סעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה

דיון והכרעה בטרם אחל בתחשיב, ולשם הנוחות, אזכיר כי בהתאם להוראות סעיפים 4 ו- 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 (להלן: "החוק") , קיימים שני כללי חישוב: הצמדה וריבית בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק, החלים (בהעדר קביעה אחרת) על חובות שטרם ניתנו בגינם פסק דין או החלטה הקובעים מועד פרעון (יכונו להלן: "ריבית רגילה").

הצמדה וריבית בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק, החלים (בהעדר קביעה אחרת) על חובות בגינם ניתנו פסק דין או החלטה הקובעים מועד פרעון (יכונו להלן: "ריבית פיגורים").

תביעתו הנזיקית של המשיב הוגשה מלכתחילה בבית משפט השלום ברמלה, ועם פתיחתה ביום 6.10.2015 שילם המשיב אגרה בסך 710 ש"ח. סכום זה, בצרוף ריבית רגילה, עומד על 747 ש"ח. יצויין, כי לבקשת המשיב הועבר הדיון בתיק לבית המשפט המחוזי מרכז, ובעקבות כך שילם המשיב ביום 11.2.2018 הפרישי אגרה בסך 489 ש"ח, אלא שבהחלטתו מיום 17.3.2020 קבע בית המשפט כי המשיב אינו זכאי להחזר של סכום זה. מכאן שנכון ליום 26.1.2020 היה על המערערת לשלם למשיב סך כולל של 2,157,902 ש"ח. בהתאם לפסק הדין היה על המערערת לשלם סכום זה תוך 30 ימים מיום שניתן, קרי עד יום 25.2.2020, שאם לא כן יישא הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

מאחר ובמועד זה שילמה המערערת סך של 98,103 ש"ח, הרי שהיא שילמה ביתר סכום של 22,840 ש"ח. על המשיב להשיב למערערת סכום זה, בנכוי ההוצאות בסך 1,500 ש"ח אשר נפסקו על ידי כב' הרשמת במסגרת ההחלטה (בהם לא מצאתי להתערב), קרי סך של 21,340 ש"ח, בצרוף ריבית רגילה מיום 26.8.2021 ועד היום, ובסך הכל 23,096 ש"ח. סוף דבר העירעור מתקבל באופן חלקי, ואני מחייב את המשיב לשלם למערערת סך של 23,096 ש"ח, וזאת תוך 30 יום מהיום אחרת יישא הסכום הפרישי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

...

אינני מקבל את טענת המערערת לפיה הייתה רשאית לשם את סכום פסק הדין עד יום 26.2.2020.

לאור החישובים אשר פורטו לעיל, ביום 26.8.2021 עמד חובה של המערערת כלפי המשיב על 75,263 ש"ח. לאור התוצאה אליה הגעתי, הרי שסבורני כי היה על כב' הרשמת לקבל באופן חלקי את בקשת המערערת בטענת פרעתי, ולקבוע את גובה החוב בתיק ההוצל"פ ליום 26.8.2021 על סך של 75,263 ש"ח כאמור.

מאחר ובמועד זה שילמה המערערת סך של 98,103 ש"ח, הרי שהיא שילמה ביתר סכום של 22,840 ש"ח. על המשיב להשיב למערערת סכום זה, בניכוי ההוצאות בסך 1,500 ש"ח אשר נפסקו על ידי כב' הרשמת במסגרת ההחלטה (בהם לא מצאתי להתערב), קרי סך של 21,340 ש"ח, בצירוף ריבית רגילה מיום 26.8.2021 ועד היום, ובסך הכל 23,096 ש"ח. סוף דבר הערעור מתקבל באופן חלקי, ואני מחייב את המשיב לשלם למערערת סך של 23,096 ש"ח, וזאת תוך 30 יום מהיום אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לאור התוצאה אליה הגעתי, לפיה הערעור מתקבל באופן חלקי בלבד, אני סבור כי נכון לקבוע שכל צד יישא בהוצאותיו.

בחוק זה – "רשות שיפוטית" – בית משפט, בית דין או רשות אחרת המוסמכת על פי דין לפסוק תשלום לבעל דין, או לקבוע סכום המשתלם לבעל דין, לרבות בורר וכן ראש ההוצאה לפועל כשהוא מוסמך על פי דין לפסוק או לקבוע סכום כסף; "יום הגשת התביעה" – לרבות היום שבו פנה בעל הדין לראשונה לרשות השיפוטית לפסוק בענין; "מדד" – מדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי פעם מטעם הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה; "הפרישי הצמדה" – תוספת לסכום שנפסק או שנקבע, לפי שיעור העליה של המדד מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת התקופה האמורה בסעיף 5(א) עד המדד שפורסם סמוך לפני תשלום הסכום, ואם שולם הסכום בשיעורים – לפני תשלום כל שיעור ושיעור; "הפרישי הצמדה וריבית" – הפרישי הצמדה, בצרוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאשור ועדת הכספים של הכנסת, על הסכום שמדובר בו בסעיף 2; "ריבית צמודה" – ריבית על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו עליו הפרישי הצמדה.

