סעיף אי תחרות בהסכם מכירת מניות

הברפלד ופלד מחויבים, על-פי האמור בהסכמי העסקתם אצל אקספוז, לשמור על סודיות ולהמנע מפגיעה בזכויות בלעדיות של אקספוז, כמו גם לאי תחרות במהלך תקופת העבודה ולתקופה בת 12 חודשים ממועד סיומה.

בבקשה לסעדים זמניים נטען כי כבר בסמוך למועד חתימת הסכם מכירת המניות, ועוד טרם פרישתם של הברפלד ופלד מעבודתם באקספוז, החלו אלה בקיום פעילות מתחרה לזו של אקספוז בשיווק בגדי ים והלבשה תחתונה, תוך שימוש במידע מסחרי סודי, לרבות ברשימת ספקים, בשיטות תמחור ועבודה.

בעיניין איסקוב נקבע (סעיף 50 לפסה"ד) כי מקום בו מעסיק מבקש לקיים מעקב או לחדור לתיבה חיצונית-פרטית של עובדו עליו לבקש מבית הדין צו שפוטי מסוג אנטון פילר (וראה בסעיפים 50, 80-82 לפסה"ד), שיינתן רק בנסיבות חריגות, וזאת נוכח הפוגענות הטמונה במתן סעד מסוג זה. תיבת הדוא"ל שניטורה מבוקש בבקשה כאן היא תיבה שעל שרת המעסיק ומיועדת בעיקרה לשימוש מקצועי ולצרכי העבודה.

...

לאור האמור, לא מצאתי כי יש מקום לקיים דיון נוסף לצורך חקירת המצהירים בטרם הכרעה בבקשה, ובקשת המשיבים בעניין זה - נדחית.

אין באמור, כמובן, כדי לפטור את בית הדין מלשקול את עוצמת הטענות והראיות הלכאוריות בעת מתן החלטה בדבר גילוי המסמכים ובדבר היקף הגילוי, וזאת על יסוד טענות הצדדים כאמור בכתבי הטענות.

לסיכום, אני מתירה עריכת ניטור של תיבת הדוא"ל האלקטרוני המעורבת של המשיבה 3, מורן סרוסי-ורטמן, אצל המשיבה בכתובת הדוא"ל (moran@expose.org.il) במהלך התקופה שבין התאריכים 1.2.17 – 31.5.17 אל תיבות הדוא"ל הפרטיות של מי מהמשיבים, לרבות לתיבת הדוא"ל של קורל ולתיבת הדוא"ל הפרטית של המשיבה 3 עצמה.

ביום 7.12.2015 היתקיימה ישיבת דירקטוריון של קרן סולו אז הודע לנוכחים, כי העסקה עם חברת כלל לא תצא אל הפועל בנימוק ש "לא הצלחנו להגיע עם כלל לסיכום בעיקר סביב סעיף אי התחרות בשל דרישות של שני הצדדים." בפי התובעת טענות כלפי הנתבעים כי הפרו את היתחייבותם לחתום על הסכם כלל ואף הטעו אותה משלא פרסו בפניה, בעת ניהול המו"מ לקראת החתימה על הסכם הפשרה, כי אין בדעתם להסכים להוראה גורפת של אי תחרות, וזאת בהנתן הפעילות העסקית הדומה המקבילה שניהלו באותה עת. טענות התובעת – סמפר פיננסים התובעת טענה כי בעת שנוהל מו"מ עם בעלי המניות האחרים אודות הסכם הפשרה הוצעו לה שתי אפשרויות לבחירתה: למכור את כל מניותיה בחברה בתמורה לסך של 2.1.

...

משהגעתי לכלל מסקנה זו אינני נדרשת לסוגיית הנזק שנטענה, מה גם שבעיקרה לא הוכחה.

לסיכום - בהינתן כל האמור גם דינה של התביעה שכנגד להידחות.

סוף דבר התביעה והתביעה שכנגד נדחות.

ביום 29.3.2015 נכרת בין החברה לבין ברוקנר ושותפיו הסכם נוסף, לפיו התחייבו הנ"ל שלא יקימו ולא יהיו שותפים או יעסקו בעסק מתחרה בתחום הפעלת בתי הקפה באיזור הקריות, במשך 24 חודשים (להלן "הסכם אי התחרות").

כמו כן, אישר ברוקנר בסעיף 4, כי קבל שיקים כביטחון עד למסירת השיקים על פי ההסכם - שיק ע"ס של 900,000 ₪, משוך על חשבונו של אשר שטרית, לצורך הבטחת מלוא תשלומי תמורת המניות ושיק נוסף על סך של 500,000 ₪, משוך על חשבונו של אשר שטרית, לצורך הבטחת תמורת הסכם אי התחרות.

