עבר פלילי של מועמדים להוראה ויישומם בראיונות עבודה

בעקבות הוספת ההוראה כאמור, נדרשו השמאים המחוזיים על ידי הנהלת המשרד החדשה בראשות גב' הורן ליישם את נוהל "חתימה שנייה" בעת הכרעה בהשגה בכל מקרה בו השינוי עולה על 25%, בין אם כלפי מעלה ובין אם כלפי מטה[footnoteRef:8], יצוין כי הדרישה לחתימה שניה בהכרעה בהשגה לא הייתה חדשה וכבר משנת 2008 על פי הנוהל מאותה תקופה[footnoteRef:9] נדרשה חתימה שניה בעת הכרעה בהשגה בכל סוגי השומות ובשנת 2015, נקבע על ידי מר אייל מידן, סגן השמאי הממשלתי באותה תקופה מתוה עבודה במחוז חיפה המגדיר לכל שמאי מחוזי מיהו בעל הסמכות עבורו לחתימה שניה בהשגות ובקרות או בהפקעה[footnoteRef:10].

כפי שעולה מפרוטוקול השימוע, התובע היה מיוצג ועם תחילת ישיבת השימוע בא כוחו ביקש להוביל את הישיבה להסכם ולפיו התובע יסיים את עבודתו באגף בהסכמה בתום השנה, כאשר במהלך תקופה זו הוא יהיה רשאי להגיש מועמדות במכרזים פנימיים ובינמשרדיים בשירות המדינה.

באשר למרכז ההכוון, אמנם התובע לא הוזמן לראיון ואולם התובע כבר התראיין בעבר על ידי המרכז לנוכח פנייתו העצמאית ביום 25.5.2017 ולא נסתרה טענת המדינה ולפיה בתקופת ההסכם נכנסה למרכז ההכוון רק משרה אחת בדרוג-דרגה של התובע בנציבות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שהתובע אינו עומד בדרישת הסף בסעיף ההשכלה, כך שלא היה צורך לזמן את התובע לראיון נוסף במרכז לרבות לצורך תאום אופן הצגתו בפני היחידות השונות.

שנית, גם אם נייחס את הפירסום למכתבה של הגב' הורן מיום 5.1.2017 שהופנה למר אלדרוטי, השמאי הממשלתי הראשי דאז, מכתב הזימון לשימוע ומכתב מיום 5.1.2017 חוסים תחת הגנת תום הלב כאמור בסעיף 15(7) לחוק איסור לשון הרע הקובע כי: "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפירסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:

...

] ולתביעה בענייננו - אין בידינו לקבל את טענת המדינה ולפיה דין התביעה סילוק על הסף מכח סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע וזאת בהעדר הסמכה ספציפית המאפשרת לגב' הורן להתייחס לתפקוד המקצועי והמשמעתי של התובע וזאת בשונה מסמכותה הטבועה כמי שאחראית על התובע מבחינה מקצועית וניהולית ומכח הפררוגטיבה הניהולית המסורה לממונה על העובד.

] אשר על כן, התביעה לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע – נדחית.

סוף דבר התביעה נדחית במלואה.

התברר כי התובע לא ביצע תפקידו כראוי, לא מילא אחר הוראות הדירקטוריון וניהל את החברה בצורה שנעה בין רשלנות רבתי לבין חשד למעשים פליליים לכאורה.

בע"ע 46548-09-12 לירן אבידן נ' פלאפון תיקשורת בע"מ (מיום 31.3.15) קבע בית הדין הארצי כדלקמן: "במערכת של יחסי עבודה, קיימים גם ערכים נוספים שיש לקחתם בחשבון בעת יישומו של החוק וההגנות הנקובות בו, הנובעים מהיותו של מקום העבודה מעין "מישפחה" מורחבת, שחבריה שוהים זה עם זה שעות רבות מידי יום ואמורים להגשים יחד מטרות משותפות.

