מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עבירת הפרת חובת אחריות לחסרי ישע

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2006 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנאשמת 2 מודה בעובדות כתב האישום אך כופרת באישומים המיוחסים לה. לטענת בא כוחה המלומד עובדות כתב האישום אינן עולות לכדי היתעללות לפי סע' 368ג לחוק העונשין אלא להזנחה בלבד, לפי סע' 362 לחוק הנ"ל וכן הציע, כחלופה לעבירת ההתעללות, להרשיעה בעבירה של הפרת חובה של הורה לפי סעיף 337 בצירוף סעיף 323 לחוק העונשין.
נשאלת השאלה האם במקרים שתוארו התגבשה עבירת ההיתעללות כלשונה בסע' 368ג' לחוק העונשין? עבירת ההיתעללות-לצורך מענה נפנה תחילה ללשון חוק העונשין תשל"ז-1977: "368ג. העושה בקטין או בחסר ישע מעשה היתעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו-מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע, דינו-מאסר תשע שנים." המונח "היתעללות" לא הוגדר בלשון החוק.
...
הנאשם 1 הגיע להסדר עם התביעה, הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, ומשכך אני מרשיעו: לגבי פרטי האישומים הראשון והשני: בעבירות התעללות בקטין-לפי סע' 368ג סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בעבירות הזנחה-לפי סעיף 362 לחוק הנ"ל וכן בתקיפות קטין חסר ישע-עבירה לפי סע' 368ב(ב) סיפא לחוק העונשין.
במקרה זה סבורני כי הנאשמת במעשיה, או ליתר דיוק במחדלהּ שלא לקחת את הפעוט לבדיקה רפואית, לא חצתה את הרף הנידרש לצורך חדירה לתחומי עבירה זו. הנאשמת לא נכחה במקום בשעה שנאשם 1 הכה את הילד, ולכן לא ראתה את חומרת המכה.
לסיכום פרט אישום זה, אני מזכה את נאשמת 2 מסעיף ההתעללות ומרשיעהּ חלף זאת בעבירת ההזנחה לפי סעיף 362 לחוק העונשין.
משכך, אני מרשיע את הנאשמת בעבירת ההתעללות בקטין לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין-תשל"ז וכן בעבירת ההזנחה לפי סעיף 362 לחוק הנ"ל. ניתנה היום י' בשבט, תשס"ו (08/02/2006) במעמד הצדדים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2012 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בגין היתנהגות זו הורשע הנאשם בעבירה של הפרת חובה של הורה או אחראי; ת"פ 22593-07-10: ביום 12.7.2010, איים הנאשם על אישתו אבבו זרו (להלן – המתלוננת) בזמן ששוחחה בטלפון בביתם המשותף, כי ירביץ לה במקל אם לא תנתק את השיחה.
כפי שפסק בית המשפט העליון בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל, לא פורסם (מיום 11.10.2007; פסקה 7 לפסק הדין) – "מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הנה כי  בתוך מישפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השמוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בנגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג; באלימות במשפחה, נגישותם של קרבנות העבירה למערכת המשטרתית או למערכות הסיוע האחרות היא ענין מרוכב וקשה, הטעון רגשות חזקים, פחדים ואימה. הבושה, והרצון לשמור על שלמות המשפחה הופך לא אחת את התלונה על אלימות במשפחה למהלך קשה וטעון. לא אחת, קיימת תלות כלכלית ורגשית של בן הזוג המוכה בבן הזוג המכה, ותלות זו גם היא מקשה על חשיפת הפגיעה. גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים מימד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפוצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה." לנאשם עבר פלילי, שאמנם אינו מכביד אך יש בו, לצד העובדה כי בהליך הנוכחי הורשע בחמישה אישומים שונים בגין מעשים שבוצעו לאורך שלוש שנים, כדי להעיד על כך שהאלימות שהפנה הנאשם כלפי בני משפחתו היא דפוס היתנהגות מתמשך.
...
לאחר שמיעת הטיעונים לעונש החלטתי לבחון באמצעות שירות המבחן, בהסכמת הצדדים, האם ניתן לשלב את הנאשם בהליך גמילה מאלכוהול.
נוכח כל האמור, הגיעה כותבת התסקיר לכלל מסקנה כי לא נפתח פתח, ולוּ ראשוני, להתערבות טיפולית או שיקומית, ונמנעה מכל המלצה לגבי הנאשם.
לאחר ששקלתי את מלוא הנסיבות לקולא לחומרא, ונתתי דעתי לרף הענישה העליון לו עתרה התביעה במסגרת ההסדר, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 11 חודשים, החל מיום מעצרו 17.11.2011.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

