עבודה חדשה לאחר התפטרות בשל מצב רפואי

פצויי פיטורים – התפטרות בשל מצב רפואי: לאחר ששמענו את עדויות הצדדים ועיינו בראיות שצורפו, שוכנענו כי יש לקבל את גרסת התובע, וקובעים כי יש לראות את התפטרותו של התובע בשל מצבו הרפואי כמזכה בפיצויי פיטורים.

גירסתו זו של אברהם, לפיה התובע החל לעבוד בעבודה חדשה יום לאחר שהתפטר, הנה גרסה חדשה אשר אף אינה מתיישבת עם אישור תקופות העסקה מהמל"ל (ת/4) לפיו רשומה הנתבעת כמעסיקתו עד ליום 31.10.16 - והרי שהתובע סיים עבודתו בנתבעת בחודש 9.16 ובהתאם לתלוש שכר לחודש 10.16 (צורף לתצהיר התובע) עבד התובע בחודש 10.16, לפחות יום אחד ונערך לו פדיון חופשה.

עוד שקלנו במכלול הנסיבות את "מבחן התוצאה". אנו סבורים כי אף אם היינו מקבלים את הגרסה לה טוענת הנתבעת כי התובע התפטר לאלתר "ללא אשור וללא הודעה מוקדמת" (סעיף 15 לתצהיר אברהם), היינו, התובע לא הודיע מראש על כוונתו להתפטר בשל מצבו הרפואי הרי שבמבחן התוצאה, ממילא כל עבודה חלופית שלכאורה התובע סרב לה לא היתה יכולה להביא לכך שהתובע ימשיך בעבודתו ועל כן, אין לשלול ממנו את הזכאות לפצויי פיטורים רק בשל אי-מתן ההודעה מראש.

...

טענת הקיזוז כפי שפרטנו לעיל אנו סבורים כי לתובע ניתנה הלוואה על סך 20,000 ₪ אשר קוזזה ממשכורתו לחודש 10.16 כך שנותר לתובע חוב אשר עמד על 15,239 ₪ - חוב שאותו יש לקזז מהסכום הסופי אשר ייפסק לטובת התובע, בהנחה שלא השיב התובע את אותו הסכום עד למועד מתן פסק דין זה. סוף דבר מכל האמור לעיל, התוצאה הינה אפוא, כי תביעת התובע מתקבלת בחלקה, ועל הנתבעת לשלם לתובעת הסכומים הבאים: סך 91,227 ₪ פיצוי פיטורים (בהתאם להוראות האמורות בסעיף 19 לעיל); בגין הלנת פיצויי פיטורים סך 2,500 ₪; ג. סך 29,174 ₪ בגין תשלום שעות נוספות; הסכומים ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.16 ועד לתשלום המלא בפועל.

יתר תביעות התובעת לפיצוי בגין הרכיבים: הבראה נסיעות ואי מתן הודעה על תנאי העסקה - נדחות.

על כן, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ לתשלום תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

חוות דעת של המומחית עוד יותר מתמיהה לאור העובדה שהתובעת עבדה לאורך כל התקופה, גידלה את ילדיה, המשיכה לטוס לחו"ל, לא קיבלה טפול רפואי ואף מצאה מקום עבודה חדש יום אחד לאחר התפטרותה.

בעיניין זה עלינו להכריע האם באופן כללי זכאי עובד להתפטר בזכאות לפצויי פיטורים עקב התקנת מצלמה במקום העבודה; האם הייתה התובעת זכאית להתפטר עקב מצבה הרפואי-נפשי אשר נבע מהתקנת המצלמה; האם הייתה התובעת זכאית להתפטר עקב חששה שהתקינו מצלמה נוספת באיזור נסתר בחנות.

מכל המפורט לעיל – אנו סבורים, כי התובעת לא הייתה זכאית לפצויי פיטורים עקב התפטרות כתוצאה ממצב רפואי, שכן בזמן אמת התובעת לא טענה למצב רפואי וטענה זו עלתה 6 שנים לאחר ההתפטרות ואף לא השתכנענו שמצבה הרפואי של התובעת בזמן אמת היה כזה אשר הצדיק התפטרות.

...

מכל המפורט לעיל – התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי התפטרה בזכאות לפיצויי פיטורים – לא מטעמים של הרעה מוחשית ולא מטעמים של בריאות או התעללות נפשית ועל כן, דין תביעתה להידחות.

סוף דבר מכל המפורט לעיל – התביעה נדחית.

אשר על כן, אנו סבורים שפסיקת ההוצאות צריכה לקחת בחשבון ענין זה, ועל כן, התובעת תישא בהוצאות המשפט של הנתבעת בסך 15,000 ₪.

