סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי הגנה מן הצדק

סעיף 149 (10) לחוק סדר הדין הפלילי עניינו הגנה מן הצדק: (10) הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

...

בענייננו כאמור שוכנעתי שכנגד הנאשם בוצעה אכיפה מפלה ללא כל הצדקה.

סיכום אשר על כן ומהנימוקים המפורטים ובנסיבות תיק זה אני סבורה שיש לקבל את טענת הנאשם להגנה מן הצדק שבבסיסה אכיפה בררנית.

לאור כל האמור לעיל אני מורה על זיכוי הנאשם מעבירה לפי סעיף 4 (ב) לחוק העזר קרית ביאליק (העמדת רכב וחנייתו), התשע"א- 2010 .

עוד נפסק כי הדרך הנכונה לקבל מידע להוכחת טענה להגנה מן הצדק היא באמצעות פנייה לפי סעיף 149(10) לחסד"פ – טענה של הגנה מן הצדק, שבמסגרתה רשאי בית המשפט להשתמש גם בסמכותו להורות על המצאת חומר בהתאם לסעיף 108 לחסד"פ – " מקום מיצוי זכויותיו בהליך הפלילי הוא ההליך הפלילי. המסלול המוצע לפי סעיפים 149(10) ו-108 לחוק סדר הדין הפלילי עשוי וצריך לענות על צרכי ההגנה". לטענת הנאשמת, פסק דין וייס הרחיב את זכותם של נאשמים לקבל מידע לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, כך שזו תחול אף ללא הצגת ראשית ראיה להתנהלות פגומה של הרשות ואינה טעונה היתמודדות עם חזקת תקינות המנהל.

...

משלא הונחה תשתית ראייתית לבקשה, אף לא ראשונית, הבקשה במתכונתה הנוכחית - נדחית.

בשלב זה אני קובעת כי המאשימה יוצאת ידי חובת הגילוי עם מתן האפשרות לנאשמת להאזין להקלטה ולהקליט אותה בעצמה.

סוף דבר הבקשה לקבלת מידע אודות כל כתבי האישום, צווי הפסקת עבודה וצווי כניסה למקרקעין מכח סעיף 108 לחסד"פ – נדחית.

הטענות המקדמיות מפי ההגנה היתמקדו בסעיף 149(3) לחסד"פ (טענה בדבר פגם או פסול בכתב האישום) ובסעיף 149(10) לחסד"פ ( טענת "הגנה מן הצדק") (טענה לפיה הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית).

...

אף דין הטענה המקדמית לפיה כביכול הגשת כתב האישום בתיק זה כלפי הנאשם או ניהול ההליך הפלילי כלפיו עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית , דינה להידחות.

טענותיה של ההגנה כמפורט בבקשתה הנוכחית , דינן , כולן , להיבחן במסגרת שמיעת הראיות בתיק ואין בהן כלל כדי לגבש כעת את המצוי גם בסעיף 149 (10) לחסד"פ. הטענות המקדמיות כולן נדחות לפיכך.

אני קובע ישיבת הקראה בתיק ליום 18/7/22 שעה 11:30.

ההחלטות בתחילת ההליך המערער הגיש בקשה לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק בהתאם לסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן : חסד"פ).

...

באשר לסעד אזכיר את ההלכה לפיה: ".. לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה או רשות מעורבת אחרת יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק בין מפני שבאיזון בין האינטרסים הציבוריים המתנגשים גובר העניין שבקיום המשפט, ובין (וזה כמדומה המצב השכיח) מפני שבידי בית-המשפט מצויים כלים אחרים לטיפול בנפסדות מהלכיהן של הרשויות. ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית-המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר" (עניין בורוביץ, עמ' 807).

השני, טעם נוסף המוביל לאותה המסקנה הוא השלב בו מוסמך תובע לערוך הסדר עם חשוד.

ניצן סילמן, שופט התוצאה מכל האמור לעיל, היא שהחלטנו פה אחד לקבל את הערעור כאמור בפסקה 33 לחו"ד השופט בולוס.

לאחר שהתקיימה הקראה כדין, העלו הנאשמים שורה של טענות מקדמיות, לפיהן נפל בכתב האישום פגם או פסול בהתאם לסעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 (להלן: "חסד"פ"), כי העובדות המתוארות בחלק מכתב האישום אינן מהוות עבירה בהתאם לסעיף 149(4) לחסד"פ, וכי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית בהתאם לסעיף 149(10) לחסד"פ, בהיותם נגועים באכיפה בררנית.

טענת הגנה מן הצדק הוכרה בפסיקה, ובהמשך עוגנה בסעיף 149(10) ל-חסד"פ. המבחנים להחלת דוקטרינת ההגנה מן הצדק נקבעו עוד ב-ע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 221, שוכללו בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ' פ"ד נט(6), 776, עוגנו כאמור בסעיף 149(10) לחסד"פ ופורשו בפסיקה עניפה, וראה למשל רע"פ 1611/16 מדינת ישראל נגד יוסי יוסף ורדי (נבו, 31.10.2018) פסקות 55-62 ואת ספרו המקיף של ישגב נקדימון, הגנה מן הצדק (מהדורה שלישית, 2021).

...

הוסיפה וטענה ההגנה כי גם אם לגישת המאשימה אין הבדל בין שני המינוחים, היה עליה לבחור חלופה עובדתית ברורה, באופן שיאפשר לה להתגונן וכי חלופה זו חשובה לה גם להקשרים אחרים, זולת שאלת ההרשעה בתיק זה. בעניין זה אציין, כי לא נראה לי שהגנת הנאשמים נפגעת בשל השימוש בשני המינוחים, ואזכיר את המובן מאליו, כי בהליך הפלילי עסקינן בבירור שאלת האחריות הפלילית, ובמידת הצורך שאלת העונש.

לפיכך, אין בידי לקבל את הטענה.

באשר לטענה שהועלתה על ידי ב"כ נאשמים 6,7 על כך שלא ננקטו הליכים נגד גורמים ששמם ידוע השיבה המאשימה כי עניינם של האחרים נתון עדיין בטיפול ולפיכך אין מקום לדון בכך כעת וההגנה תוכל לשוב ולטעון זאת בהמשך ההליך, לאחר שתיאספנה ראיות גם בעניין זה. סוף דבר ההגנה העלתה שלוש טענות מקדמיות לפיהן נפל פגם או פסול בכתב האישום לפי סעיף 149(3) לחסד"פ, עובדות חלק מכתב האישום אינן מהוות עבירה לפי סעיף 149(4) לחסד"פ, והגשת כתב האישום נגועה באכיפה בררנית ולכן מקימה טענת 'הגנה מן הצדק' לפי סעיף 149(10) לחסד"פ. באשר לפגמים בכתב האישום, הנני מורה על תיקון כתב האישום בהתאם לנוסחים שהציעה המאשימה בתגובתה לטענות המקדמיות מיום 21.2.2023.