עבודה במוצאי שבת: שעות נוספות - תוספת שכר

המחלוקות להלן המחלוקות הטעונות הכרעה בהליך: האם שולם לתובע גמול עבודה בשעות נוספות? לעניין זה הצדדים חלוקים בשאלה מהי מהות תוספת השכר בסך 1,500 ₪ שהתובע קיבל ב-12/10: האם כטענת התובע מדובר בהעלאת שכר שכונתה באופן מסולף בתלושי השכר תוספת שעות נוספות גלובאליות, או שמא אכן מדובר בתוספת שעות נוספות גלובאליות, כטענת הנתבעת? מחלוקת זו קשורה למחלוקת בדבר מהות התפקידים שהתובע מילא החל ממועד חתימת ההסכם השני בחודש 6/10.

ככל שהתוספת בסך 1,500 ₪ אכן הייתה גמול גלובאלי בעד שעות נוספות – האם סכום זה פחת מהסכום שהגיע לתובע כשעות נוספות רגילות, ובהתאם לכך האם זכאי התובע לתשלומים נוספים בגין גמול עבודה בשעות נוספות, ובאיזה שיעור? האם התובע זכאי לגמול עבודה במנוחה השבועית בגין עבודתו במוצאי שבתות, ככל שלא קדמה לאותה עבודה מנוחה שבועית בת 36 שעות? האם התובע זכאי להפרשי דמי הבראה? האם ההסכם הקבוצי חל על התובע? בהתאם לכך, האם התובע זכאי לסעדים שתבע מכוח תחולתו הנטענת של ההסכם הקבוצי עליו, ובכלל זה תוספת וותק וקרן הישתלמות.

בהתאם לעקרונות דעליל, להלן חישוב ההפרשים המגיעים לתובע בגין יתר החודשים בגינם נתבע גמול עבודה בשעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית: 1/11: 45.5 שעות נוספות 125% וכן 69 שעות 150% (כולל 25.23 שעות מוצאי שבת שלא קדמה להן מנוחה של 36 שעות) 1,835 ₪ (45.5 * 1.25 * 32.26 ₪) + 3,389 ₪ (69 * 1.5 * 32.26 ₪) פחות 1,500 ₪ = 3,724 ₪.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית כמפורט להלן.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים, גמול עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית – 31,163 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.11 עד לתשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

עוד עלה, כי הנתבעת שילמה לתובעת שני תשלומים נוספים מידי חודש: הראשון, 30 שעות נוספות קבועות לפי 150 % וזאת בגין עבודה בלילות שהיו במשך כל השבוע כולל מוצ"ש, וכן תשלום בגין שני ימי עבודה, אשר כאמור שולמו לתובעת מעבר לשכרה וזאת בגין עבודה במוצ"ש. בשים לב לקביעתנו שלעיל, בה קיבלנו את גרסת הנתבעת , אנו קובעים כי התובעת עבדה כאמור מידי יום 6 שעות בלבד, קרי 36 שעות שבועיות, כך שאין היא זכאית לתשלום כלשהוא בגין שעות נוספות, לרבות שעות נוספות במוצ"ש. תוספת משמרות התובעת טענה בכתב התביעה כי היא זכאית לתוספת בשיעור של 50% בגין עבודה במשמרת לילה (משמרת שלישית), מבלי שהפנתה להוראה הספציפית בחוקת העבודה.

כפי שכבר קבענו, על פי מתכונת ההעסקה הראשונה, עבודה במוצאי שבת (משעה 20:00 ועד לשעה 2:00), מזכה בתשלום של 4 שעות בתוספת גמול נוסף של 100% וכן שתי שעות בתוספת 75%.

...

יישומם של הכללים שלעיל, מביא למסקנה כי- בגין 6 חודשים, בהם הוכח כי התובעת עבדה במתכונת השנייה, היא זכאית לתשלום ( 4שעות * 175% + 2 שעות *200%), קרי תשלום השווה ערך ל- 11 שעות עבודה בעבור כל יום מנוחה שבועית.

חיבור של כלל שעות העבודה שהתובעת ביצעה בנוסף לגמולים השונים להם היא זכאית בגין עבודה במשמרות ביום חול וכן עבודה בימי מנוחה שבועית, מביא למסקנה כי התובעת זכאית לתשלום בגין 10,446 שעות עבודה.

