בגין נזקיהם תובעים התובעים לחייב את הנתבעים לשלם להם סך 3,303,413 ₪, הכוללים הוצאות שהוציאו להכשרת המקום לקיום אירועים, אבדן רווחים בסך 500,000 ₪ לצרכי אגרה ועגמת נפש בסך 100,000 ₪.
הנתבעים כופרים בטענה לפיה פרסלר התחייב לאפשר לרויטל "לערוך אירועים כאוות נפשה ולפי הבנתה". לטענתם, בזמן אמת, היתנגדו נחרצות להפוך את המקום לאולם אירועים לחתונות ולבר מצוות מהטעם הפשוט, שזה לא מכבד את המיקצוע והמוזיאון.
אציין שבשל האמור, אפילו פעלתי ושיפצתי והשבחתי את הנכס של יגאל ובין היתר בכך שבניתי דק, בניתי שירותים, שיפצתי את המעלית (כך שתגיע לקומת הגג, עת לפני כן לא הגיעה לגג הבניין) וכיו"ב.
כל הרעיון היה שאני יכולה לעשות אירועים כרצוני ואכן התחלתי, עוד תוך כדי השיפוצים של המקום, להפעיל אירועים מסוגים שונים לדוגמא: הצגת תכשיטים של שגית רביבו, צילומים של דוגמנות, וכד'".
...
לפיכך, אני דוחה את התביעה בעניין זה.
לסיכום, נראה כי למעט עניין הציורים שלמעשה כבר הועברו לידי התובעים ו/או הנאמן מטעמם, יש לדחות את התביעות הכספיות של הצדדים.
סוף דבר
תביעת התובעים לחיוב הנתבעים בתשלום סך של 3,303,413 ₪ נדחית.
התביעה שכנגד נדחית מבלי לגרוע מהאמור בפסקה 45 לפסק הדין.
