סעיף 79 לחוק מדיניות הכלכלית החדשה

בגין החוב הוגשה התביעה כנגד החברה ואף נגד הנתבע, בעל השליטה בה באופן אישי, מכוח החזקתו בנכס בפועל ומכוח סעיף 8(ב) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג – 1992 (להלן – "חוק ההסדרים") בצרוף הוראת סעיף 119א (א)(3) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – "הפקודה").

תכליתו של סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים אשר בא לעולם כתיקון חקיקה עקיף בסעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית בשנת הכספים 2004 (תקוני חקיקה) תשס"ד 2004, הייתה לצייד את הרשויות המקומיות באמצעי גבייה יעילים של חובות הארנונה.

...

סוף דבר: מכל האמור עולה כי הנתבע לא סתר את החזקה הקבועה בסעיף 119א(א)(3) ולפיכך חייב בתשלום חוב הארנונה בגין הנכס.

לאור כל האמור בנפרד ובמצטבר, התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לתובעת סך של 34,805 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) התש"ם- 1980, מיום הגשת התביעה המתוקנת ועד לתשלום בפועל.

בגין החוב הוגשה התביעה כנגד החברה ואף נגד הנתבע, בעל השליטה בה באופן אישי, מכוח החזקתו בנכס בפועל ומכוח סעיף 8(ב) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג – 1992 (להלן – "חוק ההסדרים") בצרוף הוראת סעיף 119א (א)(3) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – "הפקודה").

תכליתו של סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים אשר בא לעולם כתיקון חקיקה עקיף בסעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית בשנת הכספים 2004 (תקוני חקיקה) תשס"ד 2004, הייתה לצייד את הרשויות המקומיות באמצעי גבייה יעילים של חובות הארנונה.

...

סוף דבר: מכל האמור עולה כי הנתבע לא סתר את החזקה הקבועה בסעיף 119א(א)(3) ולפיכך חייב בתשלום חוב הארנונה בגין הנכס.

לאור כל האמור בנפרד ובמצטבר, התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לתובעת סך של 34,805 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) התש"ם- 1980, מיום הגשת התביעה המתוקנת ועד לתשלום בפועל.

[הדגשה שלי, ה.א.] הוראת החוק שבסעיף 8(ג), באה לעולם באמצעות תיקון חקיקה עקיף, שנערך בסעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית בשנת הכספים 2004 (תקוני חקיקה) תשס"ד – 2004.

סעיף 8(ג) האמור, מפנה לסעיף 119א(א)(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], שכותרתו 'גביית מס בנסיבות מיוחדות', ואשר קובע כך: 119א. (א) (1) היה לחבר-בני-אדם חוב מס ונתפרק או העביר את נכסיו ללא תמורה או בתמורה חלקית בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את חוב המס שהחבר חייב בו ממי שקבל את הנכסים בנסיבות כאמור.

...

