לסיכום נטען, כי נוכח הקף המירמה המיוחס לנאשם על סך 50,000 ₪, העובדה כי הנאשם לא השיב את הכסף, מידת התעוזה בבצוע העבירות ואי נטילת האחריות על ביצוען, נסיבותיו האישות של הנאשם בהן: גילו, עברו הפלילי, תסקיר שירות המבחן, חוות דעת הממונה, וכן לאור שקולי הרתעת היחיד והרבים, עתרה המאשימה למקם את עונשו של הנאשם באמצע המיתחם לו טענה ובנוסף להשית עליו מאסר על תנאי לשיקול דעת בית המשפט, פיצוי לנפגע העבירה בצרוף ריבית והצמדה וקנס מרתיע.
לטענת ההגנה כי מדובר בעבירה שבוצעה על רקע מצב רפואי קשה הנובע ממצב בריאותו של הנאשם יש להפנות לתסקיר שירות המבחן העומד על היתנהלות כלכלית שולית, לכל הפחות, מצידו של הנאשם ובאופן שמחייב דוקא החמרה עם הנאשם משיקולים משמעותיים של הרתעה.
בעיניין אסמר שבו הוטלו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, מעשה הנאשם היה כרוך גם בהתחזות כסגן מנהל בנק של סניף בפני המתלוננת ונטילת סכום כסף במזומן שאותו משכה מידיעה.
...
טענת ההגנה, כי מתחם העונש ההולם בנסיבות מקרה זה יכול להתחיל מענישה צופה פני עתיד דינה להידחות, ועונש שכזה יישקל רק במקרים בהם קיימים שיקולי שיקום מובהקים המצדיקים סטייה ממתחם העונש ההולם.
ע"פ (מחוזי מרכז-לוד) 6785-01-10 קצירי נגד מדינת ישראל – נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף וניסיון לקבלת דבר במרמה.
טענת ב"כ הנאשם, כי שיקולי צדק מצדיקים סטייה ממתחם העונש ההולם במקרה זה נוכח מצבו הבריאותי של הנאשם דינה, בכל הכבוד להידחות, אף שנטענה בלהט רב. הטענה אינה מתיישבת כלל עם לשון החוק הפשוטה ואינה עומדת כלל בתנאי הלכת לופליאנסקי בשים לב למצבו הרפואי הקונקרטי של הנאשם.
סוף דבר:
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:
6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם למגבלות אשר צוינו בחוות דעת הממונה: בקרן לשיקום מוגבלים – מפעיל שיקום למוגבלים.
