עוולת מטרד ליחיד: סעיף 44א

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 39847-08-14 מגל ואח' נ' לוביץ בסון ואח' בפני הרכב כב' השופטים: י' גריל, שופט בכיר (אב"ד) ב' טאובר, שופטת ת' שרון-נתנאל, שופטת המערערים: 1. אברהם אבי מגל 2. א.מ.י.פ שפע ניהול ויזמות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד פרזנצ'בסקי המשיבים: 1. נופר לוביץ בסון 2. יונתן יוני בסון 3. חיה לוביץ ע"י ב"כ עו"ד מרדכי סטורזי פסק דין

משעלה בידי המשיבים להצביע על כך, שהמערערים אכן הפרו את תנאי רישיון העסק, לא קיימו את תנאי היתר הבנייה ואכן הסבו (ולמעשה, עודם מסבים) נזק למשיבים, סבורים אנו, כי צדק בית משפט קמא, עת הורה למערערים להמנע מלהחזיק ולמכור בעסק מוצרים מן החי (למעט נקניק ונקניקיות) וכן מצא לחייב את המערערים בתשלום פיצויים למשיבים בגין עוולת מיטרד ליחיד, מכוח סעיף 44 לפקודת הנזיקין.

...

לאור כל האמור, סבורים אנו, כי דין הערעור בעיקרו להידחות, בכפוף לסייג האמור, כי אנו מורים על ביטול הצו שהשית בית משפט קמא על המערערים, בכל הנוגע להסרת המפוח.

חלף האמור, אנו מורים, אפוא, כי על המערערים לעמוד בתנאי ההיתר, על דרך של הקמת קיר אקוסטי ונטיעת עצים, וזאת תוך 60 יום מהיום.

ככל שהמערערים לא יקיימו את הוראות תנאי ההיתר, לעניין הקמת הקיר האקוסטי ונטיעת העצים, תוך המועד שנקצב לעיל, ייאסר על המערערים השימוש במפוח עד להסרת מחדלם זה. לאור התוצאה, אנו מחייבים את המערערים בהוצאות משפט בסך של 3,500 ₪.

דיון והכרעה: המסגרת הנורמאטיבית: מיטרד: סעיף 44 א. לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן-"הפקודה") קובע: "44א. מטרד ליחיד הוא כשאדם מיתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהיתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק". בענייננו ובהעדר מחלוקת בדבר קיומו של בית כנסת בבית הנתבעים , נידרשתי לבחינת קיומו של מיטרד בגינו.

והסעד, יכול שיהא כספי בגין פגיעה בזכות של בעל דין "לגור בתנאים נוחים ובהנאה מביתו , הנמנעת עקב חריגות הבנייה של הנתבע" ויכול שיהא גם בצוי עשה שימנעו נזק מתמשך (בר"ע 62/83 ברוך בעל טכסא נ' רחל גונן, 25.1.84 , פסקה 23 ; ד' קרצמר, "מטרדים", דיני הנזיקין - העוולות השונות (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, ג' טדסקי עורך, תש"ם , 149).

...

לאור מסקנתי בעניין הקיר החדש שנבנה לצורכי התובעים ועל דעתם בלבד, נדחית גם התביעה לפיצוי בגין בנייתו במקרקעיהם.

לפיכך, דין התביעה שכנגד בגין רכיב זה להידחות.

לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל בחלקה ודין התביעה שכנגד להידחות.

הנתבעת טענה, כי הערייה ויפה נוף פעלו בנגוד לסעיף 2 לחוק למניעת מפגעים, תשכ"א - 1961, הן עוולו כלפיה במטרד ליחיד לפי סעיף 44א לפקודת הנזיקין, הפרו כלפיה חובות זהירות וגרמו לה לנזקים כספיים, שהוערכו על ידה כאמור בסך של 20,000,000 ₪, אותם בקשה לקזז מכל סכום שיפסק כנגדה.

סעיפים 1.18 - 1.22 - עניינם במסמכים המעידים על הבנין כבנין מסוכן, שטחים לחיוב ארנונה, ביקורות על מצבו הפיזי של המלון והשלכות המצב הפיזי שלו - מדובר במסמכים בלתי רלבאנטיים, לאור הוראת סעיף 3(א)(ג) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו - 1976.

...

יתירה מזאת, סוגיות בדבר מדידות, שטחים וסכומי קרן של חוב הארנונה אינן, כאמור, בגדר המחלוקת שבסמכות בית משפט זה. הדרישה להוסיף ולהשיב על השאלות הנ"ל נדחית.

לכן, הדרישה להוסיף ולהשיב על השאלות הנ"ל נדחית.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, לפיה חלק ניכר מבקשות הנתבעים נדחו, בעוד שבקשת התובעת ויפה נוף התקבלה, ישלמו הנתבעים 1 - 3 לתובעת וליפה נוף (ביחד) את הוצאות הבקשות בסך של 2,500 ₪.

החברה טענה, כי הערייה פעלה בנגוד לסעיף 2 לחוק למניעת מפגעים, תשכ"א - 1961, היא עוולה כלפיה במטרד ליחיד לפי סעיף 44א לפקודת הנזיקין, הפרה כלפיה חובות זהירות וגרמה לה לנזקים כספיים, שהוערכו על ידה כאמור בסך של 20,000,000 ₪, אותם בקשה לקזז מכל סכום שיפסק כנגדה.

בעיניין זה, פרט בית המשפט העליון את מסגרת השיקולים אותם אמור בית המשפט לקחת בחשבון בעת הפעלת שיקול דעתו, כדלקמן: בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג (דבר זה נלמד מהתיבה: "אלא אם כן", הכלולה בסעיף 353א לחוק).

...

בהתחשב בכל השיקולים הנ"ל ולאור סכום התביעה והיקף ההתדיינות הצפוי, אני קובע את שיעור הערובה שתדרש מהחברה, בסך של 75,000 ₪, וזאת על הצד הנמוך.

סיכומו של דבר, אני מורה לתובעת שכנגד להפקיד בקופת בית המשפט, עד ליום 5.1.2019, ערבון בסך של 75,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית צמודת מדד, בלתי מותנית ובלתי מוגבלת בזמן.

עוולת מיטרד ליחיד – הכלל המשפטי סעיף (א)44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מורה כי: "מטרד ליחיד הוא כשאדם מיתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהיתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק". בבוא בית המשפט לבחון האם השמוש במקרקעין מהוה מטרד ליחיד, עליו אם קיימת הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אחר או להנאה סבירה (ע"א 44/76 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ' שוורץ, ל(3) 785 (1976), להלן-פס"ד שוורץ).

לא נידרשת הוכחה של נזק לצורך הוכחת קיומו של מטרד ליחיד, אלא לצורך תביעת פיצויים כלשון הסיפא לסעיף 44(א) לפקודת הנזיקין (ר' פס"ד שוורץ לעיל).

...

הנתבעים טוענים שדין התביעה להידחות מהנימוקים הבאים: · מדובר בתביעת סרק קנטרנית, שמניעיה פסולים, שהוגשה בחוסר תום לב; · יש להורות על סילוק התביעה על הסף מאחר ואין בידי התובע ראיות התומכות בתביעתו ברף הדרוש לעמידה בנטל כפי שניתן לקבוע כבר בשלב מוקדם בשים לב לאופי סדר הדין; · טענות התובע כלפי הנתבעים או מי מהם חסרות בסיס.

משלא הוצגו אסמתכאות על עלויות הניקיון או רכיבים רלבנטיים אחרים הרי שלא מצאתי להיעתר לסכום הנקוב בכתב התביעה והפיצוי ייפסק על דרך האומדנא בשים לב לכמות הפעמים המתועדת ויתר הנסיבות.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.