מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סתירות בראיון במשרד הפנים לבדיקת כנות קשר

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סיומו של ההליך, בתום ארבע וחצי שנים, במתן אזרחות לבן הזוג הזר, ככל שיימצא כי אכן מתקיימים התנאים הנדרשים, ובהתאם לבקשה מתאימה שתוגש (בג"ץ 1188/10 ילנה פוזרסקי (האם) נ' משרד הפנים, פסקה 40 לפסק דינה של כב' המשנה לנשיאה (כתוארה דאז), לימים הנשיאה מרים נאור (נבו 31.07.13); וראו גם: עניין בדולב, שם; עע"מ 119/12 קלרה סרמיאנטו נ' משרד הפנים, פסקה 5 לפסק דינו של כב' השופט ניל הנדל (נבו 05.02.12)).
קיימים הבדלים בהליכי הבדיקה בין הנוהל הרלוואנטי לבני זוג נשואים לבין הנוהל הרלוואנטי לידועים בציבור, והנימוק לכך, כפי שנקבע בעע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורן (נבו 16.03.06 להלן: עניין אורן), בפיסקה 23 לפסק הדין, הנו כי: "בעוד קשר של נישואין ניתן לזיהוי בקלות על פי אקט פורמלי מכוֹנן, זיהויו של קשר של ידועים בציבור מחייב בחינה עובדתית של טיב ונסיבות הקשר, על מנת לקבוע האם מתקיימים תנאי הסף – הגמישים כשלעצמם – בדבר חיים משותפים כבעל ואישה וניהול משק בית משותף". עם זאת, נקבע כי נישואין אינם מקנים זכאות אוטומאטית לאזרחות (שם, בפיסקה 32): "זר הנישא לאזרח ישראל, אינו קונה – בעצם נישואיו – זכות להיתאזרחות, ושר הפנים סמכותו עמו להעתר או שלא להעתר לבקשת היתאזרחות המוגשת לו בידי אותו בן-זוג זר". הובהר כי "קשר הנישואין, כשלעצמו, מהוה אך ורק נקודת מוצא ראשונית מאוד לבחינת כנות הקשר הזוגי", ולכן קיים הליך מדורג גם בנוגע לבני זוג נשואים (עניין אורן, פסקה 20 לפסק הדין).
בהחלט ייתכן כי נותנת ההחלטה עירבה נתונים או היתרשמות מתיק אחר, או שתיק אחר היה מונח לפנייה עת נתנה את ההחלטה בתיק זה. ההחלטה הראשונה בערר הפנימי מיום 22.09.19 מרחיבה במעט את ההנמקה לדחיית הבקשה: "מראיון שבוצע למרשך בנידון מיום 25.08.19 נימצאו סתירות המעידות על אי כנות הקשר ביניהם, כגון: קשר עם בני מישפחה של הבעל, כאשר האחות של הבעל ביקרה לפני כחודש, ימי עבודה, האשה לא ידעה שבעלה עובד בימי שישי, מה עשו יום קודם לראיון, שניהם ענו תשובות סותרות, הבעל לא יודע אילו תרופות נוטלת אישתו ועוד" (סעיף 5 להחלטה).
לסיכום, הטעויות הגלויות שנפלו בהחלטות הרשות, התבססות על דיווחים לא מהימנים, היתעלמות מראיות רבות שהציגו המערערים לתמיכה בכנות הקשר, הימנעות מבצוע חקירות ותעוד הבדיקות שכן נעשו, וייחוס משקל יתר לאי דיוקים קלים בראיונות – כל אלה מהוים הפרה של ביסוס החלטה על בסיס עובדתי ראוי, ומשכך, פוגעים בחובת ההגינות של הרשות.
...
ביום 12.07.2021 הוגשה הודעת הרשות שלפיה היא עומדת על עמדתה כי דין הערעור להידחות, בנימוק שהראיונות שקיימה העלו שאין מדובר במקרה זה בקשר נישואין זוגי המצדיק מתן מעמד בהתאם לנהליה.
על כן פסק דינו של בית הדין לעררים שקבע כי החלטת הרשות תקינה, אינו יכול לעמוד ואני מורה על ביטולו.
על כן, ולאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל.
סוף דבר לאור האמור לעיל, האמור הערעור מתקבל, ופסק דינו של בית הדין לעררים מבוטל.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עמ"נ 9304-09-15 קונלושיון ואח' נ' רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול, היחידה המשפטית, משרד הפנים. תיק חצוני: בפני כבוד השופטת יהודית שיצר העותרים: 1. קונלושיון נימפה 2. משה מסס ע"י ב"כ עו"ד אלירן כהן נ ג ד המשיב: משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה ע"י ב"כ עו"ד ענת פרולינגר פסק דין
בראיון הנוסף שקיים המשיב ביום 20.3.2014, בהתאם לפסה"ד, התרשם המשיב באופן שלילי מכנות הקשר, בשל סתירות נוספות ותמיהות שעלו, ובשל כך שמצא לקראת סוף הראיון בין דפי העותרים דף שאלות שנראה כדף הכנה לראיון.
ביה"ד קבע בהחלטתו כי העותרת תקבל מיידית רישיון ישיבה מסוג ב/1 לחצי שנה, שבמהלכה יקיים המשיב את כל הבדיקות הדרושות לו לבחינת כנות הקשר, ואם יעמדו העותרים בבדיקות אלו, המשיב יעניק לעותרת אחרי חצי שנה ממועד החלטת ביה"ד בערר רישיון מסוג א/5.
...
