באשר לעבודת אבטחה – נידרשת עבודת אבטחה (ודוק – לא שמירה), באותם מקומות שפורטו בלוח ח' והכוללים מעון יום לילדים, מוסדות חינוך, רכב צבורי ורכבת.
רק עבודתו של התובע ברפא"ל, עבודה שהחלה בחודש 10/10, ממלאת אחר התנאים להחשב כ"עבודה מועדפת", אלא שזו התחילה למעלה משנה לאחר מועד שיחרורו של התובע משרות סדיר, כך שהתובע היה צריך ליצבור תקופת אכשרה המזכה אותו בדמי אבטלה והוא לא צבר תקופה זו.
יתר על הצריך לענייננו, נפנה לעב"ל 20243/97 עזר מטרני נ. המוסד לביטוח לאומי (3.6.01) וכן לעב"ל 26/96 עופר גור נ. המוסד לביטוח לאומי (3.6.202) לפסק דינו של הנשיא אדלר על כך שהזכאות למענק "עבודה מועדפת" מותנית בזכאות לדמי אבטלה ושתקופות עבודה של חייל משוחרר ב"עבודה מועדפת" בהן לא היה זכאי לדמי אבטלה, לא יחשבו במניין 6 החודשים האמורים בסעיף 174(ב)(2) לחוק.
...
משזו הפסיקה, הרי לגבי תקופת העבודה ברפא"ל, וכאשר התובע לא היה זכאי לדמי אבטלה כאשר התחיל תקופת עבודה זו, הוא אף לא זכאי למענק "עבודה מועדפת".
לאור האמור לעיל, אין מנוס מדחיית התביעה.