סרבנות האב לשתף פעולה עם האם אינה רלוונטית לשינוי תשלומי המזונות

עם האם במסגרת תמ"ש 27836-07-17 ביום 14.8.16 , בהיעדר תגובה מטעם האם , ניתנה החלטה בתביעת האב להפחתת מזונות, הכל כדלקמן: "

עוד טען האב כי הוא מיתקיים מגימלת הבטחת הכנסה על סך 3000 ₪ מבלי שצירף אסמכתא רלוואנטית.

נטען כי לגבי הקטינים הגדולים נקבעו דמי מזונות מופחתים על סך 18 750 ₪ ולגבי הקטין הצעיר נקבעו דמי מזונות על סך 1200 ₪ כך שביחד משלם האב ₪ .

העו"ס סיפרה על אי שתוף פעולה מצד האב.

האם לא מעוניינת במעורבות של האב בחיי ילדיו כעולה מתביעתה לאפוט' בלעדית .

ובהחלטה מיום 14.8.16 הנושאים המרכזיים בהם לרוב נבחן שינוי נסיבות הם: הישתכרות ההורים ומצבם הכלכלי; מצבם הבריאותי והמשפחתי של ההורים; צרכי הקטינים; שינוי במשמורת או בהסדרי שהות; או נסיבות קשות וחריגות שנוצרו לאחר מתן פסק הדין, כגון סרבנות קשר של ילדים אחד ההורים.

בעניינינו אבחן את הרכיבים שלהלן: שינויים במצבו הכלכלי של האב (מי שמחויב במזונות) סמוך לקביעות הנ"ל מיום 13.11.16 ובהחלטה מיום 14.8.16 האב טען בתביעתו הראשונה להפחתת דמי מזונות כי הנו מקבל קצבת נכות מטעם המל"ל העומדת על סך 16 2600 ₪ בערך והיום מוערכת הכנסתו לדבריו על סך כ- 3,000 ₪ ובסיכומים ע"ס כ 2,500 ₪ .

...

בנסיבות אלה אני מורה כי החל מיוני 2015 ואילך יעמוד חיוב המזונות על סך כולל של 4,000 ₪ מהם 1600 ₪ לקטין הצעיר , ו 1200 ₪ לכל אחד מהקטינים הנוספים וכן יצטרף לחיוב, חיוב במחצית הוצאות חינוך בעלות מסגרת ציבורית- לפי דרישת משרד החינוך, וכן קייטנת קיץ מחזור אחד.

נוכח צירוף אישור המסירה, והעובדה כי לטענת ב"כ התובע יצרה הנתבעת עמה קשר, ומכך מודעת להליך, והעובדה כי חרף הטענות לא הוגשה תגובה או כתב הגנה, ונוכח הפגרה מאידך, והעובדה כי עסקינן בקטינים, אני מורה כדלקמן-: מזונות הבן הצעיר יפחתו לסך של 1,200 ₪.

לבחון רק את השינוי שחל בפרמטר הספציפי בהתאם להלכת בע"מ 919/15 לסיכום נפסק כי תחולת הלכת בע"מ 919/15 על תביעות לשינוי דמי מזונות שנקבעו בפסקי דין חלוטים טרם שנפסקה ההלכה, תעשה בכפוף למבחן שינוי הנסיבות המהותי, באופן זהיר ומתוחם לרכיב אליו מתייחס השינוי.

נוכח האמור לעיל , אני קובע כי גם ברכיב זה לא הוכח שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת מזונות .

סיכום אשר על כן , אני דוחה את התביעה להפחתת מזונות .

לדברי ד"ר א' "האם לא רק

המזונות הדרושים לקיומו, ראוי לנהוג בזהירות ובריסון: האם ילד שמזונותיו קוצצו יאהב את אביו יותר, והאם הכנעתו בשוט הצמצום באמצעיו הכלכליים, אף אם תביא אותו לשינוי גישתו, תיצור יחסי אמון ואהבה אמתיים?" (ע"א 1880/94 קטן נ' קטן, לעיל).

