לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית לפי סעיפים 18 ו- 19 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: החוק).
אני סבורה כי הסדר הפשרה עומד בתנאי סעיף 19(א) לחוק, ולפיו "ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה". וכי: "סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". ההסדר קובע מנגנון השבה של פיצוי משמעותי לחברי הקבוצה בהקף של 140,000 ₪ וחסך את הצורך בניהול הליך משפטי על הסיכונים והסכויים הכרוכים בכך.
גמול ושכר טירחה
כאמור לעיל, הצדדים המליצו על תשלום גמול למבקשת בסך 1,000 ₪ ושכר טירחה לבא כוחה בסך של 35,000 ₪ בתוספת מע"מ.
על פי העקרונות שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון במסגרת ע"א 2046/10, עיזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט [23.05.2012], בתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי, קביעת שכר טירחת עוה"ד המייצג תיעשה באחוזים, אשר שיעורם יחושב מהסכום שנגבה בפועל באופן מדורג, והוא תלוי בנסיבות ההליך, מהאופן בו הסתיים ומגובה הסכום שנפסק.
...
כמו כן, לנוכח הבדיקות שביצעו הצדדים והנתונים שפורטו בהסדר, אני מקבלת את עמדת הצדדים לפיה אין צורך במינוי בודק, אשר יחווה דעתו טרם יינתן פסק הדין, המאשר את הסדר הפשרה.
בהתאם לסעיפים 22 ו- 23 לחוק, ולאחר היועמ"ש לא מצא להעיר דבר בנוגע להסדר הפשרה, לא לחיוב ולא לשלילה – גם לא בקשר עם הגמול ושכר הטרחה המוצע – אני מקבלת את ההסכמה בעניין זה. הגמול לבקשת יעמוד על סך 1,000 ₪ וישולם תוך 30 ימים מהיום ושכר טרחה לבא כוחה בסך של 35,000 ₪ בתוספת מע"מ כאשר 75% ממנו ישולם תוך 30 ימים מהיום, והיתרה עם השלמת מתן ההנחות.
סוף דבר
אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.