עבודות בנייה בהיקף משמעותי ללא היתר בנייה חוקי

בית משפט קמא דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע וקבע כי מדובר בבנייה ללא היתר בהקף משמעותי, לאחר ביצוע צו הריסה, שעדיין מצויה בשלב השלד ושאין אופק ממשי להסדרתה; כי סכויי העירעור נמוכים, במיוחד בהיתחשב בכך שצו ההחלה הוא נדבך של צו ההריסה המקורי ובהיתחשב בהתנהלותם של המבקשים; וכי נסיבות אלה משליכות גם על מאזן הנוחות.

השיקולים המנחים את בית המשפט בבחינת בקשה לעיכוב ביצוע החלטה בדבר צו מינהלי הם סכויי העירעור ומאזן הנוחות, והם מקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות" (ע"פ 6679/13 כ-4,100 תושבי שכונת ח'לת אלעין נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתיכנון ולבניה ירושלים, פסקה 7 (3.2.2014); ע"פ 4591/20 עבד אל חי נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה טירה, פסקה 8 (6.7.2020)).

...

דין הבקשה להידחות.

סיכומו של דבר, הבקשה נדחית.

הנתבעים ביצעו בחפירות רחבות הקף ומשמעותיות, ללא היתר בניה, ללא יעוץ הנדסי וללא אישור קונסטרוקטיבי.

לא זו אף זו, אין מחלוקת כי עבודות החפירה והחציבה המשמעותיות שביצעו הנתבעים בוצעו ללא היתר בניה, הגם שהיו חייבות בהיתר, ועל כן גם מטעם זה אין בעבודות שביצע התובע, כדי ל"הכשיר" עבודות בניה נוספות שהנתבעים ביצעו שלא כדין.

...

בנוסף ובמקביל אני ממנה את המהנדס מר סוהיל סאבא, כמומחה אשר יפקח על אופן הגשת הבקשה להיתר וכן על ביצוע עבודות בניית הקיר התומך בהתאם לפסק הדין על ידי הנתבעים (להלן: "המומחה").

הנתבעים ישלמו למומחה את שכרו עבור עבודות הפיקוח, וזאת תוך 14 יום מהיום שבו תתקבל דרישה ראשונה בעניין.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים הבאים.

עבירות של ביצוע עבודות ללא היתר או שימוש ללא היתר פוגעים בערכים החברתיים הבאים : · יכולת המדינה להתוות מדיניות תכנונית נטולת אילוצים.

בית המשפט המחוזי קבע באותו עניין כי בניית כ – 100 מ"ר ללא היתר היא בנייה בהקף משמעותי ושימוש של כ – 7 שנים הוא שימוש ממושך וכי הגם שמתקיימות בעיניינו של הנאשם נסיבות הומניטריות חריגות, גזר הדין לא סטה לחומרא מרף הענישה הראוי.

...

לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשם 1 : קנס בסך 60,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-30 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.10.22 ובכל 15 לחודש שלאחריו.

אני מורה לנאשם להרוס מבנה המגורים.

אני מורה לשני הנאשמים ביחד ולחוד להרוס את חמשת המבנים.

" מידת הפגיעה בערכים המוגנים בעניינינו – הנאשם בנה מבנה בהקף משמעותי בשטח של כ – 500 מ"ר מבניה קשיחה של בלוקים ובטון, ללא היתר בניה, המבנה תואם את הוראות התב"ע שחלה על המקרקעין ואף ניתן לו היתר בניה בדיעבד ללא צורך באישור תוכנית חדשה.

בשורה ארוכה של גזרי דין בתי המשפט עמדו על השיטה הפסולה של בנייה לפני קבלת היתר כדין וקבעו כי כל בנייה ללא היתר היא בבחינת עשיית דין עצמי, שאין לתת לה יד, הגם שהבניה תואמת תב"ע והיתר הוא על פניו בהשג יד. ברע"פ 8482/10 סמיר חלאילה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.11.10), בית המשפט העליון היתייחס לנוהג הפסול של בניה לפני קבלת היתר והכשרת הבניה בדיעבד וקבע: " עבירות תיכנון ובניה הן תופעה רחבת הקף והרתעת עברייני החוק בתחום הבניה, אשר נוטלים לידיהם את הדין ומקימים מבנים בלתי חוקיים, מחייבת טפול מתמיד, יעיל וללא פשרות. פתיחת הליכים להסדרתה בדיעבד של בניה בלתי חוקית, לאחר התחלת עבודות הבניה, אין בה כדי להכשיר במישור העונשי את העבירות. ייעודם של צוי ההריסה המינהליים הוא בהפסקתו המיידית של הנוהג הפסול, שבו מבקש עבריין הבנייה לקבוע עובדות בשטח ורק לאחר מכן לנסות ולהשיג את ההיתרים הנדרשים...". מדיניות הענישה הנוהגת - בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בגין עבירות התיכנון והבניה בהקף כזה, מעלה כי במקרים דומים הוטלו על הנאשמים עונשים כמפורט להלן: רע"פ 2464/15 זוהיר אבו רמילה נ' מדינת ישראל (13.5.15) – בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי שחייב את הנאשמים בקנס בסך 150,000 ₪ בגין בניית מבנה בשטח 744 מ"ר ללא היתר והפרת צו שפוטי.

...

לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך 70,000 ₪ או 80 ימי מאסר תמורתו, הקנס ישולם ב-35 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.2.23 ובכל 15 לחודש שלאחריו.

לדידם של התובעים, אחריותם מתבטאת גם בכך שבמהלך העבודות נישברו מדרגות הגישה לדירתם, נגרמה פגיעה למחסן אשר שייך להם, נישבר הריצוף בחצר, נעקרו עצי ברוש אשר היו נטועים באיזור גבול החלקה ובוצעו עבודות בנייה בהקף אשר חורג באופן משמעותי מכפי שהותר לנתבעים.

כפי שצוין בהחלטתה האחרונה של וועדת הערר מיום 10.3.2021, אשר קביעותיה בעלות משמעות משפטית להלן שבפני (ראה: רע"א 4969/15 קבוץ ניר אליהו נ' רשות מקרקעי ישראל מיום 17.8.2015 ; רע"א 2881/15 ברוך קנפלר נ' מיכאל אברהם מיום 11.5.2015 ), הנתבעים ביצעו חריגות בנייה מפליגות בנכס תוך סטייה משמעותית מההיתר המקורי אשר ניתן להם על ידי הנתבעת 5, ולאחר מכן שבו ובנו ללא היתר גם לאחר שהתקיימו דיונים במסגרת וועדת הערר המחוזית, ואף הגישו לעיון הנתבעת 5 בקשות הכוללות מידע חלקי בלבד תוך העלמת בנייה חורגת קיימת.

...

סוף דבר : תביעת התובעים כנגד הנתבעים מתקבלת בחלקה בהתאם לפירוט הבא : ירידת ערך דירת התובעים – 87,000 ₪ ; תיקון נזקים – 3333 ₪ ; מערכת מים מתוך הקיר המפריד – 3000 ₪ ; תיקון שער הכניסה – 2000 ₪ ; חיפוי גדר בטון – 36,000 ₪ ; תיקוני ריצוף וקרמיקה – 34,500 ₪ שיקום דשא – 5000 ₪ ; נזק לא ממוני/עוגמת נפש – 50,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבעים 5 ו – 6 נדחית.

התביעה כנגד הצד השלישי נדחית ללא צו להוצאות.