מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

עבודה באמצעות חברת כוח אדם ללא רישיון

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בתחילת העסקתו ועד לחודש מרץ 2019 (כולל) עבד התובע אצל הנתבעת באמצעות חברת כח אדם "דנאל". טענות הצדדים לטענת התובע, החל עבודתו בנתבעת באמצעות חברת כח אדם, ביום 6.9.18 בתפקיד נהג חלוקה, בחודש אפריל 2019 נקלט כעובד מן המניין בנתבעת וסיים עבודתו ביום 18.12.19 עת פוטר לאלתר מבלי שנערך לו שימוע כדין.
יצויין כי עקב נהיגה בשיכרות, נשלל רשיונו של התובע לתקופה מסויימת שבה נעדר מעבודתו ואף על פי כן, לא פיטרה אותו הנתבעת אלא בחרה להמשיך את העסקתו.
סעיף 25 לחוק, אוסר על נכויים פרט לאלה המנויים בו במפורש ואין בין הנכויים המותרים, פיצויים או תשלום נזקים בשל הפרת חוזה עבודה או נזקים שגרם עובד ברשלנותו, שאינם בגדר סכום קצוב ומוכח ושהעובד לא נתן הסכמתו לקיזוזם (המ' 213/61 גוסטב פשייר - מפעלי טקסטיל נצרת בע"מ, פד"י ט"ו (1) 844).
...
תביעות התובע לפיצוי בגין הודעה לעובד, ופיטורים שלא כדין – נדחות.
כן נדחית טענת הקיזוז של הנתבעת.
בנסיבות הענין, משמצאתי כי התנהלות התובע בעבודתו היתה בחוסר תום לב, הנני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנגוד לנטען בתגובה לבקשה, הרי שבכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את הטענה כי הנתבעת 1 היא חברת כוח אדם הפועלת ללא רישיון כחוק.
גם אם אניח כי דוחות הנוכחות שצרף התובע מהוים ראשית ראייה לתקופת העבודה לה הוא טוען, ואיני קובעת כי כך הדבר, הרי שעיון בתביעה מעלה שהזכויות הקוגנטיות שנתבעו הן בסך של כ-70,000 ₪ כאשר מתוך סכום זה אין מחלוקת ששולם לתובע גם לפי שיטתו סך של 40,000 ₪ על ידי הנתבעת 3 (המסעדה) ומבלי לקחת בחשבון סכום שהוגדר כשכ"ט עו"ד שספק אם יש הצדקה להיתעלם ממנו.
...
אמנם, אין לשלול שיהיו מקרים בהם התנהלות דיונית של מבקש החורגת באופן מיוחד מחובת תום הלב עשויה להיוות שיקול המטה את הכף שלא להיעתר לבקשתו לחייב בערובה.
לסיכום: יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה בהתייחס לתביעה כנגד הנתבע.
המזכירות מתבקשת להעביר החלטתי זו לעיונה של כב' הש' נעים דיבנר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מר רביב הנו עובד עמידר החל משנת 2016 ולפני כן, עבד אצלה באמצעות חברת כוח אדם, אם כי לא ברור מאיזו שנה (עמ' 9 לפרוטוקול הדיון מיום 15/11/2021).
המנעות התובעת מפעולה במשך שנים כה ארוכות, בצד העובדה על פיה דמי השכירות בגין המושכר שולמו לאורך כל השנים כנדרש (עמ' 19 לפרוטוקול הדיון מיום 15/11/2022), מחזקים את אינטרס ההסתמכות של הנתבעים על פיו אין התובעת מיתנגדת באמת לשימוש הנוסף שהם עושים במבנה.
יפים בעיניין זה כמובן דבריו הידועים של המשנה לנשיאה, כב' השופט א' רובינשטיין בע"א 3846/13 מדינת ישראל – מנהל מקרקעי ישראל נ' היפר-חלף (פורסם בנבו, 21/7/2015) (להלן: "עניין היפר-חלף") לפיהם: "...צריכות להתקיים לטעמי נסיבות חריגות ונדירות עד מאד כדי שיוכר רישיון מכללא במקרקעי הציבור, וככל הנראה תמה דרכ[ו] ונלוהו כעקרון לבית עולמו." (שם, פסקה לב').
...
בהתייחסות לדוגמאות שהעלו הנתבעים בתגובתם לסיכומי התשובה אוסיף כי אף אם הייתי מגיעה למסקנה כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, הרי שלא היה בה כדי לשנות מהכרעתי.
בהינתן כי מצאתי גם את הנתבעים כדיירים מוגנים אינני נדרשת להכריע במסגרת הדיון בתובענה זו בעניין זה. סוף דבר הנתבעים הינם דיירים מוגנים במושכר.
הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בכל תקופת עבודתו עבד בחצרי הנתבעת 2 וקיבל הוראות ממנהלי הנתבעים, מר אבו פאדי ומר בני ומשכך יש לראות בנתבעת 2 כמעסיקה במשותף עם הנתבעת 1, שהיא חברה המספקת שירותי כוח אדם ללא רישיון על אף שהיא טוענת שהיא חברת בניה.
פלט השיחות שצורף מלמד לכאורה על קשר הדוק ויומיומי בין מספר הטלפון שהתובע טוען כי הוא בעליו לנתבעת 2, באמצעות מנהל העבודה וזאת במשך מרבית התקופה שמיום 23.6.2020 ועד לחודש פברואר 2021.
...
משכך הגעתי למסקנה אין לחסום את התובע מניהול הליך נגד הנתבעת 2 בשלב זה באמצעות חיובו להפקיד ערובה לכיסוי הוצאותיה וזאת בהתאם להלכת אבו מוחסן לפיה ניתן לראות בפלט השיחות ראשית ראייה שדי בה כדי לפטור את התובע בנסיבות אלה מהפקדת ערובה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במקביל לניהול הליכי התביעה בתיק זה ניהל התובע תביעת חוב נגד חברת א.מ. רקפת בע"מ ושולמו לו חלק מזכויותיו, תשלום אותו הוא מבקש לנכות מן הסכומים שתבע בתביעה זו. לטענת התובע, יש לחייב את הנתבעת בתשלום זכויותיו בגין כל תקופת העבודה לאחר שהתקשרה עם חברות שונות שאינן בעלות רישיון כוח אדם ללא בדיקה.
במהלך ניהול ההליך טענה כי התובע עבד באמצעות חברות כוח אדם שונות אשר שילמו לו את זכויותיו.
...
לפיכך, מתקבלת התביעה לתשלום דמי חגים, פדיון חופשה ודמי הבראה כדלקמן: לאחר הפחתת הסכומים ששולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי בהליך תביעת החוב הנתבעת תשלם לתובע דמי הבראה בסך 6,974 ₪; פדיון חופשה בסך 24,628 ₪ ודמי חגים בסך 4,240 ₪.
לאחר שקילת הטענות מצאנו כי יש לראות את נסיבות סיום עבודתו של התובע כפיטורים, ולא כהתפטרות.
סיכום לאור כל האמור מתקבלת התביעה כך שהנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הללו: תמורה בגין עבודה בשעות נוספות בסך 84,381 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו