עבירת אי חגירת חגורת בטיחות: טענת כפרה

עוד יש לציין, בטרם היתייחסות למקרים לגופם, כי טענת הגנה כללית כי הנאשם כופר באשמה אינה מבססת חשש לעיוות דין (ר' עפ"ת 10086-11-21 גאווי נ' מדינת ישראל (29.11.21)); וכך גם טענה כללית כי אחר נהג ברכב אינה מצדיקה את הבקשה (ר' רע"פ 8427/17 אמנון סאלם (25.3.18)), קל וחומר במקרה דנן בו המבקש כלל לא מצביע על אותו נהג נטען.

המ"ש 11379-05-23 הודעת קנס שמספרה 10156254863 (עבירת אי חגירת חגורת בטיחות מיום 8.11.20).

...

נוכח האמור, הבקשה נדחית.

סוף דבר הבקשה בהמ"ש 11383-05-23 מתקבלת ואני מורה על הארכת המועד להישפט בגין הודעת קנס שמספרה 90519329867.

יתר הבקשות (המ"ש 11376-05-23; המ"ש 11377-05-23; המ"ש 11379-05-23; המ"ש 11382-05-23; המ"ש 11385-05-23; המ"ש 11387-05-23; המ"ש 11389-05-23; המ"ש 11391-05-23; והמ"ש 11392-05-23), נדחות, מהטעמים המפורטים לעיל.

בחקירתו הנגדית, השוטר עמד על גירסתו וחזר וציין כי הבחין בנאשם בזמן נסיעה כאשר הוא לא חגור וללא נוסע בריכבו ועם טלפון נייד ביד שמאל, אך הוא בחר לוותר לנאשם על עבירת הטלפון וייחס לו רק עבירה של נהיגה ללא חגורת בטיחות, העבירה נשוא כתב האישום שבפניי.

יש לציין כי תגובתו הראשונית של הנאשם, כפי שנרשמה ב"דברי הנהג" ותועדה בת/1 הייתה: "אני כל יום מגיע לכאן למסור מסמכים לגברת במשרד". אף שהנאשם טען במועד הכפירה בעובדות כתב האישום כי השוטר לא הקשיב לו במקום ולא שמע את גירסתו הרי שהנאשם עצמו מסר בפניי גרסה דומה לזו שנרשמה מפיו במועד האירוע על פיה הוא מוסר מסמכים במשרד המצוי במקום באופן קבוע.

...

בנסיבות אלה, אני סבורה כי התקיימו רכיבי העבירה כפי שמיוחס לנאשם.

סיכומו של דבר אני קובעת כי המאשימה הוכיחה את עובדות כתב האישום מעבר לכל ספק סביר.

בהתאם, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

להלן נימוקי הכרעת הדין: כללי: כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של אי חגירת חגורת בטיחות בנגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה בכך שבתאריך 27.03.15 בשעה 00:40 בכביש 4, ק"מ 209, לכיוון צפון נראה הנאשם נוסע ברכב פרטי ללא חגורת בטיחות.

הנאשם כפר בעבודות כתב האישום.

...

ראיות הצדדים עד התביעה, רס"מ וסים חסון השוטר אשר ערך את הדו"ח ת/1 ואישר תוכנו כדלקמן: " ...בהיותי במשמרת באמצע חסם לבדיקת אלכוהול במקום הנ"ל עמדתי מחוץ לניידת מזרים רכבים לכיוון השוטרים לבדיקת אלכוהול בנשיפון בהיותי כראש משמרת אני אחראי על המחסום ומזרים את התנועה לשוטרים כאשר הרכב הנ"ל 5 נוסעים ברכב שבמושב האחורי ישבו 3 נוסעים שהנוסע שיש מאחורי הנהג ומאחורי המושב שאחורי הנהג ללא חגורת בטיחות שהייתה תלויה חופשיה במשקוף וחלונות הרכב מאחור פתוחים שאלתי את הנוסע למה ללא חגורה הנ"ל אמר למה אתה צועק עניתי לו אני לא צועק אני שואל למה ללא חגורות הנ"ל אמר שאני גם שוטר ואתה לא תצעק עלי בזמן שביקשתי תעודה מזהה הנ"ל ישר ירד מהרכב שהחגורה הייתה תלויה במשקוף וניגש אלי ואמר לא נותן לך תעודה לאחר זמן קצר מסר תעודת שוטר קשר עין הוסבר לנוסע מהות העבירה". לשאלה היכן ישב הנאשם השיב: "הנאשם ישב מאחורי כיסא הנהג". לשאלה באם ראה את הנאשם ללא חגורה שהרכב בתנועה השיב : "בוודאות ראיתי אותו ודרך החלון הפתוח. הוא מגיע אליי במהירות של 10 או 5 קמ"ש עד שאני מסמן לו לעצור. אני רואה אותו. באיזה שהוא שלב הוא חייב להגיע אליי כי אין לו דרך אחרת. הנהג היה חגור. הנוסעים האחרים, באמצע לא ראיתי כי החגורה במותן ולא מ למעלה".לשאלה מדוע לא רשם דו"ח לנוסע השלישי שלא היה חגור השיב: "יש לנו איסור לא לרשום שני דוחות לאותו רכב " ולשאלה מדוע בחר לרשום דו"ח דווקא לנאשם השיב: "שיקול הדעת שלי באותו הרגע....אין לו תעודה מזהה. הוא לא הזדהה. הוא גם פנה אליי בצורה לא יפה. בגלל שהשני הודה אז לא רשמתי לו דו"ח. הנאשם לא הודה, אז רשמתי לו דו"ח ...אסור לרשום לרכב שני דוחות. מי שמודה שהוא לא שם חגורה ולא רשמתי לו דו"ח. השני לא הודה, כלומר הנאשם, ולכן רשמתי לו דוח. דווקא בגלל שהוא שוטר הוא צריך להתנהג כמו שוטר. הוא לא התנהג כפי ששוטר צריך להתנהג. לא בגלל זה הוא קיבל דו"ח. רק בגלל שהוא לא הודה בעבירה של אי חגירת חגורת בטיחות, הוא קיבל דוח. המחסום עצמו אינו בגין החגורות והפלאפונים. הדוח עצמו הוא במערך השיקולים שלי ...לפי ניסיוני כשוטר וראש משמרת, ומהוותיקים במיוחד, מי שלא מודה לא מודה. אז נותנים לו דו"ח. מי שמודה בעבירה, אני בודק במסוף אם יש לו או אין לו עבר ואז מפעיל שיקולים. זה שהוא הציג תעודת שוטר לא אומר שצריך לוותר לו ". לשאלה האם דיבר עם הנאשם לפני או אחרי בדיקת הנשיפון, השיב: "לפני. אני מכוון את הרכבים. המתנדבים עשו בדיקת נשיפון. כל עוד שהנהג לא שיכור לא רושמים מזכרים. הם לא היו עדים לאירוע...אני לא זוכר אם זה היה לפני או אחרי הנשיפון. פתיחת הדו"ח כראש משמרת כל אחד מגיע אליי. אני מכוון את הרכבים לפי זכות הבדיקה. כל הבלגאן היה לפני הנשיפון כי הרכבים מגיעים אליי אני מחליט לבדוק אותו או לא לבדוק אותו". (עמ' 2, 3 ו-4 לפרוטוקול).