הדברים שנאמרו שם, יפים גם לעניין שבפני: "במקרה דנן, העותר טען כי הוא לא העביר לידיו כל נכס מאלה שהיו בשליטת החברה, הוא אף טען כי הוא למעשה נושה של החברה בעקבות הלוואת בעלים שניתנה לחברה. העותר אף צירף לעתירה דו"ח כספי הנתמך בהערות של רואה חשבון, ממנו עולה כי החברה הייתה נתונה בהפסדים (ראו נספח ח' לעתירה). טרם אמשיך אומר כי אף שיש בדוח כספי זה ללמד בצורה ברורה על כך שהחברה אכן הפסידה בעיסוקיה, אם כי אין בו להסביר את הנעשה עם הנכסים שהיו בבעלות החברה. עוד אוסיף כי אני מקבל כעובדה כי לחברה היו נכסים שונים זאת כמפורט בדוח הכספי, ובכלל זאת מזגנים, תשתיות תקשורת, תשתיות של כיבוי אש, מערכות הגברה וכהנה, ששימשו החברה לפעילותה כמועדן לילה. אם כי לא הוכח ברמה שיש בה לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 119א(א)(3) לפקודה, באשר למה נעשה עם נכסים אלו. העותר טען בפני כי נכסים אלו הם נכסים זניחים בערכם הכלכלי, בהתחשב בכך שהם משומשים ובמיוחד בהתחשב בסיכויים הנמוכים למכירתם בשוק, שהם משומשים ובמצבם הנוכחי. משכך מכשירים אלו נשארו בנכס המושכר כשהם מורכבים במקומם, ולא נעשה בהם כל שימוש וכן הם לא הועברו לרשותו. טענה זו של בא כוח העותר הינה סבירה בהחלט, אם כי היא לא נתמכה בראיה שיש בה לאושש האמור, ולסתור החזקה העובדתית הקבועה בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה". [הדגשה שלי, ה.א.] ראה: עת"מ (מחוזי חיפה) 26026-05-12 יעקב כהן נ' עיריית חיפה (ניתן ביום 26.07.12, פורסם בנבו).

סופו של דבר שאני מקבלת את התביעה במלואה.

סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב), התשנ"ג – 1992, (להלן: "חוק ההסדרים") ביחס לכל חוב שנוצר אחרי 1/1/04 בהתאם לסעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תקוני חקיקה), התשס"ד-2004, מחמת היותם בעלי שליטה בחברה ובהתאם לתנאים שבחוק.

מחפוז טען שיש לשנות את סווג הנכס כפי שנעשה בחורפש ולפיכך הוסכם שהליך הגבייה של 50% הנותרים יוקפא עד לקבלת החלטה במועצת העיר ואישור השרים הרלבנטים בדבר הוספת סווג נכס חדש לעסקים דוגמאת החברה.

...

המסקנה המתבקשת היא, כי הנתבעים 2,3 לא עמדו בנטל לסתור את החזקה בדבר העברת נכסיה של החברה לרשותם ללא תמורה, עם הפסקת פעילותה, ועל כן נכון יהיה לחייבם בחובות הארנונה של החברה מכוח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים.

אשר על כן אני מקבלת את התביעה נגד נתבעים 2,3,4 ומחייבת אותם לשלם לתובעת, יחד ולחוד, סך 339,108 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) התש"ם -1980 מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

התביעה נגד נתבע 1 נדחית.

יחד עם זאת, היות שמר חזן (הנתבע 2) העיד בפני, והראיות שהוצגו מתייחסות גם אליו, אזי אבחן באם מתקיימים בעיניינו התנאים המצדיקים את הרמת המסך הקבועה בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ד-1992, כפי שתוקן בסעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תקוני חקיקה), תשס"ד-2004, לצורך גביית חובות הארנונה שהוטלו על החברה, מבעלי מניותיה, ואף אבחן באם קיימת הצדקה להרים בעיניינו את מסך ההיתאגדות, בהתאם להוראת סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999.

מן האמור ניתן ללמוד כי המחלוקת בעיקרה סבה סביב השאלה האם היתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, אשר מפנה לסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן - "פקודת מס הכנסה"), ועל מי הנטל להוכיח התקיימותם של התנאים הקבועים בסעיפים אלה.

...

לאור קביעתי הנ"ל, ובשים לב שאין מחלוקת ביחס לסך של 788,080 ₪, הוא הסכום הנתבע בכתב התביעה, אזי ביחס לנתבעים 3 ו- 4 התביעה מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שאני מחייב אותם לשלם לעירייה חלק יחסי מהחוב לעירייה, כשיעור חלקם בהון המניות.

סוף דבר התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת במלואה.

התביעה בעניינם של הנתבעים 3 ו- 4 מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שנתבע 3 ישלם לעירייה סך של 120,182 ₪ ואילו הנתבע 4 ישלם לעירייה סך של 147,765 ₪.