במסגרת עבודתו, התובע עבד במשמרות בוקר, צהריים, ערב ולילה.
במסגרת עבודתו באותו יום, ישב התובע על רציף כשהרכבת מונעת במשך כל המשמרת עד שעה 04:15, וזאת מלבד בזמן הפסקה של חצי שעה בה שהה התובע בחדר מנוחה בתחנה.
...
מכאן אין לקבוע כי תשובתו ביחס לאבחנה של סינקופה אינה חד משמעית, נהפוך הוא: המומחה סקר את אופן הטיפול בתובע, את התמונה הקלינית שהתקבלה עם העברתו למיון בבית החולים וכן את אופן חשיפתו, בהתאם לעובדות אשר הונחו לפניו, והגיע למסקנה לפיה האבחנה אשר נקבעה על ידי רופאי המיון היא האבחנה הנכונה והמתאימה למצבו הבריאותי של התובע ולגילו.
שנית, גם אם התובע היה מגיש בקשה כאמור, הרי בנסיבות העניין לא מדובר במקרה חריג המצדיק מינוי מומחה רפואי נוסף, כאמור בהנחיות שלעיל וההלכה הפסוקה בעניין זה.
כמפורט לעיל, הלכה פסוקה היא כי בית הדין סומך את ידו על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. מעיון בחוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, שוכנענו כי יש לאמץ את עמדתו וכי אין נימוק המצדיק סטייה ממנה.
לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.
