מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סעיף 84 לחוק ההוצאה לפועל חייב רשאי לפתוח לעצמו תיק הוצל"פ

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2008 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע טוען שמהדירה הוצאה ריהוט שהוחזר לו על ידי הנתבעת רק ביום 30.4.06, היינו – למעלה מ-7 חודשים לאחר שהוצא מהדירה; עקב היעדרותו הכפויה מהדירה נגרם נזק לתקרה, דבר שמחייב שיפוץ מיידי מאחר והדירה לא היתה שמישה למגורים.
בסעיף 3 (ב) להסכם נאמר כדלהלן: "השוכר [הוא התובע – ע.מ.] מודה שהוא מחזיק במושכר מ-1.4.84. השוכר מודה בזה, כי הוא חייב למשכיר [הנתבעת – ע.מ.] את הסך של 159.73 ₪, בגין חוב דמי שכירות בעד התקופה שקדמה לתקופת השכירות לפי חוזה זה, המגיע ממנו או מהשכור הקודם בעד התקופה מ עד 31.8.96 ואשר השוכר הנוכחי קיבל על עצמו לשלמו. לכן הוסכם בין הצדדים שתשלום חוב זה דינו כדין תשלום דמי השכירות השוטפים". סעיף 5 להסכם קובע כי: "במקרה והשוכר לא ישלם תשלום כלשהו של דמי השכירות ו/או כל תשלום שהוא חייב בו על פי חוזה זה במלואם ובמועדם, יהיה המשכיר רשאי להפסיק מיד את השכירות ולדרוש פינוי המושכר מכל חפץ ואדם וזאת בנוסף לזכויותיו של המשכיר לתבוע כל סכום שהשוכר יהיה חייב לחברה בתוספת הריבית החוקית המכסימלית, ואו הפרשי הצמדה מלאים. מועדי תשלום דמי השכירות מהווים תנאי עיקרי שהפרתו תחשב הפרה יסודית של חוזה זה". עיננו הוראות: ההסכם אינו מאמץ את פסק הדין, ואף אינו מאזכר אותו ולו ברמז.
תיק ההוצאה לפועל נפתח לבצוע פסק הדין, ואכן ניתן לפעול למימוש פסק דין במשך 25 שנים, יחד עם זאת, בנסיבות תיק זה, התנהגות הצדדים, ובמיוחד החתימה על ההסכם משנת 1996 המתייחס לחוב העבר, יש בה כדי ללמד על כך שהם הסכימו בהתנהגות כי פסק הדין לא יבוצע לאור הנסיבות החדשות.
היה על הנתבעת להגיש תביעה חדשה הכוללת את החוב המצטבר בגין אי תשלום דמי שכירות מחודש מאי 2002 (בסך של כ-5,055 ₪) – זאת היא לא עשתה; תחת זאת, בחרה הנתבעת לעשות דין לעצמה, ולפנות את הנתבע מהדירה.
...
לא הובאה בפני כל ראייה שיש בה כדי להניח בסיס עובדתי כלשהו למסקנתה של הנתבעת כי ההסכם מאמץ את פסק הדין, ואינני מקבל את טענת הנתבעת לעניין זה. אין, ולא יכול להיות חולק, שפסק דין ניתן לסילוק ידו של התובע מהדירה בשנת 1991.
אין בידי לקבל את כל טיעוני התובע לעניין רשלנות הנתבעת בעיניין ההליכים שקדמו לפסק הדין, באשר לא הובאו כל ראיות לעניין זה. יחד עם זאת, ולאור האמור לעיל, הנתבעת ביצעה שלא כדין את הליך הפינוי וזאת בגין חוב אחר שלא היתייחס לחוב נשוא פסק הדין, ולא נקבע בהחלטה שיפוטית כי הנתבעת זכאית לכל סכום שהוא, ולפיכך זכאית לפצותו על הסבל, אי הנוחות, עוגמת הנפש הטירחה והטרדה.
לאור האמור אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 10,000 ₪ כשסכום זה נושא ריבית והצמדה החל מיום הגשת התביעה 22.3.07 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כבוד ראש ההוצאה לפועל קבע, שהמערערת יכולה היתה לשלם את סכום העיקולים, ע"י תשלום הסכומים ישירות, על פי צווי העיקול שהיו בידיה, או לבקש לפתוח תיק הוצל"פ ולבקש, במסגרתו, הוראות לתשלום החוב, או להעביר כספי העיקולים ללישכת ההוצאה לפועל, מיד עם קבלת האזהרה בתיק דנן, תוך המצאת רשימת העיקולים, כפי שעשתה, בסופו של דבר.
ממילא לא היתה זכאית ליטול לעצמה סמכויות לא לה ולחלק את הכספים בין נושיהם של המשיבים.
לאור האמור בסעיף 17 דלעיל, לא היה מקום לחייב את המערערת בהפרשים אלה, שכן על פי ההסכם בין הצדדים רשאית היתה המערערת להחזיק בידיה סכום השווה לגובה העיקולים, עד לקבלת הוראות מערכאה מוסמכת ולפחות עד לפניית ב"כ המשיבים אליה ועד לבירור הענין ע"י כבוד ראש ההוצאה לפועל, יכולה היתה לסבור שהיא מחזיקה בידיה את הסכום הנכון.
...
לטענתו, לאור כך שמדובר בחישוב שנעשה ע"י כבוד ראש ההוצאה לפועל ולא נסתר ומאחר שמדובר בקביעות עובדתיות, אין מקום להתערב בהן ויש לדחות את הערעור.
התוצאה היא שאני דוחה את הערעור, למעט בנוגע להפרשי ההצמדה והריבית, כאמור לעיל.
בנסיבות הענין, ולאחר שרוב הערעור נדחה ורק חלקו היתקבל, אני מחייבת את המערערת לשלם למשיב הוצאות הערעור (מופחתות, במידה מה), בסך 3,000 ₪ + מע"מ בלבד.