בתצהירו מיפרט התובע את הליכי הגיוס שהוכשלו לטענתו על ידי הנתבעים: 25.1 GG מקבוצת גטר – התובע מציין כי היה מועמד לתפקיד של מנכ"ל בחברה זו. הליך הגיוס כלל סדרת ראיונות ומבחנים בחברת השמה בשם TEMA אותם עבר בהצלחה, ראיון אישי עם מנכ"לית החברה הפורשת וכן ראיון אצל מר מנדלבאום הבעלים של חברת גטר.

...

לטעמנו הן הדברים שנאמרו על ידי קירמאייר בשיחתו עם החוקר והן הדברים שנאמרו על ידי ארצי, ככל שנבקש לראות בהם לשון הרע- חוסים תחת ההגנות הקבועות בסעיף 15 (2) ו- (7) לחוק הקובע: "15. במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:

בענייננו שעה שהגענו למסקנה כי הדברים שנאמרו על ידי הנתבעים בנוגע לתובע חוסים תחת ההגנות הקבועות בסעיפים 15(2) ו -(7), לא מצאנו להידרש בפירוט לבחינת היסודות העובדתיים של הדברים שנאמרו, אף כי – על פניו – נראה כי קיימות ראיות למכביר שיש בהן לתמוך בגרסת הנתבעים באשר להתנהלות התובע.

סיכום נוכח האמור לעיל, נדחית התביעה על כל עילותיה.

התובע, אף התראיין לערוץ 2 כשהוא חובש פאה לראשו, פניו מואפלות וקולו משובש הטיח האשמות במועמדים אחרים על מנת להביא לפסילתם כאמור.

תוצאות חקירת המישטרה הביאו להודעה לעיתונות מהמשטרה מיום 17.11.11 לפיה: "היחידה, על- דעת ראש להב 433 ניצב דודו מנצור, מצאה כי יש תשתית ראייתית כנגד אריה שקד לבצוע עבירות פליליות של פגיעה בפרטיות, לפי חוק הגנת הפרטיות ועבירה של הוצאת מיסמך ממשמורת, לפי חוק העונשין. עוד מצאה היחידה כי נמצאה תשתית ראייתית כנגד ששון עוז, מנכ"ל חברת פיל"ת, לבצוע עבירות של סיוע לפגיעה בפרטיות והוצאת מיסמך ממשמורת" (להלן-"הודעת המישטרה, נספח 1 לכתב ההגנה). לאחר פירסום הודעת המישטרה, הודה התובע בכלי התיקשורת כי הוא אכן עשה שימוש בדו"ח האיבחון.

כב' הנשיא שמגר קבע שם: "לפי פשוטו של מקרא, הרי עבריין הוא מי שביצע מעשה המוגדר כעבירה, ואין בביטוי כשלעצמו כדי ללמד על כך, שהמחוקק אינו נוקט לשון "עבירה" ו"עבריין", לפי העניין, אלא לגבי מי שכבר הוכח לגביו בהליך פלילי חלוט, שנסתיים בהרשעה, כי עבר עבירה.

לפי תפיסת היסוד המשפטית שלנו כל אדם הוא אכן בחזקת זכאי כל עוד לא הורשע בדינו, אך כלל גדול זה עניינו בזכויות ובחובות של הפרט מול הערכאה השיפוטית ומול כל רשות וכל פרט אחר, אך אין בכך כדי ללמד בהכרח על כל שימושי הלשון האפשריים במונח תאורי, אשר אותו נוקטים בחקיקה בשלל של הקשרים ובזיקה למיגוון של נסיבות, שעניינן בפלילים ובכל הכרוך בכך" (שם, בעמ' 530) ובהמשך נאמר: "סיכומם של דברים, ניתן ללמוד על-פי הבחינה, המיתמקדת בנוסח של הוראת החוק, כי השמוש במונחים "עבירה" ו"עבריינים" יכול שיפנה - לפי העניין וההקשר - אל המעשה או אל המואשם או החשוד בביצועה של עבירה ולאו דוקא להרשעה או למי שהורשע כבר" (שם, בעמ' 532).

עוד עולה מהראיות, כי התובע חתם על החשבוניות של חברת פיל"ת. כך נאמר בדו"ח של מבקרת הפנים: "כל חשבונית על שעות העבודה שבוצעו תשולם רק לאחר אישור של ועדת ההיגוי לרפורמה. נימצאו חתימות המנכ"ל על חלק מהחשבוניות בתחילת הפרויקט, והחל מאמצע שנת 2010- של ראש מינהלת הרפורמה מר אריה שקד לבדו. לא נמצא סימוכין לכך שהתקיים דיון בועדת הרפורמה על אישור שעות העבודה של עובדי פיל"ת" (סעיף 4 בעמ' 2 לדו"ח).

בהודעתו במישטרה אמר התובע: "כשהגעתי לצוות הרפורמה היה מצב נתון שבו חברת פיל"ת עובדת עם צוות הרפורמה על יישום הרפורמה. התשלום היה לפי שעות עד 1000 שעות בחודש. לא קרה שהם עברו את המכסה למעט אולי פעם אחת וגם אז לא שולם להם עבור יותר מאלף שעות. אני אשרתי את השעות והתשלום. נהלתי את צוות הרפורמה לצד ניהול הרדיו ללא עוזרים פרט ליועצים של פילת. את חלקם אני הפעלתי וחלקם הוזמנו ישירות ע"י גורמים אחרים ברשות.. רק מה שאני הזמנתי אני אשרתי. מה שלא אני הזמנתי כתבתי ליו"ר הרשות ולמנכ"ל הרשות שיאשרו הם כי אחרת אני לא אחתום על החשבונות" (עמ' 13 שורה 305; עמ' 14 שורה 314 להודעה הראשונה).

...

אני סבורה גם כי הנתבע, האמין באמיתות הפרסום באותן הנסבות והביטוי ' סולק' הוא ביטוי סביר בנסבות העניין.

שיעור הפיצוי: לאור המסקנה אליה הגעתי לפיה כותרת הכתבה היא בגדר לשון הרע ואין בלבד אינה חוסה תחת הגנות החוק, נותר לי לבחון את שיעור הפיצוי המגיע לתובע בגין הפגיעה בשמו הטוב.

לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, בתשלום פיצוי לתובע בסך של 30,000 ש"ח. הנתבעים ישלמו לתובע את הוצאות המשפט וכן הוצאות לשכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ש"ח. עותק יישלח לצדדים.

פמי מבקשת להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים, שלפיה נפסלה הצעתה מחמת אי-עמידה בתנאי הסף בדבר ניסיון מנהל הפרויקט, ולקבוע כי היא הזוכה במיכרז; ולחלופין – להורות על החזרת הדיון במכלול ההצעות לדיון מחדש לפני ועדת המכרזים, שכן לטענתה יושמו לגביה אמות מידה שלא הוחלו בעיניינם של מציעות אחרות.

באשר לטענות בדבר אי-עמידתו של מר גאנם בתנאי ניסיון המנהל, נקבע כי עברו בדין משמעתי של מר גאנם (שבגינו הושעה משירות המדינה לתקופה של חמש שנים שאמורה להסתיים בקרוב), אינו אמור על-פי תנאי המיכרז לפגוע בכשירותו לתפקיד, בפרט כאשר המיכרז אינו מתייחס לעבר משמעתי אלא לעבר פלילי, ושעה שמנהל הפרויקט לא צפוי להיות ממונה על מי מעובדי המדינה, אלא להיות מפוקח על-ידם.

בעיניין טענת פמי, אודות מחויבותו של מנהל הפרויקט המוצע של מילגם לזמינות מלאה ובלעדית עבור הפרויקט, ציינה הועדה, כי על אף שבמהלך הריאיון התרשם צוות המשנה שלנוכח תפקידיו המרובים יתקשה מנהל הפרויקט של מילגם לעמוד בדרישות המיכרז, הרי שהמנהל המוצע הצהיר במפורש הן בהצעת מילגם והן בראיון כי לא יעסוק בכל פרויקט אחר.

טלדור מדגישה, כי מר גאנם הורשע בעבירה משמעתית של היתנהגות שאינה הולמת; כי אין מדובר בעבירה על טוהר המידות; כי הוראות המיכרז לא אסרו על הצגת מועמדות של מנהל הפרויקט על-ידי מי שהורשע בדין משמעתי; וכי העונש המשמעתי שהושת על מר גאנם חל רק במישור הפנימי של משרד התחבורה, כעובד מדינה, ולא על עבודה כספק שירותים של גוף פרטי למדינה.