במישור האופרטיבי נתן הרשם הוראות ליישום החלטתו: החוב יישא ריבית בהתאם לתקנה 4 לתקנות פסיקת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה עד יום מתן ההחלטה; על המשיבה להגיש תחשיב מפורט של רואה חשבון לפי ריבית כאמור, וייתוסף לו רכיב ההצמדה כדין בהתאם להוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה על סמך נתונים אלה: חוב הקרן הוא 466,788 דולר.

בית המשפט קבע בפסק הדין שהחל ממועד המרת הכסף (יום הגשת התביעה) ייתווספו לסכומים הפסוקים הפרישי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

...

דין הערעור להתקבל גם ביחס לחיוב בריבית הפיגורים.

אין מקום להסיק מפסק דין המנוסח בדרך זו כוונה לחרוג מהוראות החוק ולקבוע שתחת ריבית פיגורים תשלם הנתבעת "רק" ריבית רגילה (מסוג "הפרשי הצמדה וריבית"), וזאת גם אם לא תשלם את החוב במועד הפירעון.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, הערעור מתקבל.

עדי ההגנה בעוד שהתשתית העובדתית שהעמידה התביעה על אודות מצבו הנפשי של המנוח במועד ההיתקשרות היא דלה ביותר (ונזכיר שלא הוגשה חוות דעת מומחה, ואיש מהעדים לא היה קרוב מאוד למנוח), הנתבע העמיד גרסה מפורטת ביותר בדבר הרקע להתקשרות בעיסקה, והעיד עדים מטעמו שתמכו בדבריו.

לא יופקד הסכום במועד זה, יישא הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

ההוצאות תשולמנה תוך 30 יום שאם לא כן תישאנה ריבית פיגורים לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

...

התביעה שכנגד העולה מן המקובץ הוא שדין התביעה שכנגד להתקבל, כפוף לתשלום יתרת התמורה שלא הוכח ששולמה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התוצאה היא כדלקמן: התביעה העיקרית נדחית.

על כן התובע ישלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ש"ח וכן את הוצאות המשפט בגין התביעה העיקרית.

כפועל יוצא, הנתבע 3 ישלם לתובעת את סכום החוב האמור בצרוף הפרישי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום.

התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 5000 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו ריבית פיגורים לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

...

היעדרה של ערבות אישית, לטעמי, יש בה כדי להגביר את חובתו של ארנון ליידע את התובעת באשר למצבה האמיתי של הנתבעת 1: "ניסיונם של הנתבעים להיבנות מאי מתן הערבות, בנסיבות אלה, צורמת, ומוטב היה אלמלא נטענו טענות אלו על ידם. חלף זאת, דומה כי נסיבות אלה בדיוק הן מסוג הנסיבות אשר מצדיקות הטלת חובת תום לב מוגברת, וכי יש בהתנהלותם זו של הנתבעים 1 ו- 2, כדי לאושש את המסקנה על פיה בשלבים המתקדמים של ההתנהלות מול המוסדות הפיננסיים היה עליהם לעדכן את התובעת במצב החברה, וודאי עת היה חשש ממשי כי החברה לא תוכל לעמוד בחיוביה, ואף בטרם נחרץ גורלה". (ההדגשה במקור, עניין אר. ג'י. אם, פסקה 102).

לסיכום, מצאתי לקבל את התביעה ביחס לנתבע 3 ואני מורה על הרמת מסך ההתאגדות וייחוס החוב הנטען בסך 51,874 ₪ לנתבע 3.

התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית במלואה.

התובעת תשלם לנתבע 2 הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 5000 ש"ח. הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו ריבית פיגורים לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

סעיף 5 לחוק מגדיר "אדם עם מוגבלות" באופן הבא: "אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תיפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העקריים;" לעניין הגדרת "אדם עם מוגבלות", נפסק שאדם שסובל מקשיים מסוימים שאינם מונעים ממנו להישתלב באופן מלא ושוויוני בתעסוקה, ואינו סובל ממוגבלות ניכרת בעלת "מסה קריטית", שמשפיעה על תיפקודו בתחום חיים עקרי – אינו בא בגדר ההגדרה.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, פיצוי בגין פגמים שנפלו בהליך השימוע בסך 4,500 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

...

לא שוכנעתי כי הנתבעת לא מסרה לתובע, ביודעין, הודעה לעובד או כי המחלוקות בין הצדדים בהליך שלפנינו נגרמו מאי מסירת הודעה לעובד.

בשל האמור, תביעתו ברכיב זה – נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, פיצוי בגין פגמים שנפלו בהליך השימוע בסך 4,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.