אין חולק, כי הסכם מכר המניות, לרבות התוספת, והסכם אי התחרות, מהוים את עסקת היסוד בגינם נמשכו ההמחאות נשוא התובענות.

...

לכן, אין מקום לקבל את עדותו בעניין זה. סיכומו של דבר, לא הוכח בפני כי במהלך המו"מ לקראת כריתת ההסכמים הוצג בפני מימון שטרית או בנו, אשר שטרית, מצג שווא כלשהו בנוגע לרשיון העסק או קיומו של תנאי בדבר צמצום מקומות הישיבה בעסק כפונקציה של מספר תאי השירותים במקום.

הערה אחרונה - מסיבה השמורה עימם, לא הראו הנתבעים כי בסופו של דבר הותקנו בעסק שני תאי שירותים נוספים וכי קיימים בו כיום 4 תאים.

סיכומה של נקודה זו, הנתבעים לא הוכיחו את הנזקים הנטענים ולכן, דין טענת הקיזוז להידחות גם מסיבה זו. לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: התנגדויות הנתבעים לביצוע השטרות בכל התיקים נדחות, בכפוף להעמדת גובה החוב, כמפורט בסעיף ב' להלן.

הנושא המהותי מושא תובענה זו הנו בהקשר לסע' 3 שהתייחס לכך שישנו הסכם מכירה שנחתם במקביל במשרדו של המגשר, שהנו חלק בלתי נפרד מהסדר הגישור, במסגרתו ברון או מי מטעמו רכש את מניות לוינסון או מי מטעמו בחברה.

טענת מר ברון כי מר לוינסון הפר את תניית אי התחרות שבהסכם המכר ענין נוסף שהעלה ברון כנימוק לכך שהוא אינו צריך לקיים את חלקו בהסכם הנו שלוינסון הפר את סעיף אי התחרות שבהסכם.

...

מצאתי במכלול הנסיבות כי יש ממש בטענות המבקשים כי אין מנוס ממינוי כונס נכסים לפי תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

מינוי כונס נכסים וסמכויותיו לאור האמור לעיל, אני מורה על אכיפת הסכם המכר והסכם הגישור שנערכו בין הצדדים ביום 3.1.18.

לצורך כך, ובהתאם לתקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 אני מורה על מינוי עו"ד גיא גיסין ככונס נכסים, על מנת "להוציא לפועל מן היושר" את הסכם המכר ולאכיפתו ולצורך כך אני מסמיך את כונס הנכסים כמבוקש בתובענה, לכנס את זכויות המשיבים 1-2 במשיבה 3 לרבות זכויות ההצבעה בדירקטוריון החברה וזכויות החתימה ובחשבון הבנק של החברה, לצורך ביצוע הסכם המכר.

שאלה ראשונה משתיים – מה הייתה מהות התשלום שלא הועבר לתובע? התשובה לכך – המהות היא תשלום כנגד התחייבות לאי תחרות ולא תשלום כנגד מכירת מניות החברה נוסח ההסכם מיום 17/8/2015 בהסכם מיום 17/8/2015 נקבעו סכומים שונים אשר ישולמו לנתבע, הן בגין מכירת המניות והן בגין התחייבות התובע "לאי תחרות". בכל הקשור למכירת המניות קבע סעיף 4.1 להסכם כך: "בתמורה למכירת המניות והעברתן לקונה כמפורט בסעיף 2 לעיל ובמילוי כל התחייבויות המוכר על פי הסכם זה, ישלם הקונה למוכר במועד השלמת העסקה סך של 500,000 ₪" אין חולק על כך שהסך של 500,000 ₪ בגין תמורת המניות אכן הועבר לתובע מיד ולמחרת חתימת ההסכם.

...

חלק רביעי – תוצאת ההליך כולו כאמור בחלק השני לפסק הדין - התביעה העיקרית נדחית ואני מחייב את התובע (רשף אלחנן) בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לנתבעים (שגיא בר דרומא ורשף בר דרומה בע"מ) בסך של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

כאמור בחלק השלישי לפסק הדין וסעיף 10.2 לעיל, אני מחייב את הנתבע שכנגד (רשף אלחנן) בתשלום הסך של 258,451 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 20/7/2020 ועד לתשלום בפועל.

עוד אני מחייב את הנתבע שכנגד בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.