עונש על אי הגשת דוח למס הכנסה במועד הקבוע

באישום השלישי, עבירה של אי הגשת דין וחשבון בנגוד לסעיפים 216 (4) + 222 (א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א – 1961 וביחס לנאשם 2 עבירה של אחריות מנהלים לפי סעיף 224א לפקודה הנ"ל. הנאשמים לא הגישו במועד לפקיד השומה את דוח הכנסותיה של נאשמת 1 לשנת המס 2016 (מחזור העיסקאות של נאשמת 1 לשנת 2016 היה 22,980,590 ₪, כמבואר בחלק הכללי).

לאור עיקרון ההלימה, אני קובע כי המיתחם הכולל ביחס לכתב האישום לנסיבותיו, נע בין עונש מאסר הצופה פני עתיד למספר חודשי מאסר בפועל, כאשר ביחס לעבירה לפי סעיף 118 מטבע הדברים המיתחם הנו עד 3 חודשים, כעונש המאקסימאלי הקבוע בגינה, וכן קנסות בשיעור של אלפים ספורים עד 30,000 ₪.

בית-המשפט העליון הפנה להלכות קודמות שלפיהן: "בהטלת עונשי מאסר אלה מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס, ומטביעה עליהם אות קלון..." וכן: "עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה ומכאן יש מקום ליתן לכך משקל בענישה על הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה לא ייתכן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית". רע"פ 5127/07 שופאני כרם נגד מדינת ישראל (21.06.07): בעיניינו של מי שהורשע בחמש עבירות של אי הגשת דוחות, לא הסיר את המחדל, בעל עבר פלילי בעבירות מס, נדון ל – 13 חודשי מאסר בפועל.

...

ראו בעניין זה רע"פ 6095/06 חיים לוי נגד מדינת ישראל – 15/11/06: "ואכן, בשנים האחרונות קיימת מגמה שלא להקל ראש בעבירות המס, נוכח שכיחותן, היקפן ופגיעתן הרעה בחיי הכלכלה התקינים ובאזרחים שומרי החוק. בית-המשפט מחויב אף הוא לסייע לעקירה מן השורש של עבירות אלו, שהפכו לרעה חולה במחוזותינו, באמצעות החמרת הענישה בגין ביצוע עבירות אלו. בהקשר זה אף נפסק לא אחת, כי בעבירות כלכליות, גובר משקלו של השיקול ההרתעתי על משקלן של נסיבותיו האישיות של האדם שדינו נגזר". אני סבור, כי יש לראות בחומרה את המתואר באישום הרביעי.

לאחר ששקלתי את מכלול הגורמים דלעיל, באתי אל המסקנה כי אין להסתפק במקרה זה בענישה מקלה המצויה ברף התחתון של המתחם, לאמור צופה פני עתיד יחד עם קנס נמוך בלבד, ויש להטיל על הנאשם ענישה ממשית, קונקרטית, בעלת משקל, שיש בה מסר של הרתעת הרבים שאינה מקלה ראש במעשים שכאלה.

תוצאה: אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: על נאשמת 1: בהיותה חברה בלתי פעילה קנס סמלי בסך 1,000 ₪ שישולם עד ליום 1.4.19.

הנאשמים היו חייבים, בהתאם לסעיפים 131 ו-117 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") להגיש דוח על הכנסות הנאשמת מס' 1 במועד הקבוע בסעיף 132 לפקודה.

דיון והכרעה עונשית: ריבוי אירועים (סעיף 40יג לחוק העונשין): למרות המועדים השונים של הגשת הדוחות, והעובדה כי לפי הפסיקה, ניתן להשקיף על אי הגשת הדוחות במועדים השונים בין השנים 2017-2014, כארבעה אירועים שונים, לא נטען לריבוי אירועים על ידי המדינה.

הערך החברתי שניפגע ומידת הפגיעה בו (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין): אי הגשת דוחות מס הכנסה במועד, פוגעות בגביית מס תקינה, המושתת על דיווח תקין ומסודר של כלל הנישומים, וכן פוגעת בעקרון השויון בין נישומים שונים, לכך ישנן השלכות רוחביות, פיסקאליות, בעלות פוטנציאל פגיעה בכלל הקופה הציבורית, ובהתנהלות מערכת הגבייה.

...

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשמת 1 – אני גוזר על הנאשמת 1 קנס סמלי בסך של - 100 ₪.

בהתאם להוראות 72 לחוק העונשין התשל"ז 1977 ותקנה 1 לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), תש"ף-2019, אני מחייב את הנאשם בהתחייבות כספית בסך של -20,000 ₪, להימנע בתוך 3 שנים מהיום מביצוע העבירות בהן הורשע בתיק זה. המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לממונה על עבודות השירות.

בכתב-האישום השני (ת"פ 64364-12-18), אשר הוגש בדצמבר 2018, לא הגישו הנאשמים במועד 11 דוחות תקופתיים לחודשים 4/16, 8/16, 12/17, 1/18, 3/18, 4/18, 5/18, 8/18, 9/18, 10/18 ו – 12/18 וכן הגישו במועד 2 דוחות לחודשים 6/18 ו – 2/19, אך ללא צירוף התשלום לפי הקבוע בתקנות, כמפורט בטבלאות המצורפות.

רע"פ 3137/04 חג'ג' נגד מדינת ישראל (18.4.04): בעיניינו של נאשם שהורשע בעבירות שונות של אי הגשת דוחות מס הכנסה במועד שנידון לשבעה חודשי מאסר בפועל.

