סעיף 27 לחוק החוזים תנאי מתלה

אישור העסקה על ידי משרד הפנים על פי האמור בהסכמי המכר, הראשון והשני אשר עליהם חתמו התובע והנתבעת, יש צורך באישור משרד הפנים לעסקה וללא אישור כזה הרי שהעסקה בטלה והסכומים אשר שולמו על ידי התובע לנתבעת יושבו לו. האישור הנידרש על ידי משרד הפנים, הנו תנאי מתלה לחוזה כהגדרתו בסעיף 27 (א) לחוק החוזים.

...

טענת התובע, כי היה על הנתבע 2 לרשום הערת אזהרה לטובתו, נדחית לאור האמור בסעיף 15 בהסכם הראשון והשני.

מכל האמור אני קובע, כי: התביעה כנגד הנתבעת 1 לאכיפת הסכם המכר נדחית.

התביעה לפסיקת פיצויים כנגד הנתבעת 1 נדחית.

שלו, חוזים, מציינת בהקשר זה, כי (בעמ' 487): "את הוראתו המהותית של סעיף 27(ג) ניתן היה להפיק מהוראות תום-הלב... הדבר נובע מן החובה הכללית לנהוג בתום-לב ובנאמנות כלפי הצד השני לחוזה וכלפי היחס החוזי... גם הוראת סעיף 28 נובעת מעקרון תום הלב... הסעיף מטיל על הצדדים לחוזה על תנאי חובת נאמנות והתנהגות לפי רוח החוזה". עמדה על כך גם כב' השופטת ע' ארבל בע"א 1363/04 צאלים החזקות בע"מ נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ (2007), בפיסקה 10 לפסק דינה: "משלקח צד על עצמו התחייבות מסוג זה ביחס להשגתו של תנאי מתלה, הרי שהזכות לבטל את ההסכם כפופה מניה וביה לכך שאותו צד יפעל לקיומה של התחייבות זו. כפיפות זו נובעת הן מחובת תום הלב בבצוע חוזה, לפי סעיף 39 לחוק החוזים והן מעיקרון המניעות, לפיו צד לחוזה אינו יכול לפעול בנגוד למשתמע מהתנהגותו הקודמת." יש להדגיש, כי כיום מחריג סעיף 28 לחוק החוזים מצבים שבהם לא היתקיים תנאי שהיה תלוי במשהו בצד לחוזה אם סיכול התנאי היה ללא זדון וללא רשלנות.

...

משנדחתה התביעה העיקרית, נדחית גם ההודעה לצד שלישי, מה גם שהמסכת העובדתית שהתבררה לפני הביאה אותי לכלל מסקנה, כי אין בהודעה לצד שלישי ולא כלום.

לאור האמור לעיל לגבי התנהלות ראדום בכלל, והניסיונות לייחס ללוקהיד-מרטין ידיעה או הסכמה לעבירות על החוק בארה"ב בפרט, לרבות טרם הגשת הסיכומים, אני סבורה כי יש מקום לפסוק הוצאות בשיעור זה, המשקף את הצורך להתגונן בפני חזית רחבה הכוללת טענה לעבירות פליליות.

לסיכום: התובעות יישאו בהוצאות הנתבעים 1 ו-2 בגין הליך זה, כולל שכר טרחת עו"ד, בסך 100,000 ₪.

אולם מה דין הסכם המותנה בתנאי מתלה? האם הדין בשאלה זו יהיה שונה? על מנת להשיב על שאלה זו, נעמוד בקצרה על טיבו של הסכם מסוג זה. חוזה על תנאי חוק החוזים מאפשר לצדדים לקבוע כי חוזה שערכו יהיה תלוי בהתקיימותו של תנאי (תנאי מתלה) או שיחדל בהתקיים תנאי (תנאי מפסיק) (ראו: סעיפים 29-27 לחוק החוזים).

...

לעתים הקניית תוקף לתניית בוררות עלולה להביא למצב של "מעגל שוטה". כך למשל, אם תובא בפני הבורר השאלה בדבר תקפותו של ההסכם הכללי והבורר יקבע כי ההסכם נוגד את תקנת הציבור ולכן בטל לפי סעיף 30 לחוק החוזים, אזי מניין נובעת סמכותו של הבורר להכריע במחלוקת הנוגעת להסכם זה? כדברי אוטולנגי בספרה: "אם יגיע הבורר למסקנה שבאמת לא היה החוזה בר תוקף, בעצם החלטה זו הוא משמיט את הבסיס לסמכותו" (שם, עמ' 243).

סיכום ומסקנות אם תישמע דעתי, יש לקבל את הערעור במובן זה שייקבע כי קיים הסכם בוררות בר תוקף.

כאשר בחוזה בלתי חוקי עסקינן, מתעוררת השאלה הכיצד יכול הבורר להרים עצמו בציציות ראשו מקום בו הגיע למסקנה כי החוזה לא היה בר תוקף מלכתחילה, שהרי בעצם החלטתו שמט את הבסיס לסמכותו.

יוער כי הנתבע לא טען לבטלות החוזה בשל היותו פקטבי או בלתי חוקי על פי הוראות סעיפים 13 או 30 לחוק החוזים אלא רק כי על פי תאור הדברים בגירסתו כולל החוזה תנאי מתלה שלא קויים ועל כן החוזה לא השתכלל ולהבהרת הרקע לדברים טען כי היה פקטבי.

...

טרם חתימה אוסיף כי התמיהות שהבאתי לעיל ביחס לגרסת הנתבע ועדיו המובילות – בין היתר – למסקנה כי מדובר בגרסה שלא רק שלא התקבלה אלא אף מופרכת, וזאת לצד פערי הכוחות בין הצדדים אשר נטו כל העת לטובת הנתבע שאף העיד כי ניצל אותם על מנת לשתול "מוקשים" בחוזה שיוכלו לאפשר לו לחמוק ממנו בהמשך.

מאחר שעל פי מסקנותי מדובר בטענות שאינני מקבל במישור העובדתי ולטעמי נועדו רק על מנת לחמוק מחבות חוזית אין מקום להעבירן לבחינת רשויות אכיפת החוק אך למצער יש אף בהן כדי להעיד על חוסר תום ליבו של הנתבע.

הפועל היוצא הוא שאני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 300,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 21.10.18 ועד הפרעון המלא.

לאור האמור לעיל, ובהתאם לס' 29 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973, הרי שמאחר והתנאי המתלה לא היתקיים בתוך פרק זמן סביר ממועד כריתת החוזה, החוזה מתבטל.

...

לפיכך, סבורני שאין מקום לקבוע כי הנתבע הפר את ההסכם בין הצדדים, ולמעשה, כאמור לעיל, ההסכם מתבטל בשל העובדה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי, וזו לא ניתנה.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבע הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪ .