עבירת תקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש

בדיון שהתקיים בבית המשפט ביום 5.7.2005 הודה המערער, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן ובית המשפט (השופטים ב' אופיר-תום, מ' סוקולוב ו-י' שנלר) נתן הכרעת דין לפיה המערער ביצע את העבירות שיוחסו לו: מעשה סדום (ריבוי עבירות) לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); מעשה מגונה (ריבוי עבירות) לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין; ושתי עבירות של תקיפת קטין תוך גרימת חבלה של ממש לפי סעיף 368ב(א) רישא לחוק העונשין.

...

אני סבור שאין כל ספק בכך שמתקיימת בענייננו לפחות עילת הסל הכללית שבסעיף 25א(א)(3) לחוק: "התנהגות הקטין במעון באופן מתמשך, לרבות בריחה חוזרת ונשנית של הקטין מהמעון, לא מאפשרת לקיים את הצו במעון". אין ספק שבנסיבות שנוצרו על-ידי המערער אין כל אפשרות כיום "לקיים את הצו במעון", ולו מהטעם שהמערער סיכל על-ידי הימלטותו את קיום הצו במעון, ומשנתפס והושב ארצה הוא כבר היה בגיל בו לא ניתן להחזירו למעון להשלמת ריצוי הצו (סעיף 34 לחוק).

במקרה דנן הגיע בית משפט קמא למסקנה כי ראוי להפעיל את סעיף 25א ולהמיר במאסר את מלוא יתרת התקופה שנותרה למערער להשלמת תקופת ההחזקה במעון נעול, וזאת נוכח "שיקולים כבדי משקל וחמורים במיוחד", ובהם: הימלטות המערער מהשגחת המעון והפרת האמון שניתן בו; מידת מסוכנותו הגבוהה שלא הוכח שקהתה; סירובו של המערער לשתף פעולה עם שירות המבחן; ההתחשבות לה זכה בהליך בגין בריחתו משמורת חוקית, כאשר תקופת מעצרו בצרפת הופחתה מעונש המאסר שהושת עליו; וכן שיקולי מדיניות כלליים שלא ליטול את מרכיב ההרתעה של סעיף 25א למול קטינים המסרבים לטיפול במעון אליו נשלחו.

התנהגותו ומעשיו של המערער עצמו הם שהביאוהו למצב בו עליו לרצות תקופת מאסר משמעותית בגיל 26 על מעשים שביצע לפני 12 שנה, ואין מקום להתחשבות בו במצב דברים זה. אין גם מקום לגזור גזירה שווה בין המקרה דנן לבין מקרים אחרים של הפעלת סעיף 25א, בהם לא היה מיצוי של כל יתרת תקופת ההחזקה במעון, וזאת בשל נסיבותיו הייחודיות והחריגות של מקרה זה. סוף דבר: אציע לחברותיי לדחות את הערעור ולהותיר על כנה את תקופת המאסר שנקבעה למערער בהחלטת בית משפט קמא.

" למשיב שבפני, עבר פלילי הכולל הרשעה בגין גניבה בשנת 2015, שתי הרשעות קודמות בהתפרצות (האחרונה משנת 2010), ובשורת עבירות אחרות לרבות תקיפת קטין תוך גרימת חבלה של ממש, עבירות איומים ותקיפה, והטרדת עד. גם בכך יש כדי לבצר את עילת המסוכנות נגד המשיב, כפי שעולה מהמשך דבריו של השופט דנציגר: "לכך יש להוסיף את עברו הפלילי העשיר של העורר, אשר יש גם בו כדי ללמד על המסוכנות הנשקפת ממנו, כלומר החשש כי יחזור לסורו ויבצע מעשי עבירה נוספים. מגליון הרשעותיו של העורר, אשר הועבר לעיוני, על פי בקשתי, על ידי המשיבה בעקבות הדיון, עולה כי לעורר חמש הרשעות קודמות, וכן שני מאסרים על תנאי אשר היו תלויים ועומדים כנגדו בעת ביצוע העבירה נשוא ערר זה, אחד מהם, מיום 28.5.2006, בגין עבירת רכוש, הותנה בכך שהעורר לא יעבור עבירת רכוש כלשהיא למשך שלוש שנים. בנוסף, תלוי ועומד נגדו כתב אישום בגין סיוע לשוהים בלתי חוקיים. כפי שכבר נקבע, גם מקום בו העבירה המיוחסת ונסיבות ביצועה אינן מצביעות על מסוכנות כשלעצמה, וברגיל לא תקמנה עילת מעצר, הרי השילוב בין העבירה המיוחסת לבין קיומו של עבר פלילי עשיר בעבירות דומות מצד הנאשם, יכול שיצביע על המסוכנות הנשקפת מצידו לשלומו ולביטחונו של הציבור, ולפיכך יקים עילת מעצר (בש"פ 6620/07 פחימה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.8.2007)).