בית-המשפט העליון הפנה להלכות קודמות שלפיהן: "בהטלת עונשי מאסר אלה מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס, ומטביעה עליהם אות קלון..." וכן: "עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה ומכאן יש מקום ליתן לכך משקל בענישה על הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה לא ייתכן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית". רע"פ 5127/07 שופאני כרם נגד מדינת ישראל (21.06.07): בעיניינו של מי שהורשע בחמש עבירות של אי הגשת דוחות, לא הסיר את המחדל, בעל עבר פלילי בעבירות מס, בעל מאסר מותנה בר הפעלה בן חודשיים, נדון ל – 13 חודשי מאסר בפועל.

...

מסקנה: חומרתן של עבירות המס, והשלכתן על מירקם החיים החברתיים במדינה, מצדיקים ענישה מחמירה שתחדיר מסר שיפוטי מרתיע ברור, כי אין להקל ראש עם עברייני מס, וכי אין למצוא צידוק אישי וכלכלי לעבירות שכאלה.

קיימת אבחנה ברורה בין נאשמים 2 ו – 3, באשר נאשם 2 הינו הרוח החיה אחר ביצוע העבירות, וכפי עמדת המאשימה בטיעוניה, ואני מקבל את האבחנה שהוצגה (עמוד 7 שורה 11 והלאה).

תוצאה: לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשמת 1: נוכח הימצאותה בהליכי פירוק, אני גוזר קנס סמלי בסך של 1000 ₪ , שישולם עד ליום 30/12/21.

הנאשמים היו חייבים, בהתאם לסעיפים 131 ו- 117 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה), להגיש דו"ח על הכנסות הנאשמת מס' 1 במועד הקבוע בסעיף 132 לפקודה.

דיון והכרעה עונשית: ריבוי אירועים (סעיף 40יג לחוק העונשין): למרות המועדים השונים של הגשת הדוחות, והעובדה כי לפי הפסיקה, ניתן להשקיף על אי הגשת הדוחות במועדים השונים בין השנים 2017-2014, כארבעה אירועים שונים, לא נטען לריבוי אירועים על ידי המדינה.

הערך החברתי שניפגע ומידת הפגיעה בו (סעיף 40ג (א) לחוק העונשין): אי הגשת דוחות מס הכנסה במועד, פוגעות בגביית מס תקינה, המושתת על דיווח תקין ומסודר של כלל הנישומים, וכן פוגעת בעקרון השויון בין נישומים שונים, לכך ישנן השלכות רוחביות, פיסקאליות, בעלות פוטנציאל פגיעה בכלל הקופה הציבורית, ובהתנהלות מערכת הגבייה.

...

ב"כ הנאשם מסר כי בענייננו אין מדובר בתיק של מחזורים של 4-5 מיליון ₪ אלא על פי דו"ח משנת 2015, ניתן לראות כי בסופו של דבר יש הפסד, כך שהמחזורים אינם משקפים הכל.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: על הנאשמת 1 – אני גוזר על הנאשמת 1 קנס סמלי בסך של - 100 ₪.

בהתאם להוראות 72 לחוק העונשין התשל"ז 1977 ותקנה 1 לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), תש"ף-2019, אני מחייב את הנאשם בהתחייבות כספית בסך של -20,000 ₪, להימנע בתוך 3 שנים מהיום מביצוע העבירות בהן הורשע בתיק זה. המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לממונה על עבודות השירות.

הנאשם חייב היה, בהתאם לסעיף 131 לפקודה למסור דו"ח על הכנסותיו בכל שנת מס במועד הקבוע בסעיף 132 לפקודה.

דיון והכרעה עונשית: ריבוי אירועים (סעיף 40יג לחוק העונשין): למרות המועדים השונים של הגשת הדוחות, והעובדה כי לפי הפסיקה, ניתן להשקיף על אי הגשת הדוחות במועדים השונים, כאירועים שונים, לא נטען לריבוי אירועים על ידי המדינה, ועל כן, בית המשפט יתייחס בגזר הדין לכלל האירועים, כארוע אחד, לצורך קביעת מיתחם העונש ההולם, וכן לצורך גזירת העונש בתוך המיתחם.

בית המשפט העליון דחה את בקשתו של הנאשם להרשות ערעור; רע"פ 3857/13 שאול יצחקיאן נגד מדינת ישראל (3.1.13) – הנאשם הורשע ב-13 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד למס הכנסה ובעבירה של אי קיום דרישה למסירת הצהרת הון.

...

העונש המתאים (סעיף 40יד (2) לחוק העונשין): בשים לב לערכים החברתיים שנפגעו עקב מעשי העבירה, עוצמת הפגיעה בערכים אלה, נסיבות ביצוע העבירה; הסרת חלק מהמחדלים (הגשת דוח אחד מתוך שניים), גובה מחזורי העסקאות בשנים אלו; הנזק שנגרם; נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו לעיל, תוך מתן דגש לעובדה, כי מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, סבורני כי יש להטיל על הנאשם עונש צופה פני עתיד, קנס הולם והתחייבות כספית.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך תקופה זו, את העבירות בהן הורשע בתיק זה. קנס בסך 6,500 ₪ או 65 ימי מאסר תמורתו.

בהתאם להוראות 72 לחוק העונשין התשל"ז 1977 ותקנה 1 לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), תש"ף-2019, אני מחייב את הנאשם בהתחייבות כספית בסך של – 20,000 ₪, להימנע בתוך 3 שנים מהיום מביצוע העבירות בהן הורשע בתיק זה. זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.