סעיף 6(ד) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה

האחד, סעיף 68 (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962, המקנה לבית המשפט סמכות לנקוט באמצעים קבועים או זמניים, הנראים לו, לשם שמירה על עניינו של קטין, וזאת אף מיוזמתו (השוו: תמ"ש (ב"ש) 3089־05־13 פלונים נ' אלמונית (2014); האחר, סעיף 7 לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה, תשנ"ה – 1995, המקנה לבית המשפט סמכות לנקוט הליכי ביצוע בתובענה בעיניינו של קטין.

על פי סעיף 6(ד) לחוק יחסי ממון, בבוא בית המשפט או בית הדין לשקול מה מגיע מבן זוג למישנהו או באיזו דרך יבוצע מכלול איזון המשאבים, עליו להחליט לפי הנסיבות, ורשאי הוא לקבוע מועדי ביצוע ותנאים לבצוע בהיתחשב "במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג ובטובת ילדיהם הקטינים, ובאופן שימנע ככל האפשר [...] פגיעה ברווחת ילדי בני הזוג הקטינים." נמצא, כי טובת הילדים הקטינים של בני הזוג ורווחתם הם שיקולים משמעותיים לעניין קביעת תנאי ביצוע איזון המשאבים.

...

אנו סבורים כי יש להשיב בחיוב על שאלה זו. להלן נפרט את נימוקינו.

כוונותיו הסובייקטיביות של בעל־הדין והשאלה האם פעל בזדון עשויות להשליך על המסקנה האם עשה שימוש לרעה בהליכי משפט; עם זאת, עיקרו של המבחן בעניין זה הינו סבירות והגינות, קרי – כיצד היה נוהג בעל דין סביר והגון בנסיבות העניין.

תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון הוסיף שני סעיפים מרכזיים המגנים על טובת ורווחת ילדים במסגרת איזון משאבים: סעיף 6(ד)( 4) לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973 וסעיף 6א' לחוק יחסי ממון ואביא כעת לשון סעיפים אלה כדי שניתן יהיה להבין ולהתרשם עד כמה הם משמעותיים בהבניית שיקול דעתו השפוטי של בית המשפט בתביעות לאיזון משאבים בכלל ולפרוק שתוף בדירת מגורים בפרט: "6.

ככל שלא יגיעו הצדדים להסכמות בעיניין זה, עליהם יהיה לפנות לבית המשפט בתביעה בהתאם להוראת סעיף 7 לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה בבקשת הוראות ביצוע מתאימות של פסק הדין.

...

(₪ טיולים מטעם בית הספר, עד שני חוגים (בהגבלה עד לעלות חוג בסך הנני קובע, כי כל דרישה לטיפול ו/או להשתתפות של האב במימון או תשלום הוצאות חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהתובעת תמצה כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות.

הנני מחייב את הצדדים להתייעץ זו עם זה ועם גורמים מקצועיים מוסמכים בטרם הוצאת הוצאה כאמור שהיא מעל 200 ₪.

במצב דברים זה ולאור התוצאות אליהן הגעתי במכלול ההליכים ולפנים משורת הדין, אני סבור שנכון וצודק יהיה שלא להטיל הוצאות משפט על מי מהצדדים.

ושנית- והעיקר, חרף העובדה כי הדבר לא נטען, סבורני כי מדובר בחוו"ד מומחה, ולכך יש כללים ספציפיים בבית משפט זה: בעל דין המבקש למנות מומחה בעיניין מענייני מישפחה הנידון בבית המשפט לעינייני מישפחה חייב לפנות לבית המשפט ולעתור למינוי מומחה מטעם בית המשפט באותו עניין, ואין הוא רשאי להגיש חוות מטעמו בטרם פנה ובקש 1 , את בית המשפט לעשות כן (ראו: סעיף 8(ג) לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה, תשנ"ה 1995- ותקנה 258 יב(ז) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984- , וכן: ש' שוחט, ד' שאוה סדר הדין .

סעיף 6 (ד) לחוק יחסי ממון מוסיף כי: "בהחלטתו לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית-המשפט או

...

בתביעה הרכושית- אני דוחה את עתירת האישה למתן פסק דין הצהרתי לפיו היא זכאית למחצית משווי בית המגורים.

XXX אני דוחה את טענות האישה לעניין הרכב הנוסף מסוג בתביעה לסילוק יד- התביעה מתקבלת.

העתירה לדמי שימוש- נדחית.

בנוסף ניתן לראות את האיש כ"ידיד קרוב" אשר מתוקף סעיף 3(ד) לחוק בתי המשפט לעינייני מישפחה תשנ"ה- 1995 מאפשר הגשת תובענות בכל עניין בו עלולה להפגע זכות.

...

ג – סיכומם של דברים: אשר על כן, הבקשה לסילוק על הסף, נדחית בזאת.

יחד עם זאת, במקרה מיוחד זה אני סבור כי התנהלותה של האישה לא הייתה מיטבית תוך שהיא גורמת לאיש להוצאות מיותרות, ולפיכך, מצאתי לחייב אותה בשכ"ט ב"כ האיש בסך כולל של 5,000 ₪.

החלטתי זו מותרת בפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

עוד נטען כי החלטת ועדת ההשגות ניתנת לתקיפה בעתירה מינהלית לפי פריט 39 (א) לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים תש"ס - 2000.

לאור כל האמור נטען כי ועדת הקבלה היא גוף סטאטוטורי נטול זכות קניינית במקרקעין ואישור מועמדות של מועמד כלשהוא על ידה, אין בו כדי לעקוף את אישור בעלי הזכויות במקרקעין (רמ"י והאגודה) וממילא אינו מחייב הקצאת מקרקעין, כפי שנקבע מפורשות בסעיף 6 ד' לפקודה.

כן נקבע כי על בית המשפט לבחון האם קיים סעד חלופי שפגיעתו פחותה יותר (תקנה 95 (ד) (2)) ולבסוף לבחון את תום לבם של הצדדים בעלי הדין, לרבות בחינת השאלה אם נתקיים שהוי בהגשת הבקשה ( תקנה 95 (ד) (3)).

מתקיימים אם כן גם שהוי סובייקטיבי , בדמות המתנה לא מוסברת של המבקשים בהגשת בקשתם וגם שהוי אובייקטיבי שכן במהלך המתנה זו שינו עשרות מישפחות מצבן הכלכלי באופן מהותי והשקיעו כספים (מאות אלפי ₪ בממוצע למשפחה) בהליך הקליטה תוך ציפיה לבניית בית בישוב וניתן לומר כי נתבסס עבורם בשלב זה אינטרס הסתמכות ממשי.

...

המבקשים ישלמו לכל אחת ממשפחות המשיבים 3-18, 21-23, 25-28 הוצאות בסך כולל של 750 ₪ למשפחה.

למשיבות 1-2 יחדיו ישלמו המבקשים הוצאות בסך כולל של 5000 ₪.

למשיבה 29 ישלמו המבקשים סך כולל של 3000 ₪.