לפיכך אני מקבלת עמדת ביה"ד כי על המשיב לבחון העניין מחדש, בין באמצעות ראיון ובין בכל אמצעי אחר העומד לרשותו, ולאפשר לעותרים להגיש כל מסמך נוסף בדבר כנות הקשר והמשכו.
עם זאת אני מורה, כי במידה והמשיב, לאור הבדיקות העדכניות שיבצע, יגיע למסקנה כי העותרת זכאית לרישיון מסוג א/5, מבוטלת קביעת ביה"ד בסע' 5 להחלטתו כי ההליך המדורג יחל מחדש.
סיכום לאור האמור לעיל, במצטבר, אני מקבלת את העתירה במובן זה שהתיק יחזור למשיב לדיון מחדש ולמתן החלטה חדשה ומנומקת כדבעי כמפורט לעיל.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת ועוד, בית הדין לעררים ציין כי עיון בפרוטוקול הריאיון מגלה פערי ידע וחוסר בקיאות בפרטים הבסיסיים וכי במהלך הריאיון ציינו המבקשים במפורש כי הם נערכו מראש לקראת הריאיון ותיאמו ביניהם גרסאות, כאשר עובדה זו כשלעצמה מקימה חשש ממשי בדבר כנות הקשר.
זאת, כאשר ניתן לבקש, לכל הפחות, בדיקת יחידת התשאול של משרד הפנים לבדוק שהם אכן בני זוג.
כמו כן, טוענים המבקשים כי מהות השימוע הנה לבחון את כנות הקשר הזוגי אך מטבע הדברים תמיד יהיו סתירות מסוימות כאשר שואלים שני אנשים שאלות רבות היורדות לפרטי פרטים.
...
בנסיבות אלה, הערר נדחה והמבקשים חויבו בתשלום הוצאות המשיבה בסך כולל של 3,500 ₪.
על המבקש מוטל הנטל להראות כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד - שיש להליך הערעור סיכוי להצליח, והאחר - שמאזן הנוחות מטה את כף המאזניים להיעתר לבקשה (בן-נון וחבקין, הערעור האזרחי (2012), 586-687; עע"ם 6754/13 שרסטה נ' משרד הפנים (16.2.14)).
מאזן הנוחות: באשר למאזן הנוחות, אני סבור כי בחינת נסיבות העניין מלמדת על כך שהוא נוטה לטובת המבקשים.
לאור כל האמור, ובהתחשב במאזן הנוחות, אני מקבל את הבקשה למתן סעד זמני כך שלא יינקטו הליכי אכיפה והרחקה כנגד המבקשת עד להכרעה בערעור.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 38150-10-13 בר ואח' נ' משרד הפנים בפני כב' השופטת דנה מרשק מרום עותרים 1.אפי בר 2.רמדיוס רגינגן (עצירה) משיבים משרד הפנים פסק דין
ב – 2.1.07 נערכו ראיונות לעותרים, ועל רקע סתירות שעלו בין בני הזוג, הוארכה שהייתה של העותרת למשך 6 חודשים בלבד על-מנת לבחון את כנות הנישואין.
אשרת השהייה הוארכה, וביום 13.11.11 הוגשה בקשה להיתאזרחות העותרת, כאשר במקביל נימסרו פרטים ליחידת התשאול לבדיקת כנות הקשר לפני מתן מעמד.
ב – 26.1.12 נערך סבב ראיונות שלישי לבני הזוג, וההתרשמות מכנות הקשר היתה נמוכה (ראו נספח ג' לכתב התגובה של ב"כ המשיב); לפיכך, הומלץ לשלוח את התיק ליחידת התשאול של המשיב.
...
העובדה שציינה כי העותר "בבית עובד" אינה מחייבת להוביל בהכרח למסקנה כי אינם מתגוררים יחדיו, אלא כי סעד את אחיו.
דיון והכרעה עמדת ב"כ המשיב כפי שפורטה בכתב התגובה מבוססת היא, ומובילה למסקנה כי דין העתירה להידחות.
אשר על כן, העתירה נדחית על כל חלקיה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רישיון זה הוארך משנה לשנה במהלך בדיקת כנות הקשר בינה לבין העותר 2.
לגופו של עניין סבור המשיב כי לא נפל פגם מינהלי בהחלטת ועדת ההשגה ולפיכך אין עילה להתערב בה. יו"ר ועדת ההשגה לא שוכנעה בדבר כנות הקשר נוכח הראיון האחרון שנערך לעותרים 1 ו-2 בו התגלו סתירות רבות.
אין חולק כי ניסיונות להקים תא משפחתי כאמור הוא נתון בעל משקל בכל הנוגע לבחינת כנות הקשר בין בני זוג (ראו גם עת"מ (חי') 14573-04-13 Yucel Tekin נ' משרד הפנים (14.07.2013)) ודי בעובדה שכלל לא בא זכרו בהחלטת ועדת ההשגה כדי ללמדנו שנפל בה פגם.
...
לטענת המשיב, דין העתירה להידחות על הסף, מחמת עשיית דין עצמי על ידי העותרים 1 ו-3 שנשארו בארץ ללא כל אשרת שהייה חוקית משך כ-11 שנים.
בסעיף 21 להחלטת ועדת ההשמה נקבע כי הגם שמדובר בסתירות שלכאורה אינן מהותיות, ריבוי אי-הדיוקים הוביל למסקנה שאין מדובר במערכת זוגית כנה.
מאחר שלא הובאו לפני הועדה מכלול הראיות ולא נשקלו נתונים מהותיים, מסקנה זו לוקה בחסר.
סוף דבר דין העתירה להתקבל, במובן זה שעניינם של העותרים יוחזר למשיב לצורך בחינה מחודשת של מכלול השיקולים הרלוונטיים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו