מכל מקום, ואף אם נניח לצורך הענין כי הסמכות לעשות כן היתה קיימת מבחינה עקרונית, דומה כי גם שיקולים של מדיניות שיפוטית ושמירה על כבודן של ערכאות אחרות, מחייבים שלא לעשות כן. בהקשר זה נזכיר כי בענין רוזנפלד, בו הוכרה סמכות בית המשפט של ההסדר לחסום תביעות חיצוניות החותרות תחת עצם קיומו של ההסכם, היה קיים חשש מבוסס שאם לא יינתן צו חוסם נגד תובע בהליך של תביעה נגזרת, עלול הדבר לסכל כליל ולהוריד לטמיון הסדר נושים מורכב וסבוך מאין כמותו, הלא הוא הסדר הנושים של קונצרן אי. די. בי., דבר שהיו לו השלכות מרחיקות לכת על הציבור הרחב.
יתר על כן, בסעיף 10.1 לפסק הדין קבע בית המשפט את הדברים הבאים, אשר מפאת חשיבותם לעניננו, נביאם כימעט בשלמותם:
"גם אם יוכר מלוא החוב כטענתו של פכטהולד בשם קבוצת התובעים שהוא מתיימר לייצג וכן הוא יוכר כנושה מובטח של החברה, לא יהיה בכך כדי לשלול את הרוב הדרוש לאישור ההסדר ודוק. כאמור פכטהולד תבע בשם כל התובעים בתובענה הייצוגית סך של 42 מיליון ₪, סכום שמהוה כ-23.5% מהקף הנשייה המובטחת. הואיל ויתר הנושים המובטחים תמכו בהסדר, אזי קיים בכל מקרה רוב הנשייה שדרוש לאישורו של הסדר הנושים, גם אם תיתקבל מלוא התביעה הייצוגית. לכן, המסקנה הנה שאין בהתנגדות פכטהולד כדי למנוע את התוצאה שלפיה אספת הנושים המובטחים אישרה ברוב הדרוש, הן מבחינת ערך והן מבחינת מניין, את הסדר הנושים. אציין שבקשת פכטהולד לייחד 13 מיליון ₪ לחברי הקבוצה שאותה הוא מתיימר לייצג במסגרת הליך התובענה הייצוגית, נדונה לפניי בבקשה 34. סברתי שמשמעות הבקשה לייחד כספים להבטחת תביעת פכטהולד, דומה במהותה לסעד של עיקול זמני ומשכך נכון יהיה שהבקשה תידון במסגרת התובענה הייצוגית, בהנתן שלבית המשפט של התובענה הייצוגית יש את הכלים להעריך מהם סכויי התביעה ובגדר זאת את הבקשה לייחד כספים להבטחתה. ... פכטהולד הוא נושה מותנה שכן עליו לשכנע תחילה את בית המשפט שדן בתביעה הייצוגית בקבלת בקשתו לאישור התובענה הייצוגית. רק וככל שיצלח במשוכה זו, יהיה עליו לשכנע את בית המשפט בקבלת התביעה הייצוגית לגופה. אין ספק שעסקינן בהליך שיימשך זמן רב, לא כל שכן בהנתן אפשרות של ערעור ככל שיוגש."
ובסעיף 10.2 לפסק הדין נאמרו הדברים הבאים:
"כאמור, בעניינינו, גם אם תיתקבל התביעה הייצוגית במלואה ותוכר הנשייה של פכטהולד והקבוצה שאותה הוא מתיימר לייצג כנשייה מובטחת, לא יהיה בכך כדי שלא לאשר כבר עתה את הסדר הנושים. זאת בהנתן שמלוא סכום הנשייה לפי התובענה הייצוגית נופל מהקף הנשייה שיכול היה למנוע את אישור הסדר הנושים, לעניין רוב הנשייה שקבוע בסעיף 350(ט) לחוק החברות, שכן ממילא הושג מעל לשלושה רבעים מהקף הנשייה שדרוש לאישור הסדר הנושים."
ברור כשמש אפוא כי בית המשפט שאישר את ההסדר, לא ראה כל סתירה בין אישור ההסדר לבין המשך הבירור של תביעת פכטהולד, וגם לא התכוון לאסור על בירורה של תביעה זו (וממילא גם לא התכוון לאסור על בירור תביעת מונרוב).
...
לא ברור לי איפוא כיצד יכול נאמן האג"ח לכפות על מונרוב מעמד של נושה, בבחינת הר כגיגית, רק כדי להפקיע ממנה מיד לאחר מכן את עילות התביעה שיש לה כלפי איפקס ולנכס אותן למחזיקי האג"ח.
באשר לפכטהולד, אין חולק כי נשייתו בחברה היא נשייה מותנית, קרי, נשייה שנוייה במחלוקת שטרם הוכרעה, משום שמי שמבקש אישור לנהל תביעה ייצוגית נגד חברה, נחשב כנושה מותנה של החברה כל זמן שבקשתו זו לא הוכרעה (ראה החלטתי מיום 20.4.2019 בבקשה 61).
בהקשר זה אציין כי מקובלת עליי עמדתו של הכונס הרשמי, לפיה סעיף המחאת הזכויות בהסדר הנושים נועד ליצור מסגרת קולקטיבית, בה כל מי שתרם את זכויות התביעה שלו, יזכה גם ליהנות באופן קולקטיבי מפירותיהן, ולפיכך אין לאפשר את נישולן של זכויות התביעה ממי שמראש אינם צפויים להשתתף בעוגת החלוקה.
סוף דבר, בקשתו של נאמן האג"ח נדחית.
