מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי: גמלת שמירת הריון

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השאלות שבמחלוקת האם היתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לחברת מרתון חיון? ככל שתשובתנו תצא חיובית, נדרש לתת את דעתנו לשאלה הבאה – האם התובעת צברה תקופת אכשרה המזכה אותה בדמי לידה וזאת בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי? דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית סעיף 40(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטחת תחשב לזכאית לדמי לידה בתנאי שהיא - "עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל", ובתנאי שצברה תקופת אכשרה כמפורט בהוראות סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי.
(ב)  לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח: (1)   תקופה שבעדה שולמו לאישה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי היסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי פרק ה' בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי פרק י"ב או תגמול לפי פרקים י"ג או י"ג1 בשל נכות שדרגתה 100%;  (2)  תקופה שבעדה שולמו לאישה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180; (3)   שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום; (4)   תקופה שבה היתה האישה מבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2), ובילבד שיעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע; (5)   תקופה שבה היתה האישה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו ארעה הלידה.
...
לאור מארג הראיות והעדויות שהובא בפנינו סבורים אנו כי היחסים שנרקמו בין התובעת לבין חברת מרתון חיון לא הבשילו לכדי יחסי עובד מעביד.
לאור כל האמור לעיל, שוכנענו כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי התקיימו בינה לבין חברת מרתון חיון יחסי עובד ומעסיק, המקיימת מערכת חובות וזכויות חוזית, אלא מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית.
סוף דבר : לאור כל האמור, דין תביעת התובעת לקבלת דמי לידה בגין עבודתה בעסקו של אביה, מר שמואל חיון, נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפי סעיף 50(א) לחוק בעיניין תנאי הזכאות: "מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח) תהיה זכאית לדמי לידה...". תכלית גמלת שמירת ההיריון כפי שנקבע בפסיקה, היא לאפשר ליולדת להפסיק את עבודתה בגין מצב המסכן אותה או את העובר, ולקבל על כך גמלה מחליפת הכנסה כך שהכנסתה לא תפגע (ראו עב"ל 180/98 המוסד לביטוח לאומי – ענת רווח, ניתן ביום 1.6.04; עב"ל 746/08 המוסד לביטוח לאומי – פזית סאיג-אבוקסיס, ניתן ביום 15.12.09; עב"ל 75/10, 88/10 נוהא חכים – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 2.2.11).
האם התובעת הייתה מבוטחת לפי חוק הביטוח הלאומי לזכאות לגימלת שמירת הריון ודמי לידה? התובעת הצהירה שמיד לאחר כניסתה להריון היא החלה לסבול מהקאות בלתי פוסקות, וכי מדובר היה בתסמונת בשם "סיבר היפרמזיס גרבידרום". היא אושפזה בשל מצבה שסיכן אותה ואת עוברה.
...
לאחר שבחנו את טענות הצדדים והראיות שהוצגו לפנינו הגענו למסקנה כי דין התביעה להידחות, מאחר שהתובעת לא הייתה מבוטחת כעצמאית לפי החוק לצורך קבלת גמלת שמירת הריון.
התובעת הוסיפה טענה חדשה בסיכומים שלפיה היא מבקשת לרשום אותה כ"עצמאית" ולא כ"עצמאית שלא עונה להגדרה", ואולם אין בידינו לקבל טענה זו. אכן מקובלת עלינו גרסת התובעת שלפיה היא עבדה החל מסוף חודש יולי ועד ליום 25.8.18 כמדריכת כושר במועצת סביון, אז הפסיקה לעבוד כי קיבלה אישור בנוגע לשמירת הריון ביום 26.8.18, כפי שאף העידו העדות מטעמה.
לסיכום דין התביעות לגמלת שמירת הריון ודמי לידה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עניינו של הליך זה בזכאות התובעת לגמלת שמירת הריון לתקופה שמיום 26.1.2020 עד מועד הלידה ביום 10.9.2020, וכן האם במהלך תקופה זו היתקיימו תנאי סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן:" החוק").
לאור האמור לעיל, כדי שתעמוד לתובעת הזכות לגמלת שמירת היריון עליה לעמוד בשני כללים מחייבים - הראשון הוא שמעסיקה שילם בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת שכירה (ראו סעיף 50 לחוק).
...
כמו כן, אנו סבורים גם, כי האישור הרפואי כאמור אינו חורג מהפרקטיקה הרפואית הסבירה ו/או המקובלת (ראו החלטת סגן הנשיאה אילן איטח בעב"ל (ארצי) 41905-08-21 דינה יהודית זרניגיאן - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (15.12.21)).
אנו קובעים כי התובעת הוכיחה תביעתה – מילוי אחר דרישות הוראות סעיף 58(1) ולפיכך, אנו פוסקים כי התובעת זכאית לגימלת שמירת הריון החל מיום 26.1.2020 ועד ליום הלידה, קרי עד ליום 10.9.2020.
סוף דבר: התביעה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה נדחתה על ידי הנתבע בנימוק כי הפסקת העבודה אינה עקב שמירת הריון, אי קיום תנאי הזכאות שבסעיפים 50 ו-58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה -1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי).
"מבוטחת" - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי פרק י"א ומתקיימות בה הוראות סעיף 50, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון;   "שמירת היריון" – העדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה: (1)  מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב; (2)  סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האשה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה".
מבוטחת שאין "יום קובע" לגביה, מאחר שהפסיקה לעבוד שעה שלא הייתה בהריון, אינה זכאית לגימלאות הנובעות מהריון ולידה (דמי לידה וגמלה לשמירת הריון).
...
לסיכום נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

באשר לגימלת שמירת הריון, טען הנתבע כי לתובעת אין זכאות בהתאם לסעיף 58(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק), שכן לא עולה מהמסמכים הרפואיים שהציגה התובעת כי מצבה הרפואי נבע מההיריון עצמו או כי היה בו סיכון לתובעת או לעוברה.
" לפי סעיף 50(א) לחוק בעיניין תנאי הזכאות, "מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח) תהיה זכאית לדמי לידה...". תקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א-1991 (להלן: התקנות) קובעת, בין היתר, את הדברים הבאים: "4. התובעת תודיע למוסד בכתב –
...
מטעם זה בלבד, דינה של התביעה להידחות.
השני הינו מיום 22.4.20, בו נרשם כי "עבודתה היום בתור פקידה במוסך פחחות בדבוריה, עיסוק הכרוך בעבודה פיזית קשה הרמת משקלים....". אין בידינו לקבל דברים אלו כמהימנים משעה שגם לשיטתה של התובעת ביום 22.4.20 כבר לא עבדה במוסך אלא סיימה לעבוד כחודש טרם ביקורה האמור אצל הרופא, וממילא קבענו כי יחסי העבודה הסתיימו כבר בסוף חודש 2/2020.
סיכום על יסוד כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו