סרסרות בזנות: סחר בבני אדם למטרות זנות

סימן זה מאגד את העבירות העוסקות ב"פגיעה בחירות" והוראת סעיף קטן 203א(א) המצוטטת לעיל מהוה כיום חלק מאיסור כללי על סחר בבני אדם - בין למטרת זנות ובין למטרות אחרות - הקבוע בסעיף 377א לחוק.

עם זאת כולל הדין הפלילי שורה של עבירות הקשורות בעסוק בזנות כגון סרסרות, שדול לזנות וסחר בבני אדם למטרת זנות, אשר נועדו ללכוד ב"רשת" הדין הפלילי את אותם הגורמים הפועלים ליצירת תשתית לעיסוק בזנות ולהרחבת מימדיה של תופעת הזנות ושגשוגה עד כדי "תעשיה" של ממש.

...

העובדה שהמחוקק שינה את "מיקום" העבירה והעתיק אותה לסימן שעניינו "פגיעה בחירות", אין בה כדי לשנות ממסקנה זו שכן, כפי שכבר צוין, תכליתה של העבירה דנן גם במתכונתה החדשה הינה לסייע הן במיגור תופעת הזנות והן במיגור תופעת הסחר בבני אדם למטרות זנות, ועל-פי תכלית זו יש לבחון את יסודותיה (לשינוי שחל ב"מיקומה" של העבירה ראו עוד פרוטוקול מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת מיום 17.7.2006, עמ' 5).

מן הטעמים המפורטים לעיל אני סבורה כי יש לדחות את הערעור על הכרעת הדין, להותיר את הרשעתה של המערערת על כנה ולאמץ את קביעתו של בית משפט קמא לפיה מעשיה של המערערת ובהם - פרסום מודעה בעיתון, שיחות הטלפון והפגישות עם המתלוננות, רכישת כרטיסי טיסה עבור המתלוננות, הליווי שהעניקה למרביתן ממדינת ישראל ועד לאירלנד, קביעת תנאי העסקתן, והעסקתן בפועל באירלנד - כל אלה מהווים עבירה על סעיף 203א(ב) לחוק העונשין (ככל שהדבר נוגע למתלוננות טניה, אלה, מאיה וליהי) ועבירה על סעיף 376ב(א) לחוק (ככל שהדבר נוגע למתלוננת ליבי ולחוקרת המשטרה לגביה יוחסה למערערת עבירת ניסיון).

מכל מקום נראה כי בית משפט קמא נתן לנסיבותיה האישיות של המערערת ולעובדה שהודתה בעובדות כתב האישום משקל לא מבוטל, שכן העונש שגזר עליה, שלושים חודשי מאסר בפועל וחמישה-עשר חודשי מאסר על תנאי, הינו מתון יחסית ואין הצדקה להתערב בו. סוף דבר מכל הטעמים המפורטים לעיל אציע לדחות את הערעור על שני חלקיו.

כפי שציינה השופטת (כתוארה אז) א' חיות בפרשה אחרת: "הדין הפלילי [כולל – ע' פ'] שורה של עבירות הקשורות בעסוק בזנות כגון סרסרות, שדול לזנות וסחר בבני אדם למטרת זנות, אשר נועדו ללכוד ב'רשת' הדין הפלילי את אותם הגורמים הפועלים ליצירת תשתית לעיסוק בזנות ולהרחבת מימדיה של תופעת הזנות ושגשוגה עד כדי 'תעשיה' של ממש. זאת מתוך הכרה בכך שאותם גורמים הנם הכוח המניע של 'תעשיה' זו ועל פי רוב אף מפיקים מפעילותם רווחים על חשבון העוסקים בזנות" (ע"פ 5863/10 גוטייר נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (11.7.2011)).

...

נוכח כל האמור לעיל, ערעור המדינה על קולת העונש מתקבל.

לפני סיום מצאנו להעיר כי תקוותנו היא שהמשיבה תמשיך – גם בתקופת מאסרה – בהליך השיקום שאותו החלה.

אולם, כשלעצמי, הטעם למסקנה שאליה הגעתי אינו מידת הזהירות שיש לנקוט בה בחריגה ממתחם הענישה בשל שיקולי שיקום.

ראו לעניין זה ע"פ 5863/10 גוטייר נ' מדינת ישראל (11/7/2011), במסגרתו נקבע: "העיסוק בזנות וצריכת הזנות אינם מהוים עבירה פלילית על פי חוק העונשין... עם זאת כולל הדין הפלילי שורה של עבירות הקשורות בעסוק בזנות כגון סרסרות, שדול לזנות וסחר בבני אדם למטרת זנות, אשר נועדו ללכוד ב'רשת' הדין הפלילי את אותם הגורמים הפועלים ליצירת תשתית לעיסוק בזנות ולהרחבת ממדיה של תופעת הזנות ושגשוגה עד כדי 'תעשיה' של ממש. זאת מתוך הכרה בכך שאותם גורמים הם הכוח המניע של 'תעשיה' זו ע"פ רוב אף מפיקים מפעילותם רווחים על חשבון העוסקים בזנות". אשר לנסיבות המעשים- הנאשמת עבדה כפקידה בבית הבושת לאורך תקופה ממושכת, של חמש וחצי שנים לערך בתדירות של 4 עד 5 פעמים בשבוע ובמסגרת עבודתה סייעה למעשה בתפקודו.

...

הערעור נדחה בין היתר נוכח עקרון אחידות הענישה.

על כן, בנסיבות תיק זה ובהתחשב בהיקף מעורבותה של הנאשמת בפעילות העבריינית ובמשך התקופה בה עבדה בבית הבושת אני סבורה כי לא ניתן להימנע בעניינה של הנאשמת מהטלת מאסר לתקופת מסוימת, שיכול שתרוצה בעבודות שירות.

סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים שירוצה בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 23/10/22.

  על-פי העובדות הנ"ל, קבע בית המשפט המחוזי כי המערער "קיבל לרשותו לחזקתו ולשליטתו את שתי המתלוננות, בדרך שניתן להגדירה כפיקדון, בנאמנות כלפי נאשם 1, או כשכירות או שאילה, ועשה בהן 'שימוש' כמצויין בכתב האישום, תוך כליאתן ואיומים עליהן". השאלה שעמדה בפני בית המשפט המחוזי אם במצב דברים זה עבר המערער לבד מעבירות של כליאת-שוא, איומים וסרסרות לזנות, גם את עבירת הסחר בבני אדם למטרות זנות; כאמור, הכריע בית המשפט כי אכן נעברה העבירה של סחר בבני אדם, ומכאן העירעור.

...

נוכח עקרונות יסוד אלה,  אין לאפשר "עריכת עסקאות" באדם גופו, והוא אינו יכול להוות נושא לקניינו של הזולת.

  מהטעמים האמורים דין הערעור על ההרשעה להדחות.

באותו מקרה ציין בית המשפט כי הדין הפלילי כולל "שורה של עבירות הקשורות בעסוק בזנות כגון סרסרות, שדול לזנות וסחר בבני אדם למטרת זנות, אשר נועדו ללכוד ב"רשת" הדין הפלילי את אותם הגורמים הפועלים ליצירת תשתית לעיסוק בזנות ולהרחבת מימדיה של תופעת הזנות ושגשוגה עד כדי 'תעשיה' של ממש.

...

כלל השיקולים לקולה שאליהם הפנו המערערים נשקלו כבר על ידי בית משפט קמא בעת מתן גזר דינו, ולא מצאנו בהם עילה להקלה נוספת בעונש.

עם זאת, בשל מצבם הכלכלי של המערערים, ולבקשתם, אנו מורים כי יתרת הקנס, תשולם ב-15 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.4.24 ובכל ה-1 לחודש שלאחריו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות בכפוף לאמור בפסקה 78.