עוולת היזק על ידי כלב: אחריות בעלים

המסגרת הנורמאטיבית ניזקי גוף שנגרמו מפגיעת כלב עשויים להקים עילות תביעה לפי סעיפים שונים בפקודת הנזיקין: עילת הרשלנות על-פי סעיף 35 לפקודה, הפעלת החזקה שבסעיף 40, שכותרתו "חובת הראיה ברשלנות לגבי חיה", עוולת הפרה חובה חקוקה על-פי סעיף 63 ועוולת היזק על-ידי כלב, שבסימן ד'1 לפקודה.

בשלושת סעיפיו של סימן ד'1, שכותרתו "היזק על-ידי כלב", שנוספו לפקודה בשנת 1992, במסגרת תיקון מס' 7, נקבע (ההדגשות הוספו - א"ג): "41א. בתובענה בשל נזק לגוף שניגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן - הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצידו של הבעלים.מיום 25.3.1992

מיום 25.3.1992 תיקון מס' 7 ס"ח תשנ"ב מס' 1391 מיום 25.3.1992 עמ' 153 (ה"ח 2104) הוספת סעיף 41ג בדברי ההסבר להצעת החוק (חוק לתיקון פקודת הנזיקין (מס' 7), התשנ"ב-1992, ה"ח 2104, עמ' 172) נרשם כי "נוכח היתגברות תקיפות כלבים על עוברי אורח, יש לראות בבעליו של כלב אחראי באופן מוחלט למעשיו. רק כך יגבר הסיכוי כי בעלי הכלבים יעשו את הדרוש למנוע תופעות אלה". האחריות שנקבעה בסעיף 41א תוארה בפסקי דין שונים של בתי משפט מחוזיים כ"אחריות מוגברת", "אחריות חמורה", "אחריות כימעט מוחלטת" ו"אחריות קפידה".

...

על-כן, הנני מקבל את גרסת התובע, לפיה הוא בעליו של ג'ק. הכרעה בשאלת הבעלות על צ'אן התובע טען כי הנתבע הינו הבעלים של צ'אן ואילו הנתבע הכחיש זאת וטען כי לאוניד הינו בעליו של צ'אן. בתצהירו של התובע נכתב "הנתבע מתגורר בשכנות לתובע... וככל שידוע לתובע הינו הבעלים של כלב מסוכן אשר ככל הידוע לתובע הינו מסוג "פיטפול"..

לפיכך, הנני קובע כי השינוי ברישום לא בוצע עקב רישום בטעות, אלא לבקשת עורך דין, לאחר הגשת תביעה דנן, כך שעולות תהיות אשר לעיתוי השינוי ומהותו.

לעומת זאת, בכתב ההגנה, הכחיש הנתבע כליל את האירוע הראשון, אולם בסיכומיו לא התייחס לאירוע זה. בנסיבות אלו, הנני מקבל את גרסת התובע אשר לאירוע הראשון.

התוצאה לאור האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: (א) 8,751 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 6.5.2015, ועד לתשלום המלא בפועל; (ב) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (ג) שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

שאלת האחריות - המסגרת הנורמאטיבית ניזקי גוף שנגרמו מפגיעת כלב עשויים להקים עילות תביעה לפי סעיפים שונים בפקודת הנזיקין: עילת הרשלנות על-פי סעיף 35 לפקודה, הפעלת החזקה שבסעיף 40, שכותרתו "חובת הראיה ברשלנות לגבי חיה", עוולת הפרה חובה חקוקה על-פי סעיף 63 ועוולת היזק על-ידי כלב, שבסימן ד'1 לפקודה.

בשלושת סעיפיו של סימן ד'1, שכותרתו "היזק על-ידי כלב", שנוספו לפקודה בשנת 1992, במסגרת תיקון מס' 7, נקבע (ההדגשות הוספו - א"ג): "41א. בתובענה בשל נזק לגוף שניגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן - הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצידו של הבעלים.מיום 25.3.1992נזקים

...

בעניין בן יהודה הדגיש השופט ורדי (ושאר שופטי ההרכב הסכימו עמו) כי לא כל מגע בין אדם לכלב אשר בגינו ייגרם נזק גוף לתובע יחייב אוטומטית מסקנה שקמה אחריות של הבעלים לנזק.

המסקנה הינה כי הוכחה חובת הנתבע לפצות את התובעת.

אשר על כן, הנני מורה לנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: (א) סך 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל; (ב) שכר טרחת עורך-דין בשיעור 15% מהסכום שנפסק בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל; (ג) אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מיום הוצאתה ועד לתשלום המלא בפועל.

על כן טוענת התובעת כי יש להעדיף את גירסתה על פני גירסתו של הנתבע לאור הסתירות שחלו בה. לטענת הנתבעת על הנתבע האחריות לארוע בין על פי סעיף 41א לפקודת הנזיקין שעניינו נזק שניגרם על ידי כלב; בין על פי עוולת הרשלנות בסעיף 35 לפקודת הנזיקין; ובין על פי עוולת הפרת חובה חקוקה – סעיף 338(א)(6) לחוק העונשין.

בתי משפט נחלקו בשאלה אם יש תחולה לעיקרון אשם תורם בעילה של עוולת היזק על-ידי כלב או שרק ההגנות שבחוק מקנות לבעלי הכלב את היכולת להיתגונן: בע"א (מחוזי י-ם) 2432/08 גלרטר נ' גוגנהיים (פורסם בנבו) ובת"א (שלום כ"ס) 49377-01-11 גולי נ' מזרחי (פורסם בנבו) צידד בית המשפט בהחלתו של אשם תורם; ואילו בת"א (שלום ראשל"צ) 4221-05-12 חדד נ' אלמליח (פורסם בנבו) ובת"א (שלום ת"א) 47229-06 טישנקו נ' בלומנפלד (פורסם בנבו) הובעה דיעה הפוכה והודגש כי כאשר תחול אחת ההגנות שבסעיף 41ב, ידון העניין בכללותו לפי כללי הרשלנות הרגילים, ובמסגרתם תתברר שאלת האשם התורם.

...

על כן, אני סבור כי התובעת עצמה נושאת באשם מוסרי לארוע גם אם אחריותה פחותה מאחריותו של הנתבע שהוא כאמור הגורם העיקרי לאירוע.

בנסיבות המקרה אני סבור שיהא זה ראוי להטיל עליה אשם תורם בשיעור של 30%.

סיכום על כן אני מקבל את התביעה בחלקה.

כשלעצמי, אני מעדיף את הפרשנות לפיה לניזוק בעוולה של היזק על-ידי כלב, לפי סעיף 41א לפקודה, עומדת עילת תביעה כנגד "המחזיק בכלב דרך קבע", ורק מקום שאין "מחזיק" בנמצא, תעמוד לניזוק תביעה כנגד הבעלים.

אם כך לגבי עוולת התקיפה שיכול שתהא כרוכה באשם (בין רשלנות ובין מזיד), ויכול שלא תהא כרוכה כלל באשם (ע"א (חיפה) 2174/04 הנ"ל), על אחת כמה וכמה לגבי אחריות שילוחית של מעביד לעוולה של היזק על-ידי כלב.

...

לשיטת הערכאה הראשונה, אין להטיל על נדב אחריות בנזיקין בגין התאונה, שכן הוא שהה בלבנון והשאיר את הכלב ברשות אמנון, כך שלא הייתה לו, בנסיבות אלה, "כל זיקה לתאונה". החב בנזיקין הוא אמנון; חבותו מביאה בעקבותיה אחריות שילוחית של המעביד –הקיבוץ; זכות השיבוב מן המעביד נשללת מכוח ס' 82(ג) הנ"ל, ובנסיבות אלה, אין לאפשר את השיבוב גם כלפי עובדו של המעביד, אמנון.

גם ההגנות המנויות בסעיף 41ב, הרלוואנטיות רק למי שמחזיק בכלב בעת האירוע, מובילות למסקנה זו. לכל אלו אוסיף כי הטלת אחריות על הבעלים מקום שאין כלל באפשרותו למנוע את היתרחשות הנזק, מאחר שהשליטה והפיקוח נמצאים בידי מחזיק הכלב, אינה תואמת את רגש הצדק ואת שקולי ההרתעה ומניעת הסיכון שעומדים בבסיס משטר האחריות המיוחד הקבוע בסעיף 41א. זאת, להבדיל מבעלים של מקרקעין, שעשוי להתחייב לצד המחזיק במקרקעין-יצחק עמית "ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך" על חובת הזהירות של המחזיק במקרקעין", פרשת השבוע (ד"ר א' הכהן וד"ר מ' ו****, עורכים) 41 (תשס"א).

סיכומו של דבר, שאני מבכר את התוצאה שאליה הגיע בית משפט קמא וחברי השופט סוקול ולפיה אין להטיל אחריות על נדב כבעלים.

המערער ישלם למשיבים הוצאות בסך של 6,000 ₪.

משכך, מיתקיים בנסיבות המקרה גם "קשר סיבתי משפטי". מטרת תיקון מס' 7 לפקודת הנזיקין - להטיל אחריות חמורה על בעלי כלבים כדי לגרום להם לעשות ככל הנידרש למנוע נזקים הנגרמים על ידי כלבים - מחזקת מסקנה זאת.

עוולת היזק על ידי כלב, על האחריות החמורה הנלווית לה, רובצת לפתחה במידה שאיננה פחותה מאשר על הנתבעים.

...

משכך, מתקיים בנסיבות המקרה גם "קשר סיבתי משפטי". מטרת תיקון מס' 7 לפקודת הנזיקין - להטיל אחריות חמורה על בעלי כלבים כדי לגרום להם לעשות ככל הנדרש למנוע נזקים הנגרמים על ידי כלבים - מחזקת מסקנה זאת.

בנסיבות, בהתחשב בשווי פדיון ימי מחלה בשיעורים מקובלים, אני קובע את הנזק שנגרם לתובעת בגין ההיעדרות מהעבודה, בסכום גלובאלי של 3,000 ₪.

בנסיבות, אני קובע כי התובעת זכאית לתשלום עבור עזרת צד ג' בסכום גלובאלי של 1,000 ₪.

נוכח כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת פיצוי כולל בסכום של 3,600 ₪.