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי המאשימה לא הוכיחה את עובדות כתב האישום מעבר לכל ספק סביר ובהתאם החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

מונחת לפניי בקשה להארכת מועד להשפט בגין דו"ח שעניינו עבירה של אי חגירת חגורת בטיחות, עבירה מיום 11/5/22 עיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, ואני בדיעה כי דין הבקשה להדחות, ולהלן יובאו טעמיי לכך: סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") קובע, בין היתר, כי בית המשפט רשאי לקיים את המשפט בגין הודעת תשלום קנס גם אם הבקשה להשפט הוגשה באיחור, ובילבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה) לחסד"פ, בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו.

"מבקש אשר אינו מנמק את טענתו מדוע ייגרם לו עוות דין, "זולת טענה כללית שהעלה לפיה הוא כופר במיוחס לו", אינו עומד באמות המידה לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר" ( רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם).

...

מונחת לפניי בקשה להארכת מועד להישפט בגין דו"ח שעניינו עבירה של אי חגירת חגורת בטיחות, עבירה מיום 11/5/22 עיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, ואני בדעה כי דין הבקשה להידחות, ולהלן יובאו טעמיי לכך: סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") קובע, בין היתר, כי בית המשפט רשאי לקיים את המשפט בגין הודעת תשלום קנס גם אם הבקשה להישפט הוגשה באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה) לחסד"פ, בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו.

לגופו של עניין, אין בידי לקבל את טענת המבקש ולפיה "לא ידע מאומה אודות הודעת תשלום הקנס". עיון בהודעת הקנס אשר צורפה לתגובת המשיבה, מלמד כי המבקש ידע גם ידע, ובתגובת הנהג נרשם מפי המבקש: " אני לא מקבל דו"ח". נוסף על כך, תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי קובעת: "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן". באישור המסירה צוין כי דבר הדואר חזר בציון "לא נדרש". בנסיבות אלו, חלה בענייננו חזקת המסירה העולה מתקנה 44א לתקנות התעבורה.

בסיכומו של דבר, אני דוחה את הבקשה ניתנה היום, ג' אייר תשפ"ג, 24 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.

בפניי בקשה להארכת המועד להשפט בגין דו"ח שמספרו 61119812206 המייחס למבקש עבירה של אי חגירת חגורת בטיחות בנגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 שניתן ביום 26.10.2019.

המבקש כפר בעבירה מיוחסת לו. כמו כן טען המבקש כי קיימים ליקויים ראייתיים בדו"ח. לטענת המשיבה עקב תשלום הדו"ח דין הבקשה להדחות.

...

המבקש כפר בעבירה מיוחסת לו. כמו כן טען המבקש כי קיימים ליקויים ראייתיים בדו"ח. לטענת המשיבה עקב תשלום הדו"ח דין הבקשה להידחות.

לפיכך, אני קובעת כי הבקשה לא הוגשה באיחור בשל נסיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי לא ייגרם למבקש עיוות דין המצדיק קבלת הבקשה.

לנוכח האמור ומכוח עקרון סופיות הדיון הבקשה נדחית.