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף.

נתתי דעתי גם לעיקרון ההדרגתיות בענישה, ראה לעניין זה האמור בתיק 89-11-20 מ"י נ' ניסים אבוחסירה אשר ניתן על ידי מותב זה (נבו 24.2.21 ) ולפסיקה המאוזכרת שם. באשר לעתירת המאשימה לפצוי לנפגע המעורב, על אף שיש להניח כי זה יפוצה בהליך האזרחי, ועל אף שאולי לא יהיה בכך לעולם כדי לפצות על סבלו של המעורב, מצאתי לנכון לגזור על הנאשם גם פיצוי כספי למעורב בבחינת "צדק מאחה". אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 1,500 ש"ח הקנס ישולם ב-5 תשלומים, חודשיים שוים ורצופים, החל מיום 1.3.2023 ואילך.

...

לאחר שעיינתי בנטען בכתב האישום, ולאור דיני הראיות והוראות החוק המחייבים, ובהיעדר נתונים אובייקטיביים בדבר ימי האשפוז ומהות הניתוח, אין לי אלא לפסוק על פי מה שהונח בפניי ולקבוע כי מדובר בחבלות ברף הבינוני.

לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים, הנני קובעת כי מתחם הענישה הינו פסילה בפועל בין 7-11 חודשים.

נתתי דעתי גם לעקרון ההדרגתיות בענישה, ראה לעניין זה האמור בתיק 89-11-20 מ"י נ' ניסים אבוחסירה אשר ניתן על ידי מותב זה (נבו 24.2.21 ) ולפסיקה המאוזכרת שם. באשר לעתירת המאשימה לפיצוי לנפגע המעורב, על אף שיש להניח כי זה יפוצה בהליך האזרחי, ועל אף שאולי לא יהיה בכך לעולם כדי לפצות על סבלו של המעורב, מצאתי לנכון לגזור על הנאשם גם פיצוי כספי למעורב בבחינת "צדק מאחה". אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 1,500 ש"ח הקנס ישולם ב-5 תשלומים, חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.3.2023 ואילך.

על מנת לעקוף כלי רכב, המערער סטה לנתיב הנגדי ופגע בהולכת רגל, שחצתה את הכביש שלא במעבר חצייה.

זאת הגם שמיתחם העונש שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי אינו חורג לחומרה מרמת הענישה הנוהגת ביחס לעבירת הפקרה אחרי פגיעה, ותוך חריגה מסויימת ממיתחם העונש משקולי שקום.

הולך הרגל נפגע על ידי כלי רכב נוספים שעברו במקום ומצא את מותו.

...

הנאשם הסגיר עצמו לידי כוחות המשטרה, בלא שניסה לטשטש את מעורבותו בתאונה, ואגב כך לשבש מהלכי משפט, כפי שקורה לא אחת בעת ביצוע עבירה כגון דא. על רקע נסיבות ביצוע העבירה, הערכים החברתיים אשר נפגעו כתוצאה מביצועה ומידת הפגיעה בהם, כמו גם מדיניות הענישה הנהוגה, סבורני כי מתחם העונש ההולם בנסיבותיו המיוחדות של ענייננו נע בין מספר חודשי מאסר אשר אפשר וירוצו בעבודות שירות לבין 28 חודשי מאסר בפועל.

משנקבע מתחם העונש ההולם, ומשלא מצאתי לחרוג מגבולותיו, אעבור אפוא לקבוע ולמקם את עונשו של הנאשם בתוככי המתחם.

סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: · שישה (6) חודשי מאסר בפועל.

כמו כן בארוע זה פגע הנאשם בהולכת רגל במעבר חציה וגרם לה חבלות של ממש.

בתיק דומה של 3 דוחות שנרשמו במקרה אחד ושהגיע לדיון בבית המשפט העליון לאחרונה, רע"פ 7714/23 מוטי אנגור נ' מדינת ישראל (‏9.11.2023), קבע כבוד השופט ח' כבוב במקרה דומה, כי ניתן לדחות את הבקשה בגין השהוי בלבד: " טרם סיום אציין, כי כך או אחרת, הבקשות להשפט הוגשו על ידי המבקש בשיהוי חמור של כ-4 שנים, ודי היה בכך כדי לדחותן, זאת בשים לב לנימוקיו שלא היה בהם כדי ליצלוח את המשוכה הגבוהה שניצבה בפני הבקשות. " במקרה שלנו מדובר בשיהוי כבד ממועד קבלת הדוח ועד להגשת הבקשה.

לעניין זה – ראו עע"מ 5226-10 אלי זהר נ' משרד התחבורה 22.11.2010, בפסק דינה של כבוד השופט חיות: " הוראת סעיף 69א(ג) לפקודת התעבורה אף קובעת מפורשות כי אמצעי התיקון יוטלו "בנוסף לכל עונש שהטיל בית המשפט על בעל הרשיון בשל עבירה שהרשיע אותו בה". ללמדנו, כי אין מדובר בענישה שביסודה עקרונות של גמול על היתנהגות הנהג בעבר אלא באמצעי חינוכי, הצופה פני מניעת סכנה לציבור ותיקון היתנהגותו כנהג בעתיד.

בתאריך 10 ספטמבר 2023 בעפ"ת 20547-06-23 מדינת ישראל נ' אנגור , קבע בית המשפט המחוזי, כבוד השופט דאוד (אשר לדעתו במקרים במסויימים יש לקבל את הטענה של ב"כ המבקש) כי במקרה של עבירה של פקיעת רכב מעל שנה ועבירה נוספת של שיחה בטלפון נייד שמוגדרת יש לדחות הבקשה, שכן מדובר בעבירה שיש בה פוטנציאל לגרימת תאונת דרכים, ואשר תיחשב כעבירה מסוכנת, ולכן אין מדובר בחריגה מהנוהל וניתן לתת 2 דוחות, בגין אותו ארוע.

...

משבאתי למסקנה זו, אף לא ראיתי לנכון להידרש לטענת המבקש, המבוססת על תקנה 546(א) לתקנות התעבורה.

סיכומו של דבר: מאחר ואין מחלוקת על כך שהמבקש קיבל לידיו את הדוחות ולא הגיש את הבקשות להשפט במועד; מאחר וחל שיהוי כבד בהגשת הבקשה –6 שנים; מאחר והודח שולם.

אני מורה על דחיית הבקשה.

הולך הרגל, שנותר שרוע על הכביש, נפגע על ידי כלי רכב נוספים שעברו במקום וכתוצאה מהפגיעות נגרם מותו.

המערער פגע עם רכבו במתלוננת, שחצתה כביש במעבר חציה שבכיוון חצייתה דולק אור אדום להולכי רגל.

בגזירת העונש המתאים לנאשם, אני מתחשב בין היתר בגילו הצעיר; בנסיבות חייו, כמתואר בתסקירי שירות המבחן; בהודאתו הן במישטרה והן בבית המשפט; בחרטה שהביע; במצבו הרגשי והנפשי מאז התאונה; בפגיעה הצפויה של המאסר בו ובמשפחתו; ובעיקר בהליכי הטיפול שעבר, בסכויי שקומו ובהמלצת שירות המבחן.

...

בית המשפט התחשב בכלל נתוני המקרה ונתן משקל לכך שחלפו כ-5 שנים מאז התאונה ועד לגזר הדין, ובסופו של דבר הטיל עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

ובסופו של דבר נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 14 ל- 36 חודשי מאסר והנאשם נדון ל- 14 חודשי מאסר.

נוכח כל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 15 חודשי מאסר בפועל.