סעיף 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 קובע –
ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם.
...
במקרה שכאן, נחה דעתי כי אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.
מעיון במערכת נט המשפט, עולה בבירור כי המסמך שנמסר למבקש, שעליו חתמה אשתו, היא החלטה מיום 9.4.17 בה נקבעו המועדים לדיון ולהגשת עיקרי הטיעון, ולא - כפי שטען המבקש - הודעת המזכירות מיום 13.4.17, שאף היא נמסרה לו. בנסיבות אלה, מתבקשת המסקנה הברורה, כי המבקש ידע על קיום הדיון אולם בחר שלא להתייצב ועל כן לא קמה עילת ביטול מחובת הצדק.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
