במסגרת תצהיר ההסתבכות אותו צירף החייב לתיק ציין כי רוב החובות נוצרו בשנות ה-90 של המאה הקודמת, בין היתר עת סייע להוריו בגין כלכלת הבית, וכי "לא היה אחראי ודחה את התשלומים בתקווה שיצליח לכסות אותם".
עוד פירט החייב כי לאחר שרכש מיקצוע כמכונאי רכב, ניכנס כשותף למוסך, וזמן קצר לאחר מכן הפכה רעייתו – היא החייבת - לבעלים של המוסך בו עבדו הוא והיא לפרנסתם.
הפטר לאלתר
הפטר לאלתר יינתן כאמור בסעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל בו נקבע כי : "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרישמי, אחת מאלה:
...
ואם אמרתי בהערת אגב לעיל כי לא מעטים הם המקרים בהם צו התשלומים שנקבע הוא נמוך מאד, אני סבור שהעלאת הסכום החודשי של 1,000 ₪ לא שיקפה את מצבם של החייבים, ויש לראות בדברי החייב בקשה להחזיר את הצו ולהעמידו על הסכום של 500 ₪ (לשניהם גם יחד), עתירה מוצדקת ונכונה שאני מקבלה, כך שלמעשה – מראשית דרכם ועד חודש מאי 2019, היה על החייבים לשלם תשלומים עתיים לתקופה של 39 חודשים, כך שהקופה (המשותפת) אמורה היתה לעמוד על הסך של 19,500 ₪.
מושג זה של העדר תועלת לנושים נבחן לאור הטעמים הכלליים בגינם יש להיעתר לבקשת הפטר; טעמים אלו כוללים שיקולים של נסיבות אישיות של החייב, העדר נכסים מהם ניתן להיפרע, יכולת השתכרות צנועה שאין בהמשך ההליך כדי להביא תועלת לנושים.