...

מכל מקום, הואיל והעתירות נדחות לגופן, ממילא מתייתר הצורך להכריע בטענת הסף של שיהוי.

סוף דבר ועדת המכרזים קיבלה החלטות רבות מאז הגשת ההצעות במכרז.

לפיכך, שלוש העתירות נדחות.

קביעות אלה משליכות על ענייננו שכן חומר הראיות שהוגש בפנינו לביסוס העילה של תמיכה במאבק מזוין, מצומצם לאין שיעור מזה שהוצג בהליכים הנ"ל. בעיקר, סמכו מבקשי הפסילה את טענותיהם על תמונות של שחאדה מבקר אסיר בטחוני משוחרר וכן על ציטוטים מתוך ראיון שבו, על פי הנטען, סרב לכנות את חמאס ארגון טירור והוסיף כי "כל מאבק נגד הכיבוש הוא מאבק לגיטימי" וכי הוא "בעד מאבק נגד הכיבוש. לאנשים יש זכות להאבק בכיבוש. אם יש אנשים שחיים בדיכוי זכותם להאבק". כמו כן, הוצג ראיון שערך ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא, הממוקם במקום השני במפלגת רע"ם, בו היתייחס לפיגוע בהר הבית בחודש יולי 2017 שבו נרצחו שוטרים ישראלים.

כמו כן, יש לייחס משקל בהקשר זה לעובדה ששחאדה הבהיר מפורשות בתצהירו כי אינו תומך בפעילות אלימה וכי דרכה של בל"ד היא "דמוקרטית ועושה שימוש בכלים חוקיים. מעולם לא קראנו לשימוש באלימות ומעולם לא הורשע אף אחד מהמועמדים של רשימתנו הנוכחית בעבירה פלילית כלשהיא". עוד יצוין כי אמירות המבטאות היתנגדות למדיניות הישראלית ביהודה ושומרון נבחנו בעבר על ידי בית משפט זה ונקבע כי הן כשלעצמן אינן מקימות עילת פסילה (עניין זועבי השני, פסקה 67).

עם זאת, מדובר בראיון עתונאי ובהתבטאות אחת בלבד שנאמרה במסגרתו ומשכך מקובלת עלי עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי ראיה זו לבדה אין די בה כדי לענות על אמת המידה המחמירה שנקבעה בפסיקה לצורך פסילתו של מועמד מלהתמודד בבחירות לכנסת.

השופט נ' סולברג: אם היינו מפרשים ומיישמים את עילות הפסילה המנויות בהוראת סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת ככתבן וכלשונן, כדרך שהן מתקבלות על דעתו של אדם מן היישוב, כי אז לא רק ד"ר מיכאל בן ארי היה נפסל מלהיות מועמד בבחירות לכנסת.

כאמור (בפיסקה 4 לעיל), הוראת סעיף 7א לחוק היסוד יוצרת הבחנה בין הזכות הלגיטימית הנתונה לכל אדם לבטא "רעיונות על בסיס אינטלקטואלי" באשר הם מעל כל במה (בכפוף למיגבלות חוקיות מצומצמות מאוד) לבין התבטאויותיו של מועמד להבחר לכנסת, כאשר אותו אדם מבקש לעבור לתחום העשייה הפוליטית.

...

מנגד, סבורני שככלל – מפלגה שדבקה בה עילה המונעת ממנה התמודדות בבחירות אינה יכולה לצלוח את המשוכה בדרך של חיבור למפלגה אחרת.

סבורני כי אם יש עילת פסילה, מצוות המחוקק לפסול את התמודדות הרשימה, כמובן בכפוף לצמצום הפסילה למקרים לחריגים.

כמו כן, החלטנו פה אחד לדחות את הערעור בכל הנוגע להחלטת ועדת הבחירות שלא לפסול את רשימת חד"ש-תע"ל; ולדחות את הערעור בעניין אי-פסילתו של בן גביר.