כתב האישום הנאשמים הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון בבצוע עבירות כמפורט להלן: נאשם 1 – (להלן: "נאשם 1" או "הנאשם") עבירת תקיפת קטין או חסר ישע (מספר עבירות), לפי סעיף 368ב(א) סיפא לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירת תקיפת קטין או חסר ישע (מספר עבירות), לפי סעיף 368ב(ב) לחוק העונשין, עבירת הפרת חובה של הורה או אחראי (2 עבירות), לפי סעיף 337 לחוק העונשין ועבירת הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.
...
סוף דבר, לאחר ששקלתי כלל השיקולים הנדרשים להכרעה, באתי לכלל מסקנה כי יש להטיל על כל אחד מהנאשמים ענישה ברף הנמוך של המתחם, אם כי לא בתחתיתו.
לאחר בחינת מכלול השיקולים בעניינה של הנאשמת, הגם שמלכתחילה היה ראוי להטיל עליה עונש חמור יותר, משנמצא שמדובר בהשבתה לכלא לחודשים ספורים, בשים לב להלכה הנוהגת ולא בלי היסוס באתי לכלל מסקנה כי ישנה הצדקה לחריגה קלה לקולה ממתחם העונש שנקבע לנאשמת 2 על מנת למנוע חזרתה לכלא לזמן כה קצר ומשכך, ניתן להסתפק בעונש מאסר שיחפוף את תקופת מעצרה, לצד הטלת ענישה צופה פני עתיד מרתיעה ועיצום כספי משמעותי שיהווה עונש מוחשי.
סוף דבר אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 38 חודשי מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

כתב האישום ייחס לנאשמים את העבירות הבאות: למערער – שתי עבירות של היתעללות בחסר ישע על-ידי אחראי לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק), עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(2) לחוק ושתי עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק; לחוסאם – שתי עבירות של היתעללות בחסר ישע על-ידי אחראי ועבירת תקיפה בנסיבות מחמירות; לפיטר – עבירה של היתעללות בחסר ישע על-ידי אחראי וארבע עבירות תקיפה בנסיבות מחמירות; ולאינסה – הפרת חובה של אחראי לפי סעיף 337 לחוק, הזנחת מושגחים לפי סעיף 362(ג) לחוק, והפרת חובת דיווח לפי 368ד(ג) לחוק (ריבוי עבירות).
...
כפי שכבר ציינו, לא מצאנו טעם בטענותיו של המערער במישור העונשי.
בית המשפט המחוזי נתן ביטוי בגזירת העונש לשיקולים השונים להקלה בו, ועדיין הגיע למסקנה שאנחנו תמימי דעים ביחס אליה – כי עונש המאסר בפועל הוא עונש הולם.
סוף דבר: הערעור נדחה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

באותו סעיף קיימת גם חלופה נוספת בסעיף קטן (ב) אשר נאמר בה כי אם "נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף - מאסר שבע שנים ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו - מאסר תשע שנים". חבלה חמורה משמעה איפוא פציעה קשה יותר מאשר חבלה של ממש, וזו למעשה העבירה שבחרה המאשימה לייחס לנאשמת בגין חיתוך העורלה עצמו.
יוצא איפוא כי החלטתה של הנאשמת לבצע את המילה לבדה, בלא נוכחות אדם נוסף שבדרך כלל נידרש כדי לסייע בבצוע המעשה, ובלא נקיטת אמצעי זהירות בסיסיים בכדי למנוע את זהום האיזור הפגוע, עולה כדי הפרת חובה של הורה לדאוג לבריאותו של הקטין שבאחריותו, ולמנוע פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ובכך מתקיימים שני המרכיבים הראשונים של היסוד העובדתי הנידרש בעבירה זו. האם היתקיים בנסיבות שלפנינו גם המרכיב התוצאתי של היסוד העובדתי, של פגיעת קבע אפשרית בבריאותו של הקטין המתלונן? אני סבור שהתשובה על כך חיובית, והיא עולה מהמסמכים הרפואיים שקיימים בתיק.
...
בנסיבות מיוחדות אלה, כאשר הנאשמת סברה בתום לב כי חובתה כהורה לשמור על ילדיה ברשותה, כאשר אין צו שיפוטי שמורה על הוצאת הילדים מרשותה, אני סבור כי ניתן לראות בכך צידוק למעשיה של הנאשמת, באופן שמוציא את המעשה מגדרה של תקיפה אסורה.
כמו כן, אני סבור כי כאשר ברור שהנאשמת לא התכוונה לגרום נזק לתינוקת, לא התקיים גם היסוד הנפשי הדרוש להרשעה בעבירה של תקיפת קטין, ומכל הטעמים הללו, אני מזכה את הנאשמת מעבירה זו. אשר לעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, סעיף 275 לחוק מגדיר את העבירה במילים הבאות: "העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים". בנסיבות שלפנינו, אין ספק שהנאשמת ידעה כי מדובר בשוטרים שפועלים על פי חוק, ואין גם ספק שהנאשמת הפריעה לשוטרים בביצוע תפקידם, ולכן התקיימו כל היסודות הנדרשים להרשעה בעבירה זו. אינני סבור כי מדובר בזוטי דברים כטענת ב"כ הנאשמת, אולם לא אמנע מלציין כי בנסיבות הייחודיות שלפנינו, כאשר הנאשמת לא הבינה את הסיטואציה שנקלעה אליה, ואיש לא טרח להסביר לה את הדברים בשפתה, מדובר ברף הנמוך של חומרה בעבירה זו. סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, התוצאה היא כי בסופו של יום, מכל ארבעת העבירות שיוחסו לנאשמת בכתב האישום, הנאשמת מורשעת רק בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק, ומזוכה מכל יתר העבירות.
כמו כן, אני מרשיע את הנאשמת בעבירה של הפרת חובה של הורה, לפי סעיף 337 לחוק, על כך שהיא נמנעה מלנקוט אמצעי זהירות בסיסיים, הן בכך שביצעה את מעשה המילה לבדה בלא עזרת אדם נוסף, והן בכך שלא חיטאה את כלי החיתוך ואת מקום הפציעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו