באותו סעיף קיימת גם חלופה נוספת בסעיף קטן (ב) אשר נאמר בה כי אם "נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף - מאסר שבע שנים ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו - מאסר תשע שנים". חבלה חמורה משמעה איפוא פציעה קשה יותר מאשר חבלה של ממש, וזו למעשה העבירה שבחרה המאשימה לייחס לנאשמת בגין חיתוך העורלה עצמו.
יוצא איפוא כי החלטתה של הנאשמת לבצע את המילה לבדה, בלא נוכחות אדם נוסף שבדרך כלל נידרש כדי לסייע בבצוע המעשה, ובלא נקיטת אמצעי זהירות בסיסיים בכדי למנוע את זהום האיזור הפגוע, עולה כדי הפרת חובה של הורה לדאוג לבריאותו של הקטין שבאחריותו, ולמנוע פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ובכך מתקיימים שני המרכיבים הראשונים של היסוד העובדתי הנידרש בעבירה זו.
האם היתקיים בנסיבות שלפנינו גם המרכיב התוצאתי של היסוד העובדתי, של פגיעת קבע אפשרית בבריאותו של הקטין המתלונן? אני סבור שהתשובה על כך חיובית, והיא עולה מהמסמכים הרפואיים שקיימים בתיק.
...
בנסיבות מיוחדות אלה, כאשר הנאשמת סברה בתום לב כי חובתה כהורה לשמור על ילדיה ברשותה, כאשר אין צו שיפוטי שמורה על הוצאת הילדים מרשותה, אני סבור כי ניתן לראות בכך צידוק למעשיה של הנאשמת, באופן שמוציא את המעשה מגדרה של תקיפה אסורה.
כמו כן, אני סבור כי כאשר ברור שהנאשמת לא התכוונה לגרום נזק לתינוקת, לא התקיים גם היסוד הנפשי הדרוש להרשעה בעבירה של תקיפת קטין, ומכל הטעמים הללו, אני מזכה את הנאשמת מעבירה זו.
אשר לעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, סעיף 275 לחוק מגדיר את העבירה במילים הבאות: "העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים".
בנסיבות שלפנינו, אין ספק שהנאשמת ידעה כי מדובר בשוטרים שפועלים על פי חוק, ואין גם ספק שהנאשמת הפריעה לשוטרים בביצוע תפקידם, ולכן התקיימו כל היסודות הנדרשים להרשעה בעבירה זו. אינני סבור כי מדובר בזוטי דברים כטענת ב"כ הנאשמת, אולם לא אמנע מלציין כי בנסיבות הייחודיות שלפנינו, כאשר הנאשמת לא הבינה את הסיטואציה שנקלעה אליה, ואיש לא טרח להסביר לה את הדברים בשפתה, מדובר ברף הנמוך של חומרה בעבירה זו.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, התוצאה היא כי בסופו של יום, מכל ארבעת העבירות שיוחסו לנאשמת בכתב האישום, הנאשמת מורשעת רק בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק, ומזוכה מכל יתר העבירות.
כמו כן, אני מרשיע את הנאשמת בעבירה של הפרת חובה של הורה, לפי סעיף 337 לחוק, על כך שהיא נמנעה מלנקוט אמצעי זהירות בסיסיים, הן בכך שביצעה את מעשה המילה לבדה בלא עזרת אדם נוסף, והן בכך שלא חיטאה את כלי החיתוך ואת מקום הפציעה.
