מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סעיף 6 (ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

הבסיס המשפטי לצרוף בעל דין שאינו בן מישפחה, מצוי בהוראות סעיף 6[ו] לחוק בית המשפט למשפחה הקובע כדלקמן: "(ו)בית משפט לעניני מישפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור המבקשנה והכרעה בסכסוך נידרש שיהיה צד לה, יהא נושא המבקשנה או שוויה אשר יהא." לבית המשפט שיקול דעת עת יבחן בקשה לצרוף בעל דין, ולעניין זה, אפנה לספרם של כבוד השופט ש. שוחט ועו"ד שאוה, סדר הדין בבית המשפט לעינייני מישפחה, בעמ' 255-254 כדלקמן: "צרופו של אותו צד שלישי אינו נעשה מאליו. בעל דין המבקש צריך להגיש בקשה לצירופו של אותו צד שלישי ואין די בהכללתו כצד לתובענה. הצד השלישי יצורף כנתבע, בהתקיים התנאי לכך כמפורט בסעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה.
...
ביום 13.9.2021 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי [עמ"ש 28238-11-20] שבו נקבע "על פי המוסכם, אנו מורים על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא מיום 27.8.2020 ומורים על החזרת התיק לשם קיום בירור עובדי לפני בית משפט קמא לרבות שמיעת ראיות ועדויות הצדדים. בית משפט קמא ישוב להכריע בתובענה על יסוד אותן ראיות שישמעו לפיו, לרבות טענות המערער בעניין עריכת צוואה הדדית וזאת לאור עדות המשיבה 1 לפיה לא נערכה צוואה כזו. כמו כן בית משפט קמא ידרוש לכל הבקשות שהצדדים יניחו לפניו, לרבות בקשה למחיקת המבקשנה כנגד עו"ד xxxxxxx. אין צו להוצאות" בהמשך לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, קבעתי דיון ובו נשמעו טענות הצדדים בהרחבה.
העובדה כי המשיבים 5-6 מתנגדים להצטרף להליך כנתבעים מחזקת מסקנה זו. אילו אכן היו המשיבים 5-6 נהנים מהוראות הצוואה, והיו בעלי אינטרס להותיר הצו על כנו, הדעת נותנת כי הם היו מסכימים לבקשה ולצירופם להליך, שכן אז יכלו להביא טענותיהם באופן מסודר כצד להליך ולא כעדים שמעמדם נחות לעומת זה של בעל דין.
לנוכח כלל האמור, הבקשה נדחית.
המבקש ישלם למשיבים 5-6 הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ לכל אחד מהם.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בד בבד עם הגשת התביעה, הגיש התובע בקשה לצרוף הנתבעות 2-4 כבעל דין נידרש לבירור התביעה בהתאם לסעיף 6 (ו) לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה, תשנ"ה - 1995.
...
מסקנה זו מתחדדת ביתר שאת עת מדובר בשותפות לא רשומה שאף לא הוצגה כלל כלפי צדדים שלישיים שעמם מנהלות החברות יחסים עסקיים כגון בנקים, חברות ביטוח, רשויות המס וכו' וכי בעצם מתן עדות שונה מזו שהוצגה בפניהם מסתכן הנתבע במתן הצהרה כוזבת כטענת הנתבעת.
אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, ובשים לב למכלול האינדיקציות שפורטו לעיל - אני קובעת כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה להוכיח כי הוא שותפו של הנתבע בחברות 2-4 ועל כן אני דוחה את תביעתו.
סוף דבר: אשר על כן, לאור על האמור לעיל – אני מורה כדלקמן: התביעה על כלל עתירותיה – נדחית.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לכל הפחות היה מקום להגיש בקשה לצרוף החברה כנתבעת לפי סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לעניני מישפחה, תשנ"ה – 1995.
...
בשלב זה של ההליך אין מקום לבחון האם העובדות שביסוד כתב התביעה תוכחנה אם לאו אלא יש לבחון האם ככל שיוכחו כל העובדות שביסוד כתב התביעה ניתן יהיה להיעתר לסעדים הנתבעים.
לסיכום פרק זה, מקובלות עלי טענות הנתבע 1 כי אין בינו ובין אחיו כל יריבות ואין עילת תביעה נגדו.
עת האם, המשיבה הפורמלית 2 בחרה שלא להגיש כתב הגנה או להתייחס באופן ענייני לבקשות לסילוק על הסף, אין אני מורה על חיוב בהוצאותיה.

בהליך ת"ע שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בספרו של כבוד השופט שוחט "סדרי הדין בבית המשפט לעינייני מישפחה" (הוצאת "מחשבות") עמוד 255, נאמר: "... בהפעלת סמכות הצירוף על פי סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה, ישקול בית המשפט, גם את השאלה אם הצדק והתועלת בצירופו של הצד השלישי, לצורך "ברור התובענה והכרעה בסכסוך", עולים על הפגיעה בעיניינו של הצד השלישי שעד לצירופו, לא היה צד לתובענה כלל.
...
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, לא מצאתי להיעתר לבקשה, שכן איני סבורה שצירוף המבקש כבעל דין, נחוץ או תורם לצורך בירור ההליך המתנהל בין הצדדים.
לאור האמור הבקשה נדחית.

בהליך תמ"ש שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה קובע: "בית משפט לעניני מישפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נידרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא". לבית המשפט שיקול דעת לבחון בקשה לצרוף בעל דין (ראו ספרם של כבוד השופט ש. שוחט ועו"ד שאוה, סדר הדין בבית המשפט לעינייני מישפחה, בעמ' 255-254).
...
כך או אחרת, ממכלול הראיות, גם לאור הודאת הנתבעת 2 (גם בכתב ההגנה וגם בדיון) בחוב כלפי התובעת, בסכום של 900,000 ₪, הוכח כי הנתבעת 2 הייתה חלק מההתקשרות בנוגע לסכום הכסף ששילמה התובעת לחברה כתמורה לרכישת משרד שיניב לה הכנסה חודשית, ולפיכך התביעה להשבת הכספים מחשבון החברה לידי התובעת מתקבלת.
סוף דבר נקבע כי הנתבעת 1- החברה, תשיב את הסך של 900,000 ₪ לתובעת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הפקדת הסכום בחשבון החברה ועד ליום 14.06.21.
לנוכח תוצאת פסק הדין, תשלמנה הנתבעות 1 ו-2 לתובעת הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪ כל אחת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו