הבסיס המשפטי לצרוף בעל דין שאינו בן מישפחה, מצוי בהוראות סעיף 6[ו] לחוק בית המשפט למשפחה הקובע כדלקמן:
"(ו)בית משפט לעניני מישפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור המבקשנה והכרעה בסכסוך נידרש שיהיה צד לה, יהא נושא המבקשנה או שוויה אשר יהא."
לבית המשפט שיקול דעת עת יבחן בקשה לצרוף בעל דין, ולעניין זה, אפנה לספרם של כבוד השופט ש. שוחט ועו"ד שאוה, סדר הדין בבית המשפט לעינייני מישפחה, בעמ' 255-254 כדלקמן:
"צרופו של אותו צד שלישי אינו נעשה מאליו. בעל דין המבקש צריך להגיש בקשה לצירופו של אותו צד שלישי ואין די בהכללתו כצד לתובענה. הצד השלישי יצורף כנתבע, בהתקיים התנאי לכך כמפורט בסעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה.
...
ביום 13.9.2021 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי [עמ"ש 28238-11-20] שבו נקבע "על פי המוסכם, אנו מורים על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא מיום 27.8.2020 ומורים על החזרת התיק לשם קיום בירור עובדי לפני בית משפט קמא לרבות שמיעת ראיות ועדויות הצדדים. בית משפט קמא ישוב להכריע בתובענה על יסוד אותן ראיות שישמעו לפיו, לרבות טענות המערער בעניין עריכת צוואה הדדית וזאת לאור עדות המשיבה 1 לפיה לא נערכה צוואה כזו. כמו כן בית משפט קמא ידרוש לכל הבקשות שהצדדים יניחו לפניו, לרבות בקשה למחיקת המבקשנה כנגד עו"ד xxxxxxx. אין צו להוצאות"
בהמשך לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, קבעתי דיון ובו נשמעו טענות הצדדים בהרחבה.
העובדה כי המשיבים 5-6 מתנגדים להצטרף להליך כנתבעים מחזקת מסקנה זו. אילו אכן היו המשיבים 5-6 נהנים מהוראות הצוואה, והיו בעלי אינטרס להותיר הצו על כנו, הדעת נותנת כי הם היו מסכימים לבקשה ולצירופם להליך, שכן אז יכלו להביא טענותיהם באופן מסודר כצד להליך ולא כעדים שמעמדם נחות לעומת זה של בעל דין.
לנוכח כלל האמור, הבקשה נדחית.
המבקש ישלם למשיבים 5-6 הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ לכל אחד מהם.