( פלונית, "נבו", מיום 10.10.21 המקרים בהם נדחתה תביעה מצד אב לביטול או צימצום מזונות ילד סרבן, מאופיינים בהיעדר יוזמה מצד האב לחידוש הקשר, ואף בתרומתו הפעילה של האב, במעשה או במחדל, לדרדור הקשר ולסירובו של הילד ליפגוש בו. או על צדו השני של המטבע, מקרים אלה מאופיינים בכך שלא ניתן לראות את סרובו של הילד כעמדה עצמאית אותה גיבש הילד על בסיס יחסיו עם האב, אלא כעמדה שהיא פועל יוצא בהתנהגות האב, ו/או שטופחה על ידי אמו, או כשילוב בין השניים (ר' מהעת האחרונה: תמ"ש (ת"א) 7364-12-16 ט.ת נ' ר.ל, "נבו", מיום 14.6.17 ; תמ"ש (ת"א) 29349-09-17 ר.ה נ' ד.ל, "נבו", מיום .

הבחינה הרלוואנטית היא מקור הסרוב שמגלה רועי ליפגוש באביו, מניין צמח והאם יש לו אחיזה במציאות, וכמו כן, האם יש למי מהוריו חלק בגיבוש עמדתו השלילית כלפי האב.

למשל שיחת הטלפון ודבריו הבוטים של האב כלפיו, וסרובו לשתף פעולה עם הוצאת דרכון תוך זילזול מופגן ברצונו של רועי לטוס לחו"ל. יש להניח שבמידה והיתה מוגשת תביעה מצד האב לחידוש הקשר, וד"ר א' היה נידרש לחוות דעתו כמומחה, היה מעמיק לידרוש ברקע למצב הקיים, שינטוע עמוק בעבר ולבחון, למשל, עד כמה האב מעוניין בחידוש הקשר ומהו הקף תרומתו לדם הרע בין הצדדים ולחוסר האמון המוחלט בו ובמניעיו מצד ה א ם ורועי גם יחד.

על אף שמצבו הכלכלי של האב אינו מזהיר, הוא אינו נושא בדמי מדור, 3 ,₪ 3,000 ,₪ 1,000 – ואף אינו משלם מזונות לידי ה א ם, אותם היא גובה באמצעות המל"ל. ענייננו אינו בתביעה להפחתת מזונות, והאב לא עמד על מצבו הכלכלי כעילה להפחתת המזונות, ולמותר להוסיף על הדברים.

...

סוף דבר בית המשפט עמד באריכות על הליכי העבר וניסיון העבר לביסוס הקשר בין התובע לרועי.

נסיבות אלה מובילות למסקנה שדינה של התביעה להידחות.

על בסיס כל הנקוב בפסק הדין, נקבע כדלקמן: תביעת התובע לביטול מזונות הקטין – נדחית.

בית משפט זה ער ועד למאמצים הכבירים שנעשו מצד האב לחידוש הקשר, לרבות שתוף פעולה עם גורמים מקצועיים ורצון להליך טפולי והודעת האב לא יכולה להתפרש כנטישה אלא כ"מעשה חכם של אהבה לילדיו", כפי שצוין כבר בהחלטה .

כבוד השופט זגורי מדגיש כי שינוי השיח אינו שינוי של ההלכה הפסוקה אלא התאמתה לתבניות דיון והכרעה חדשות בהתאם לחידושי הפסיקה בתחום הניכור ההורי ומציין כי שינוי השיח והכרה בניכור פתולוגי כמצדיק הפחתה או שלילת מזונות, מכיר לראשונה בכך שילד המסרב לקשר עם הורה בשל פראקטיקות הניכור שננקטו כנגדו אינו הרשם או האחראי לסרבנות הקשר ומזיר הצורך לעסוק "באשמת" או "אחריות הילד". .

( באת כוח התובע מדגישה בסיכומיה כי תביעת האב לביטול מזונות מוגשת שלא מטעמים כספיים וכי עד לימים אלו התובע ממשיך לפעול בהתאם לפסיקת בית המשפט ונושא בדמי המזונות השוטפים כסדרם וכן נושא בתשלום מחצית מהוצ' החינוך והוצ' רפואיות (ראה סעיפים 140 ו - 144 לסיכומי התובע בעיניין התביעה לביטול מזונות).

מכל השיקולים , חלקם וכולם יחד, אני מוצאת בנסיבות העניין לפטור את האב מתשלום דמי המזונות ולחייב את האם לשאת בצרכיהם ההכרחיים של הקטינים, אך להותיר כפי בקשת האב, את חיוב האב במחצית הוצאות מיוחדות בגין חינוך, חוגים, קייטנות והוצ' רפואיות חריגות וכן לקבוע מנגנון מיוחד להעברת כספים מהאב ישירות לקטינים לצורך מימון הוצאות של צרכים מעבר להכרחיים (בילויים, פנאי, דמי כיס וכיוצ"ב) המוערכים על דרך האומדנה בגובה של 300 ₪ לכל קטין וזאת בניסיון לפתוח צוהר להידברות בין האב לילדיו.

אם בשלב כלשהוא עד הגיע הקטינים לגיל בגרות יחודש הקשר בין האב לקטינים בצורה רציפה ותוגש על כך הודעה מתאימה, תתעורר מחדש האפשרות לזכות תביעה למזונות הקטינים, בהתאם לנסיבות שיחולו בעת הרלוואנטית.

...

שוכנעתי כי האם בחרה שלא לומר אמת בעדותה בנוגע למקורות מימון לרכישת הנכס.

לאור כל האמור נפסק כדלקמן: תביעת האב מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות ההליך בסך 20,000 שקלים אשר ישולמו בתוך 30 ימים כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.

כיום החייב נשוי בשנית לגב' דרורה עשור, לה זכויות בדירת מגורים ברחוב הכלניות 3/9 בקרית אונו, בגינה נרשם ביום 06.07.2017 צו איסור דיספוזיציה לבקשתו של הנאמן לאור האפשרות שלחייב זכויות בדירה זו. מהתסקירים בעיניינו של החייב עולה כי החייב צבר מחדלים לאורך נהולו של ההליך, לרבות אי עמידה בצו התשלומים ואי הגשת דוחות, וכן לא שיתף פעולה עם הנאמן באופן שאפשר לנאמן למצות את חקירותיו ולהתחקות אחר נכסי החייב והכנסותיו.

בפסק דין אחר, פטר בית המשפט העליון חייב מחוב מזונות, לאחר שסקר ויישם את השיקולים הרלוואנטיים כפי שהתגבשו עד כה להחלת החריג המאפשר את הכללת דמי המזונות בצד ההפטר, תוך שהוא מציין כי אין המדובר ברשימה סגורה ושיקול מרכזי נוסף הוא שאלת תום לבו של החייב: "... כושר הפרעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות הווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעיניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להישתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימאלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל". [ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (פורסם במאגרים, 26.9.2016)].

עיון מחדש; עיון מחדש בהחלטת בית משפט ייעשה בהתאם לסעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה"), כאשר השמוש שייעשה בו יהיה זהיר ותוך בחינה האם לאחר ההחלטה נתגלו עובדות חדשות שלא היו ידועות לבית המשפט בעת מתן ההחלטה [ע"א 8488/18 משקל נ' עו"ד רונן בצלאל (פורסם במאגרים, 17.06.2019) (להלן: "עניין משקל")].

אין המדובר בעניינינו בחוב עבר שהזכאים לו הנם בגירים או שאינם זקוקים עוד כי החייב יספק את צרכי המחייה שלהם, כי אם בשלושה ילדים, שניים מהם עדיין קטינים הנסמכים על שולחן הוריהם אך בשל היתנהלות אביהם, נסמכים אך על שולחנה של אימם ללא סיוע אביהם.

יחד עם זאת, סבורני כי מיצוי ההליכים בלישכת ההוצאה לפועל שעה שהחייב לא מציג ולו פעולה אחת שיש בה להעיד כי עשה ניסיון כנה לשאת בתשלום מזונות ילדיו, כן מהוה שינוי נסיבות המצדיק העתרות לבקשת הנושה.

מהאמור עולה כי משך שנים פועלת המבקשת במסגרת הוצאה לפועל, כאשר החייב אינו משלם את מזונות ילדיו מינקותם ועד היום, לא בהתאם לפסק הדין ולא בהליך הפש"ר ולא באמצעות ההוצאה לפועל, כך שהמבקשת נותרת לזון את ילדיה באופן בלעדי ולשאת לבדה במלוא הוצאות גידול הילדים, מזונותיהם, הוצאותיהם, צרכיהם ומבוקשם על אימם.