הכרעה המסגרת הנורמאטיבית – מתפטר בדין מפוטר התכלית המרכזית של חוק פצויי פיטורים היא להעניק לעובד שאיבד את מקום עבודתו בשל נסיבות שאינן בשליטתו, או מטעמים שנקבעו כמוצדקים על ידי המחוקק, רשת בטחון כלכלית, לצורך קיום והתארגנות עד מציאת מקום עבודה חדש (ע"ע (ארצי) 256/08 מחמד בשיר קוקא ו-16 אח' – יוסי שוורץ [פורסם בנבו] (13.2.11); ע"ע (ארצי) 1207/04 אלנה זכריה – עיזבון המנוחה ליזה קימלמן 31.12.06).

החוק, אשר נחקק בשנות השישים של המאה הקודמת, קבע את הכלל לפיו כאשר יחסי העבודה הסתיימו ביזמת המעסיק יהיה העובד זכאי לפצויי פיטורים (אלא אם היתקיימו נסיבות חריגות המצדיקות שלילת פצויי פיטורים), לעומת זאת, על פי הוראות הדין, כאשר יחסי העבודה הסתיימו ביזמת העובד ככלל לא תקום לעובד זכות לפצויי פיטורים, אלא אם היתקיימו נסיבות מיוחדות כמפורט בדין (כגון התפטרות בשל מצב רפואי של העובד/ לצורך טפול בבן מישפחה חולה, לשם טפול בילד, לצורך גיוס למישטרה, לרגל בחירה לכהונה ציבורית וכיו"ב).

לעניין זה יפים הדברים שצוינו על ידי כב' הנשיא בדימוס אדלר בע"ע (עבודה ארצי) 1214/02 ישראל שיטרית - סטופ אש בע"מ [פורסם בנבו] (27.01.2003), אשר עסק בהתפטרות לרגל מצב בריאותי, אך הרעיון הגלום בו יפה גם לענייננו: "...מנגד, תכליתו של חוק פצויי פיטורים אינה לשעבד את העובד למקום עבודה אחד. המשק המודרני והתחרותי מבוסס על מעבר חופשי של מצרכים, הון, עבודה ושירותים. לעובד שמורה הזכות לעזוב את מקום עבודתו ולעבוד במקצוע ובמקום העבודה שהוא בוחר לעצמו, ויש להמעיט את ההגבלות המוטלות עליו באמצעות הפסד פצויי הפיטורים...נוסיף, כי אי-ההכרה בזכאותו של המערער לפיצויים במקרה דנן יש בה כדי לחזק את הסתירה פנימית שבאחד מעקרונותיו הבסיסיים של חוק פצויי פיטורים, לאמור שעובד מוצלח המבקש לעזוב את מקום עבודתו לא יהא זכאי לפצויי פיטורים, בעוד שעובד פחות מוצלח שהמעביד רוצה שיעזוב את מקום עבודתו יימצא זכאי לפצויי פיטורים... לאחר ששקלנו את מלוא נסיבות המקרה באנו למסקנה, כי דין העירעור להיתקבל, בין היתר, בהיתחשב באופייה של המחלה שהמערער סובל ממנה; בהיות המערער בעל נכות תפקודית צמיתה בשיעור 100%; בנסיבות האישיות של המערער ובזכותו/ה של כל עובד/ת לעזוב את מקום עבודתו/ה מבלי שיוטל עליו/ה "עונש" של הפסד פצויי פיטורים בגין כך. לאמור, בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן המערער היה רשאי לדחות את הצעת המשיבה שיעסוק בעבודה אחרת במסגרתה בלי שיפסיד את זכאותו לפצויי פיטורים מכוח סעיף 6 לחוק.

...

כללו של דבר בתוך 30 יום ישלם הנתבע לתובעת פיצויי פיטורים בסך 107,080 ₪.

בנוסף ישלם הנתבע לתובעת סכום בסך 3,267 ₪ בגין הפרשות חסרות בקרן הפנסיה.

בשים לב לתוצאות ההליך הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.

בעיניין שטרית בית הדין הארצי עמד על הראציונאל בבסיס הוראת סעיף 6 לחוק פצויי פיטורים וקבע כך: "תכליתו של סעיף 6 לחוק הנה להעניק פצויי פיטורים לעובד שנאלץ להתפטר עקב כך שמצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך את עבודתו במפעל. רוצה לומר, שאין היגיון להעניק פצויי פיטורים לעובד בעקבות מחלה שאינה מונעת או מקשה מאוד על המשך עבודתו. מנגד, תכליתו של חוק פצויי פיטורים אינה לשעבד את העובד למקום עבודה אחד. המשק המודרני והתחרותי מבוסס על מעבר חופשי של מצרכים, הון, עבודה ושירותים. לעובד שמורה הזכות לעזוב את מקום עבודתו ולעבוד במקצוע ובמקום העבודה שהוא בוחר לעצמו, ויש להמעיט את ההגבלות המוטלות עליו באמצעות הפסד פצויי הפיטורים. זאת ועוד, אין לעודד מצב שבו עובד ימשיך לעבוד על אף שמצב בריאותו אינו מאפשר זאת, בשל חשש מהפסד פצויי פיטורים. זאת ואף זאת, בעניינינו מדובר בסך הכול בפצוי בגין תשע שנות עבודה." מן הכלל אל הפרט: אקדים ואציין, כי לאחר ששקלתי את מכלול הראיות והעדויות שהובאו לפניי הגעתי לכלל מסקנה שעלה בידי התובעת להוכיח, כי התפטרה בשל מצב בריאותה ואפרט נימוקיי.

ראשית אציין, כי התובעת הציגה מסמכים רפואיים המוכיחים קשר סיבתי בין תנאי העבודה במקום העבודה החדש למצבה הבריאותי וכי מצבה הבריאותי הורע עקב המעבר למקום העבודה החדש.

...

אי מסירת הצעה בכתב במקרה דנן, מחזקת בנסיבות אלו את המסקנה, שכלל לא הוצע לתובעת מקום עבודה חלופי.

לנוכח כל המפורט שוכנעתי, כי התובעת עומדת בתנאי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך 2,850 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.3.14 ועד לתשלום המלא בפועל.

בתחום הכאב קבע ד"ר שטיין בחוות דעתו מיום 6.3.20, כי לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור 10% בשל פגיעה בצואר לפי סעיף 35(1)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן – "תקנות המל"ל") החל מיום התאונה; ונכות רפואית צמיתה בשיעור 5% בעמ"ש מותני לפי חלקיות סעיף 35(1)(א) לתקנות המל"ל, לאחר ניכוי 1/3 בגין מצבו הרפואי הקודם של התובע.

בנוסף, לתובע נכויות חופפות בתחום הכאב והאורתופדיה בגין פגיעתו בעמ"ש צוארי כפי שצוין על ידי ד"ר שטיין במענה לשאלות ההבהרה; לא הוכח כי התובע לא עבר את שלב הראיונות לקבלה למקומות עבודה חדשים בשל מצבו הנפשי כפי שטען בעדותו; ולתובע מספר נכויות נעדרות משמעות תפקודית (כך למשל נכותו של התובע בתחום הכאב נקבעה בגין כאבים וללא הגבלת תנועה בשיעור של 2% מתוך 14.5%); כמו כן, התובע שב למעגל העבודה והשביח את שכרו.

שנית, התובע החל לעבוד במקום עבודה חדש (קוגנייט טכנולוגיות בע"מ, לשעבר ורינט, להלן – "ורינט") מיד לאחר שהתפטר ממקום עבודתו הקודם, וזאת החל מיום 1.12.12 (ס' 29 לתצהירו).

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים לעניין זה ובכלל חומר הראיות שבתיק, לא מצאתי לנכון לפסוק לתובע פיצוי בגין רכישת כיסא מיוחד.

אשר לטענותיו של התובע בדבר הגידול בהוצאות נלוות כגון שכר דירה גבוה יותר, הרי בשים לב לאמור בחוות דעת המומחים כמפורט לעיל, לא שוכנעתי כי הטעם למעבר נעוץ בנכותו של התובע הקשורה לתאונה, ולא שוכנעתי כי תשלום שכר דירה גבוה יותר נבע מאילוצים רפואיים או מהתאמות ספציפיות שצריך היה התובע להתאים באורח חייו ומגוריו כתוצאה מהתאונה.

ניכויים בהתאם לפירוט תגמולי המל"ל ששולמו לתובע בקשר עם התאונה, כעולה ממוצג נ/2, שולמו לו תגמולים בסך כולל של 129,525 ₪, אותם יש לנכות מהפיצוי שישולם לו. סיכום לאור כל האמור לעיל נזקי התובע כתוצאה מהתאונה הם כדלקמן: 56,324 ₪ בגין הפסדי השתכרות לעבר; 340,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות לעתיד; 25,000 ₪ בגין עזרת צ"ג לעבר ולעתיד; 35,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד; 42,955 ₪ בגין נזק לא ממוני סה"כ 499,279 ₪.