בבסיס ההסדר שאישורו מבוקש, ניצבת עסקת מיזוג בין המבקשת, חברה סולבנטית שנכון לעת זו סיימה את דרכה, לבין חברת גלובל אוטו מקס בע"מ (להלן, בהתאמה – הרוכשת ו-עסקת המיזוג או העסקה), לצורך מיזוג פעילותה של הרוכשת לחברה על דרך של החלפת מניות בין בעלי המניות – כאשר אישור ההסדר מהוה תנאי מתלה לעסקה.
אציין כבר עתה, כי לגישתי עדוד חברות לבחור בנתיב זה מעורר קושי ככל שעסקינן במיזוג שמטרתו ניצול פלאטפורמה של חברה ציבורית – שכן ככלל, נכון וראוי לעודד פעילותן של חברות הפועלות תחת משטר תאגידי מפוקח, שהוא טוב ובריא למשק ולמסחר.
ודוק, ליבת המחלוקת בין החברה לבין המאסדרים היא כאמור בשאלת מירוק החברה מחובותיה לשם ביצוע עסקת המיזוג – ובפרט, שאלת קיצור תקופת ההתיישנות הקבועה בדין עבור חלק מנושי החברה; אולם זו מהוה, הלכה למעשה, חלק משאלה רחבה יותר – והיא, האם בראי חוק חידלות פרעון החדש והוראותיו, מירוק חובותיה של חברה סולבנטית נשלל מניה וביה ככל שהוא מבוקש במסגרת הסדר לפי סעיפים 351-350 לחוק החברות – כך שבנסיבות העניין שלפניי יש לדחות מראש ועל הסף, את הבקשה לכנוס אספות המונחת לפניי.
סעיף 350 לחוק החברות קובע את סמכותו של בית המשפט להורות על כנוס אספות סוג במסגרת הסדר בין החברה לבין נושיה או בעלי מניותיה, וכך בלשון הסעיף:
"הוצעו פשרה או הסדר בין החברה לבין נושיה או בעלי מניותיה, או בינה לבין סוג פלוני שבהם, שאינם הסדר חוב כהגדרתו בסעיף 318 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי או תכנית לשקום כלכלי כהגדרתה בסעיף 4 לחוק האמור, רשאי בית המשפט, על פי בקשה של החברה או של בעל מניה, או של נאמן אם החברה היא בפרוק, להורות על כנוס אספות של אותם נושים או בעלי מניות, לפי הענין, בהתאם להוראות סעיף קטן (א1) ובדרך שיורה בית המשפט."
בהמשך, קובע סעיף 351 לחוק החברות את סמכותו של בית המשפט לאשר הסדר כאמור בסעיף 350 לחוק החברות, שמטרתו מיזוג, ובלשון הסעיף:
"הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור פשרה או הסדר כאמור בסעיף 350, והוכח לבית המשפט שהפשרה או ההסדר הוצעו לשם תכנית בדבר שינוי מבנה של חברה או מיזוגן של חברות [...] רשאי בית המשפט, בצו המאשר את הבקשה או בצו שניתן לאחר מכן, להורות בדבר [...] הקצאה של מניות, איגרות חוב, פוליסות או טובות הנאה דומות אחרות שבחברה הנעברת, אשר היא חייבת להקצותן לאדם על פי ההסדר או הפשרה [...]"
הפסיקה עמדה על כך, שבעת הפעלת סמכותו של בית המשפט באישור הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות, רשאי בית המשפט שלא לאשרו.
עניין זה בא לידי ביטוי גם בדברי ההסבר להצעת חוק החברות (תיקון 17) (הבראת חברות), התשע"א-2011 מיום 17.05.2011, שם הוצע כך (והתקבל במסגרת תיקון 19 לחוק החברות), לעניין סעיפים 351-350 לחוק החברות:
"מוצע לפצל את הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק, שעניינו "פשרה או הסדר" לשלושה סימנים: הסימן הראשון, הכולל את סעיף 350 לחוק, בשינויים המוצעים בסעיף 5 להצעת החוק, הוא סימן כללי, הכולל את ההוראות המשותפות לכל סוגי הפשרה או ההסדר שבין חברה לבין נושיה או בעלי מניותיה, קרי הן פשרה או הסדר כאמור שמטרתם הבראת חברה והן פשרה או הסדר שמטרתם אחרת, כגון שינויים מבניים בחברה; הסימן השני, בנוסחו המוצע בסעיף 6 להצעת החוק, כולל את ההוראות החלות רק על פשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה; והסימן השלישי, שכותרתו מוצעת בסעיף 7 להצעת החוק, כולל את הוראות סעיף 351 לחוק, בנוסחו היום, ובו הוראות החלות על פשרה או הסדר שמטרתם שינוי מבנה או מיזוג.
החברה תפעל לפירסום הודעה בדבר כנוס האספות ללא דיחוי, וזאת בשני עיתונים יומיים נפוצים בישראל בשפה העברית, אחד מהם כלכלי, וכן באתר האנטרנט של החברה, באתר האנטרנט של הבורסה לניירות ערך ורשות לניירות ערך (מערכות מאי"ה ומגנ"א), והכל בהתאם להוראות תקנות 2(א) ו-25 לתקנות ההסדר וכן בהתאם להוראות תקנות החברות (הצבעה בכתב והודעות עמדה), תשס"ו-2005.
...
אסיפות נדחות, ככל שתידרשנה, תתקיימנה שבוע לאחר מועד האסיפות המקוריות.
בשים לב לאמור בהחלטתי לעיל ולהערת הרשות לניירות ערך – איני נעתר בשלב זה לבקשת החברה לפטור אותה מהגשת המסמכים הדרושים לפי תקנה 7(ב) ההסדר, אלא בכפוף להבהרה שתוגש על ידי החברה – על דעתה של הרשות לניירות ערך – בהתייחס לפרסום ונגישות המסמכים הדרושים במסגרת דיווחיה השוטפים לציבור ולמחזיקי ניירות הערך של החברה.
המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.