ברור לכל כי נושא דירת המגורים יכול להתברר רק בהליכי פש"ר, שכן הטענה הנוגעת לביטול הענקה מצויה בגדרי פקודת פשיטת הרגל בלבד, ומשכך, הדרך היחידה של המשיבה 2 להיתמודד עם סרבנותו הבלתי נלאית של החייב לזון את ילדיו שלו, היא בהותרתו בהליך, והחזרת חוב המזונות להליך, תוך מתן הוראות לנאמן לבחון את נושא הדירה.

...

אמנם, בהליך הפש"ר ישנה הבחנה בין החלטות 'מתמשכות' כגון צו תשלומים המושפעות מנסיבות משתנות, לבין החלטות 'מכריעות', אך במקרה דנן סבורני כי התנהלות החייב בענייננו יש בה כדי לשנות את נסיבות ההליך כולו וההחלטות שניתנו בגינו ובכך בעצם מאפשר ביצוע עיון מחדש בהחלטות שניתנו במהלך ההליך.

אציין עוד כי נכון למועד זה אין בידי לקבל את עמדת החייב כי תנאי להחזרת המשיבה 2 להליך הוא החלת ההפטר על חוב המזונות, ואולם ייתכן ועמדה זו תשתנה כאשר תיק זה יתקרב לסיום.

סוף דבר: נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את בקשת המבקשת ומורה על השבת חוב המזונות להליך הפש"ר. הנאמן יכריע בתביעת החוב הנוספת בהתאם להחלטה בערעור ולהחלטות השונות המורות על המצאת מסמכים.

ההגנה: האם טענה כי יש לדחות התביעה על הסף שעה שרבות מטענות האב כבר נדונו והוכרעו בהליכים קודמים בין הצדדים ואינם אקטואליים או רלבאנטיים עוד.

היא הוסיפה כי התביעה הוגשה על ידי האב כאקט של גמל ונקם בה ועל רקע רצונו של האב לחמוק מתשלום מזונות.

בצד זאת הוריתי לרשויות הרווחה להתערב באופן אינטנסיבי ביותר וחייבתי את ההורים בשיתוף פעולה עם גורמי הטיפול והרווחה כדי לבסס תחושת מוגנות בקרב הילדים מחד גיסא ולמנוע אבדן קשר עם האם שהיא דמוית היתקשרות חשובה ביותר עבורם, מאידך גיסא.

במקרים מסוג זה קיים קושי גדול הרבה יותר למבני מישפחה בריאים להפרד ולהתפצל לשני מבני מישפחה שהמשותף להם הוא הילדים ופעמים רבות חוזים אנו במקרים שבהם ילדים מנוכסים על ידי אבות ומגלים סרבנות קשר עם האם.

רוצה לומר, כי איבחון המסוכנות המינית, דיווח האפוט' לדין, התוודות הקטינה ר.נ. היו אמורים לשנות את המשחק ולהטיל זרקור של אחריות על האב אך הדבר לא היתרחש בשל הצלחתו לשנות את הנרטיב של הילדים בנרטיב כוזב ביחס לאימם ובן זוגה ובשל שיגשוג מאמצי ההפחדה מפני פגיעה אפשרית בילדיו מצד פלוני.

יכול להיות שבמיוחד שנמצאת שוב פעם חוזרת לנושא פגיעה מינית שהאב מקטין, כן. האם לא מסוגלת להגן על הילדים.

...

סבורני כי נכון לאמץ במקרה מורכב שכזה הסדר דיוני זה ולהימנע מפסק דין שקובע משמורת פיזית של הילדים אצל האב על בסיס שיקולי טובת הילד, אלא אך מצהיר על משמורת הילדים אצלו.

התוצאה: אשר על - כן ולאור כל האמור לעיל ובלב כבד, אני מצהיר כי 4 הילדים מצויים במשמורת האב וקובע כי הסדרי שהות בין ר.נ. לבין אמה יתקיימו פעמיים בשבוע במרכז הקשר או בכל קונסטלציה אחרת שעו"ס לסדרי דין תמצא לנכון ולשם כך ניתנת לה הסמכה למשך 9 חודשים מהיום.

אני מורה לאפוט' לדין להיפגש עם הילדים ביחידת הסיוע ולהסביר להם עיקרי פסק הדין באופן המותאם להם ולעדכן את בית המשפט בדבר תגובתם תוך 30 יום מהיום.