סיכום אש על כן, מאחר והוכח כי התובעת קיבלה תשלום מלא בגין שעות עבודתה לרבות תשלום בגין משמרות וכן בגין עבודה במנוחה שבועית, דין התביעה להידחות.

בנוסף, התובע לא ניצל מנוחה רצופה ביום המנוחה השבועי, ועל כן גם בגין עבודה במוצאי שבת הוא זכאי לתוספת כאילו מדובר בעבודה בשעות המנוחה השבועית.

כאשר המשמרת נמשכה מעל שמונה שעות (בימי חול או במוצאי שבת), שולם לתובע גמול בגין עבודה בשעות נוספות בתעריף 125%.

מאחר שכאמור, התובע לא ניצל מנוחה שבועית בת 36 שעות ואף לא מנוחה בת 25 שעות כטענת הנתבעת, יש לראות גם את שעות העבודה של התובע במוצאי שבת כמזכות בגמול בגין עבודה ביום המנוחה השבועי, היינו תוספת של 50% לשכר הרגיל.

...

על כן אין משמעות מעשית לאבחנה זו. לסיכום הדיון ברכיב החופשה – התביעה מתקבלת ועל הנתבעת לשלם לתובע פדיון חופשה בגין 47 ימים בסך 8,911 ₪ (לפי שווי יום חופשה בסך 198.6 ₪ – סעיף 92 לסיכומי הנתבעת וסעיף 54 לסיכומי התובע).

בע"ע (ארצי) 35666-05-16 חברת השמירה – סבהט, 27.7.17, חזר בית הדין הארצי וקבע כי "אין בסיס לתביעת תוספת וותק המבוססת על חוזר חשכ"ל, מקום שלא הוכח כי חוזר החשכ"ל חל על המכרז במסגרתו מועסק העובד, וזאת משחוזר החשכ"ל אינו מקור נורמטיבי עצמאי מחייב בענף השמירה". מסיבה זו התביעה לתוספת הוותק נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת ברובה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 41,672 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.14 ועד התשלום בפועל.

טענות הצדדים טענות המערער המפרק שגה בהכרעתו בכך שלא אישר למערער תוספת ותק והפרשי שכר בגין עבודה בשעות המנוחה השבועית, בכך שנעשתה טעות בחישוב שכר, פצויי פיטורים, חופשה, הבראה והודעה מוקדמת, בכך שלא אושרו הפרשים לפנסיה וקופות גמל ובכך שלא אושרו הפרישי שכר בגין שעות נוספות בעבודה בחג ודמי חגים.

לעניין טענת המערער להפרשי שכר, המערער חוזר על טענתו לפיה עבודה במוצ"ש מקנה לו זכות לשעות נוספות.

שילוב של עבודה ביום שישי אחר הצהריים ועבודה במוצאי שבת יכול, בתנאים מסוימים, להיחשב כעבודה במנוחה השבועית, אלא שעניין זה טעון - כפי שפסק בית הדין האיזורי - הצגת תמונה מפורטת ומדויקת לגבי שעות העבודה בכל מועד רלבאנטי, דבר שלא עשו המערערים".

...

בנסיבות אלה, שוכנעתי כי לא מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהכרעת החוב של המערער ונראה כי ניתן היה לדחות את הערעור על הסף.

המערער ערער על פסק הדין והערעור נדחה.

התוצאה נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור.

בסיכומיה טוענת הנתבעת כי טענת התובע לפיה זכאי הוא לגמול שעות נוספות על יסוד השכר הכולל את תוספת הלילה עלתה לראשונה רק בסיכומיו וכי לרשות התובע עמדה מנוחה שבועית בת 36 שעות לפחות ולפיכך אין הוא זכאי לגמול עבודה במנוחה שבועית בגין עבודתו במוצאי שבת.

...

התובע אף לא הצביע על מקור נורמטיבי כלשהו המעגן את הזכות לפיצוי בגין אי מסירת אישור על תקופת העסקה להבדיל מהסנקציה הפלילית הקבועה בסעיף 8 לעיל, ולא הצביע על מהות הנזק שנגרם לו בגין אי מתן אישור זה. נוכח האמור, התביעה ברכיב זה – נדחית.

לאור האמור, טענת הקיזוז של הנתבעת בעניין דמי המחלה, נדחית.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.