...

בחינת חלופה גם נוכח ראיות-לכאורה ועילת מעצר, בית המשפט יורה על מעצר רק לאחר בחן אם יש מקום לחלופת מעצר והגיע למסקנה כי אין בה די כדי לאיין את עילות המעצר.

אין בידי לקבל טענה זו; בנוסף לכך שיש מקום להזמין תסקיר כדי לבחון פיקוח אלקטרוני בענייננו, בתסקיר מעצר חווה שירות המבחן דעתו בענין מידת הסיכון להישנות המעשים המיוחסים ולטיבה של החלופה המוצעת.

סוף דבר: בכפוף לאפשרות שלאחר קבלת תסקיר מעצר יימצא כי ניתן להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני או במעצר בית ללא פיקוח אלקטרוני, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

עפ"ג (מחוזי ת"א) 35253-10-10 מדינת ישראל נגד עדנאן עספור (09.03.11), המשיב הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפת בן זוג, איומים (ריבוי עבירות), תקיפת קטין בידי אחראי שגרמה לחבלה של ממש, הפרת הוראה חוקית (ריבוי עבירות), הטרדה באמצעות מתקן בזק ופגיעה בפרטיות.

...

למרות כשלונו של ההליך הטיפולי, ועל אף גישתו הנוקשה של הנאשם והליקוי שבקבלת האחריות, החלטתי בסופו של דבר להימנע משליחתו של הנאשם שוב למאסר בפועל.

אני סבורה כי הטלת מאסר בעבודות שרות בתוך מתחם הענישה, יבטא נכונה את חומרת האירועים ואת נסיבותיו האישיות של הנאשם.

סוף דבר נוכח האמור לעיל אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן: ארבעה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שרות בבית חב"ד קריית שמונה, בכתובת: הלבנון 15, קריית שמונה.

בגין מעשים אלו יוחסו למערער מספר עבירות של מעשה מגונה בבן מישפחה לפי סעיפים 351(ג)(2) ו-348(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: החוק); מספר עבירות של תקיפת קטין שגרמה לחבלה של ממש על ידי אחראי לפי סעיף 368ב(א) לחוק; ומספר עבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(2) לחוק.

...

דיון והכרעה דין הערעור להידחות, וכך אציע לחבריי לעשות.

יוצא אפוא, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות הקלה בעונשו של המערער, המגלם איזון ראוי בין מכלול השיקולים הנדרשים.

לאור כל האמור לעיל, איני סבור כי יש להתערב בעונש שנגזר על המערער, ועל כן אציע לחבריי לדחות את הערעור.

לקט האירועים המתוארים לעיל, הכולל הענשה על ידי הושבה על כסא אוכל מוגבה למשך דקות ארוכות, כסוי ראש בשמיכה, הטחות, משיכות וזריקות שאף גרמו למכאוב, במסגרת הנסיבות עליהן עמדתי לעיל מצדיקים הרשעת הנאשמת 1 ביצוע עבירת היתעללות לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין כלפי הקטין א.כ. נוכח הרשעת הנאשמת 1 בעבירת היתעללות, אמנע מהרשעתה בשל אותם המעשים גם בעבירות תקיפת קטין, לרבות תקיפות קטין שגרמו לו לחבלה של ממש.

...

אקדמות מילין 4 כתב אישום 5 תשובת הנאשמות לכתב האישום 7 תמצית טענות המאשימה 8 תמצית טענות הנאשמת 1 9 תמצית טענות הנאשמת 2 12 דיון והכרעה 14 פרשת התביעה 14 סרטוני המצלמות בגן - קבילות ומשקל 14 עיקרי עדויות הורי הפעוטות 53 עדויות השוטרים 75 עדויות של גורמים טיפוליים 76 הודעות הנאשמת 1 במשטרה 84 הודעות הנאשמת 2 במשטרה 87 פרשת ההגנה 89 עדות הנאשמת 1 89 עדות הנאשמת 2 94 דיון והכרעה 97 התשתית הנורמטיבית 98 עבירה של תקיפה 98 עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע הגורמת חבלה של ממש 99 עבירה של התעללות בקטין 101 קביעת הנאשמות כ"אחראי על קטין או חסר ישע" 109 הילוכו של הדיון 109 אישום שני – האירועים המיוחסים לנאשמת 1 110 הפעוטה א.ל 110 הפעוט ש.ב 115 הפעוט ה.כ 120 הפעוטה ה.ר 125 הפעוט א.כ 129 הפעוט אד.א 133 הפעוטה או.י 136 הפעוטה א.ב 139 הפעוט ר.ר 141 הפעוטה ג.ד 143 הפעוטה י.ע 145 הפעוטה ש.צ 147 הפעוט י.ג 149 הפעוט ג.פ 151 הפעוטה מ.ש 152 הפעוט ל.א 154 הפעוט נ. 155 הפעוטה ל.ד 156 הפעוטה ל.ל 156 הפעוטה פ.ב 157 הפעוטה ט.א 158 הפעוטה ג.ב 159 הפעוט ל.ש 160 הפעוט ה.א 160 הפעוט אר.כ 161 הפעוט הר.כ 166 הפעוטות אר.כ ו-הר.כ (תאומים בנים) 169 פעוטות לא מזוהים בשמם 170 אישום שני – האירועים המיוחסים לנאשמת 2 178 הפעוטה א.ל 178 הפעוט הר.כ 185 הפעוטה ל.ד 186 הפעוט ש.ב 187 הפעוטה ה.ר 187 הפעוט א.כ 190 הפעוט אד.א ופעוט נוסף 194 הפעוטה או.י 195 הפעוטה א.ב 197 הפעוט ר.ר 199 הפעוטה ג.ד 201 הפעוטה ש.צ 204 הפעוט ג.פ 208 הפעוטה ל.ל 210 הפעוטה ט.א 211 הפעוט או.כ 211 הפעוטה ג.ב 212 פעוטות לא מזוהים בשמם 214 התעללות נפשית 218 האישום הראשון – אירוע תקיפת פעוט וגרימת חבלה 226 הגנה מן הצדק 233 הוספת פרטי אישום מכוח סעיף 184 לחסד"פ 238 מספר מילים למשפחות הקטינים 241 סוף דבר 242 אקדמות מילין לפני כתב אישום קשה, המגולל מסכת אירועים אלימה, אגרסיבית ובוטה מצד סייעות בגן ילדים, כלפי פעוטות בגילאים שנתיים ושלוש, אשר כללו כפי הנטען, מעשי התעללות, תקיפה וחבלה, על בסיס יומיומי, ולעתים שעה אחר שעה.

ככלל, אין דומה מקרה בו מורשע אדם על פי מערכת עובדות חדשות שזיקתה לגרסה העובדתית עליה התבססה האשמה מלכתחילה הינה רפה וקלושה, למקרה בו קיים קשר ענייני הדוק וממשי בין העובדות על פיהן הואשם הנאשם לבין העובדות החדשות שנתגלו במהלך הדיון, ושעליהן נסמכת ההרשעה.

על כן, אין בידי לקבל בקשה להרשעת הנאשמת 1 באירוע נוסף על אלו הכלולים בכתב האישום המתוקן, בעודה משיבה לשאלות בחקירה נגדית.

כל מה שכואב לך אמא תיקח ממך ותיתן עוד נשיקה אל תדאג איני הולכת גם בשבילי הפרידה היא קשה תמיד אני איתך תישן בשקט אמא יושבת עוד לצידך אמא שומרת עליך תמיד" סוף דבר אשר על כן, מכל הטעמים המפורטים, אני מרשיע את הנאשמות, בביצוע העבירות הבאות: (א) הנאשמת 1 – 9 עבירות התעללות בקטין, לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין ביחס לפעוטות הבאים: א.ל (בגין סעיפים 4(ז), 10(י), 11(ה), 12(ט), 16(ה), 18(ב), ו-18(ד) לכתב האישום); ש.ב (בגין סעיפים 2(ח), 11(ג), 15(ו), 15(ח), 16(ב), 16(ו), 17(ו), 17(ז), ו-17(ח) לכתב האישום); ה.כ (בגין סעיפים 3(ה), 4(ה), 7(ב), 10(יא), 10(יג), 10(יד), 11(ז), 14(א), ו-17(ג) לכתב האישום); ה.ר (בגין סעיפים 2(ט), 5(א), 7(י), 10(יג), 15(ז), ו-17(ח) לכתב האישום); א.כ (בגין סעיפים 11(ח), 13(א), 13(ב), 15(ג), ו-15(ח) לכתב האישום); ר.ר (בגין סעיפים 7(ג), 10(ח), ו-16(א) לכתב האישום); ש.צ (בגין סעיפים 3(ט) ו-5(ג) לכתב האישום); ו-אר.כ (בגין סעיפים 2(ג), 7(ח), 7(ט), 10(ג), 11(ד), 12(א), 15(ד) ו-16(א) לכתב האישום); וכן התעללות נפשית כלפי ריבוי פעוטות.