לאותן מטרות היתייחס חברי השופט פליטמן בפסיקתו בעיניין אלון מלכה:" תכלית חקיקת סעיף 174 לחוק לעניין מענק עבודה מועדפת הייתה לעודד חיילים משוחררים לאחר שירות החובה, שנכפה עליהם מכוח חוק שירות הבטחון, להישתלב במקומות ובסוגי עבודה שנקבעו כעבודה מועדפת, מתוך היתחשבות בצורכי המשק".
ובעניין מיכל גוטמן, הוסיף השופט פליטמן דברים אלה:" אשר למענק עבודה מועדפת או נידרשת, תכלית נתינתו הנה - הפניית חיילים משוחררים לעבוד בסוגי עבודות, בלתי מקצועיות בעיקר, בשל נחיצותן למשק המדינה וכלכלתה, במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים ממחסור כרוני בעובדים".
על תכלית החוק בהיבט של הישתלבות במעגל העבודה עמד גם חברי הנשיא אדלר בפסק הדין בעיניין מטרני:" הראציונאל העומד בבסיס המענק הניתן עבור עבודה מועדפת מתבסס על הרצון לעודד חיילים משוחררים לעבוד בעבודה מעין זו במשך השנה הראשונה שלאחר שחרורם משירות סדיר. במה דברים אמורים? בשנה זו זכאי החייל המשוחרר לקבל דמי אבטלה גם ללא צבירתם של ימי אכשרה בכלל. כך, אם יעבוד בעבודה מועדפת, יקבל תחת דמי אבטלה שכר עבודה ונוסף על כך, מענק מיוחד. המשמעות הנה כי המחוקק ראה לנכון ליצור תמריץ עבור חיילים משוחררים שלא לסמוך את ידיהם על דמי אבטלה אלא לצאת אל שוק העבודה".
העבודה במקומות העבודה שבלוח ח' נחשבה לעבודה נידרשת המזכה את החייל המשוחרר בתשלום המענק.
אף לא מן הנמנע כי במסגרת שקולי מדיניות שבהענקת הטבות סוציאליות עשויים שקולי תקציב לתחוֹם את גדר הזכאים להטבות או את שיעורן.
...
אוסיף כי בדומה לחברתי אף אני סבור שבמקרה הנדון "..לשון החוק ותכליתו ארוגים במסכת אחת" אלא שלטעמי, מארג זה מוביל אל עבר קבלת עמדת המוסד המעוגנת בלשונו הברורה של החוק.
יפים לעניין זה הדברים שקבע בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בעניין שהינו , כדלקמן:
"עניננו במדיניות הענקת הטבות סוציאליות לנכים, ומקובל עלי כי בסוגיה זו צורך יש להגביל ולתחום את ההטבות לפי האילוצים התקציביים בהם נתונים הצדדים להסכם, ועל פיהם יש לקבוע סדרי עדיפויות..".
ובהמשך:
"ודאי ואין צריך לומר שגם לפי קנה מידה של מגורים במרחק מסויים וקבוע מדירת הנכה יקרו מקרים שלא יהיו כלולים במסגרת המרחק שייקבע, ופלוני הנכה עלול להפגע בגלל שעור של מטר אחד ואף פחות מכשיעור, שעה שמן הצדק היה, לפי הרגשתנו, שעוול זה הנגרם לו על לא עוול בכפו יימנע הימנו. אך כך דרכה של תורת המשפט שיש ועקרון מסויים, שבדרך כלל טוב הוא כלשעצמו וטוב לבריות הימנו, שגורם הוא במקרה קונקרטי מסויים, תופעה מעין זו אין מנוס הימנה, ואין בה כדי להצדיק התערבותנו בה...".סוף דבר
לו תשמע דעתי היינו מקבלים את עמדת המוסד לביטוח לאומי.
סוף דבר
ברוב דעות חברי המותב כנגד דעתו החולקת של הנשיא אדלר הוחלט כדלהלן:
· נדחים הערעורים שהגיש המוסד לביטוח לאומי ומתקבל הערעור שהוגש כנגד המוסד (עב"ל 1186/04).