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2013 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

ההחלטה נשוא בקשת רשות העירעור: ביום 10.4.13 נתנה כב' רשמת ההוצל"פ החלטה בבקשת המבקש, המורה כדלקמן: "מפנה את הזוכה לסעיף 84 לחוק ההוצל"פ אשר מאפשר לחייב לפתוח תיק. תיק זה שניפתח ע"י החייב ניפתח ביום 3.2.13 ואילו התיק שהזוכה פתח ניפתח ביום 19.2.13. לפיכך אין מקום לסגירת תיק זה. על הזוכה לסגור את התיק שהוא פתח". טענות המבקש בתמצית: טעתה כב' הרשמת עת קבעה כי על המבקש לסגור את תיק ההוצל"פ שפתח בנימוק כי סעיף 84 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ") מתיר לחייב לפתוח לעצמו תיק.
דיון והכרעה: סעיף 84 לחוק ההוצל"פ, שכותרתו "ביצוע לפי בקשת חייב", מאפשר פתיחת תיק הוצאה לפועל באופן מיוחד, על ידי החייב: "לא הגיש הזוכה בקשה לבצוע פסק הדין, רשאי החייב לבקש מירשם ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל".מיום 1.1.2009תיקון מס' 29 אחת ממטרותיו של הליך מיוחד זה הנה להביא לחיסכון בהוצאות החייב, ולתת סעד בידי חייב שרוצה לקיים את חיוביו לפי פסק דין (ר' ספרו של דוד בר אופיר "הוצאה לפועל – הליכים והלכות", פרק שני (מהדורה חמישית) עמוד 603).ב סעיף 6 לחוק ההוצל"פ מקנה רשות לזוכה להגיש בקשה לבצוע פסק הדין: בקשת ביצוע (א) הזוכה רשאי להגיש לכל לישכת הוצאה לפועל בקשה לבצוע פסק הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.
...
לאור המקובץ לעיל, דין הבר"ל להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2010 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בהחלטה מפורטת מאותו יום, 24/2/2010 ולמרות מחדל רודף מחדל מטעם הנתבע, דחיתי את מועד שמיעת התיק ליום 14/3/2010 לצורך שמיעת התיק ועל מנת לאפשר לנתבע להיות מיוצג, תוך כדי הערה שכל עורך דין שיקבל על עצמו את הייצוג, חייב להתאים את יומנו למועד שנקבע, שכן אין בכוונת בית המשפט לדחות את מועד הדיון.
המסגרת הנורמטיבית להפחתת פיצוי מוסכם שנקבע על ידי הצדדים מעוגנת בסעיף 15 לחוק החוזים (תרופות), הקובע כדלקמן: "(א) הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן-פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה." לפרשנות הוראה זו ראו שלו, 597-593; ע"א 1/84 נתן נ' סטרוד, פ"ד מב(1) 661,670 (המשנה לנשיא בן פורת); ע"א 5806/02 ארביב ואח' נ' קרני, פ"ד נח(5) 193, 200 (השופטת חיות).
סיכום: לאור כל האמור לעיל, הוכח בפני שהנתבע, לאחר תום תקופת השכירות, עשה דין לעצמו, החזיק בנכס לאחר שהסתיימה תקופת השכירות, ללא כל זכות בדין, למשך 16 חודשים; פסק דין שניתן כבר בשנת 2005 המורה לנתבע לפנות את הדירה, לא הביא את הנתבע לפנות את הדירה אלא לאחר שנפתח הליך בלישכת ההוצאה לפועל.
...
סיכום: לאור כל האמור לעיל, הוכח בפני שהנתבע, לאחר תום תקופת השכירות, עשה דין לעצמו, החזיק בנכס לאחר שהסתיימה תקופת השכירות, ללא כל זכות בדין, למשך 16 חודשים; פסק דין שניתן כבר בשנת 2005 המורה לנתבע לפנות את הדירה, לא הביא את הנתבע לפנות את הדירה אלא לאחר שניפתח הליך בלשכת ההוצאה לפועל.
התוצאה: הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 104,260 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה החל מאמצע התקופה 1/4/2006 ועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן, הנני מורה לנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו