סמכות שיפוט לביהמ"ש על סמך תניית שיפוט

חלופת תקנה 500(7א) אינה חלה בעניינינו מאחר והתובעים חתמו על הסכמי הפעלה ספציפיים ומפורטים הכוללים תניית שיפוט לפיה סמכות השיפוט הנה לביהמ"ש אמריקאי והדין החל הוא הדין האמריקאי ועל כן לא סביר כי אדם החותם על הסכם עם תנייה כזו יצפה כי הנזק או הטיפול בו יהיה בישראל.

על סמך הצהרה זו לעניין ביצוע התשלום נדמה כי התובעים עומדים בתנאי חלופה זו. על פי תקנה 500(7) לתקנות, בית המשפט רשאי להתיר המצאת כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום השיפוט כאשר התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה.

...

המבקשים הגישו בתגובה הבהרה שבעקבות החלטתי גובתה בתצהיר ולפיה אין צורך בתרגומו של כתב התביעה לאור העובדה כי הסכם ההשקעה שנחתם בין הנתבעת 5 לבין התובעים נערך בעברית וכי "כל הגורמים הרלוונטיים בחברה וכל שדרת ההנהלה שלה מהראשון ועד האחרון – בעבר ובהווה – הם ישראלים דוברי עברית על בוריה". לטענת התובעים, ההסכמים באנגלית שצורפו לכתב התביעה אלו הסכמי יסוד של שתי חברות שאינן נמנות על הנתבעים בהליך.

העובדה שהפרויקט ממומן במטבע זר וכי הנכס מצוי בארה"ב הינה משמעותית אך אל מול יתר הזיקות סבורני כי אין בהם כדי לשנות את מסקנתי.

לכך יש להוסיף את טעמי היעילות והאינטרס הציבורי שהדיון ייערך בארץ בין צדדים ישראליים בשפה העברית במסגרת הליך שמתנהל כנגד נתבעים נוספים לעניין זה. לאור כל האמור סבורני, שהפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדון בתובענה ואני דוחה את הבקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט.

סוף דבר: אני דוחה את הבקשה לביטול היתר המצאה וקובעת כי ההמצאה אל הנתבעת 5 הינה המצאה כדין.

לפיכך, ניתן להסתמך על תניית השיפוט שבכתב הערבות לצורך בחינת הסמכות המקומית לידון בהתנגדות.

וכך נקבע לא אחת בפסיקה: "תניית שיפוט בהסכם תיחשב לייחודית כאשר היא מנוסחת בלשון מפורשת ובלתי מסויגת, המעניקה סמכות לבימ"ש פלוני, תוך שלילת סמכות בתי המשפט האחרים. משהוכח קיומה של סמכות שיפוט ייחודית מוסכמת, היא גוברת על שקולי הנוחות ורק שיקולים כבדי משקל יניאו את ביהמ"ש מלכבד את תניית השיפוט" (ר' לעניין זה: ת"א (מחוזי ת"א) 23761-05-13 מ.נ. פרחים בע"מ נ' זר. פור.

...

אין בידי לקבל טענה זו. הלכה פסוקה היא, כי בשלב הדיון בשאלת הסמכות המקומית, אין לדון באופן נרחב ולגופו של עניין בטענה לגבי תוקפו של כתב הערבות (ראה רע"א (מחוזי מרכז) 23364-04-16 רזינקס ישראל בע"מ נ' סרחאן ואח' [פורסם בנבו] [24.5.2016]; רע"א (מחוזי מרכז) 8331-12-17 גלידת שטראוס בע"מ נ' אבן [פורסם בנבו] [9.1.2018]), וכי בשלב זה הבחינה מתבצעת על פי הנטען בכתב התביעה, בהנחה כי התובע יוכיח את כל מרכיביה (ראה רע"א 28/90 שירותי אשראי מסחרי (ישראל) בע"מ נ' מירון, פ"ד מד(1) 519 [1990]; רע"א (י-ם) 39263-11-10 אמנה תנועת ההתיישבות של גוש אמונים נ' דגני [פורסם בנבו] [5.1.2011]).

לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל.

אני מורה על העברת הדיון לבית משפט השלום באשקלון.

לפיכך, ניתן להסתמך על תניית השיפוט שבכתב הערבות לצורך בחינת הסמכות המקומית לידון בהתנגדות.

וכך נקבע לא אחת בפסיקה: "תניית שיפוט בהסכם תיחשב לייחודית כאשר היא מנוסחת בלשון מפורשת ובלתי מסויגת, המעניקה סמכות לבימ"ש פלוני, תוך שלילת סמכות בתי המשפט האחרים. משהוכח קיומה של סמכות שיפוט ייחודית מוסכמת, היא גוברת על שקולי הנוחות ורק שיקולים כבדי משקל יניאו את ביהמ"ש מלכבד את תניית השיפוט" (ר' לעניין זה: ת"א (מחוזי ת"א) 23761-05-13 מ.נ. פרחים בע"מ נ' זר. פור.

...

אין בידי לקבל טענה זו. הלכה פסוקה היא, כי בשלב הדיון בשאלת הסמכות המקומית, אין לדון באופן נרחב ולגופו של עניין בטענה לגבי תוקפו של כתב הערבות (ראה רע"א (מחוזי מרכז) 23364-04-16 רזינקס ישראל בע"מ נ' סרחאן ואח' [פורסם בנבו] [24.5.2016]; רע"א (מחוזי מרכז) 8331-12-17 גלידת שטראוס בע"מ נ' אבן [פורסם בנבו] [9.1.2018]), וכי בשלב זה הבחינה מתבצעת על פי הנטען בכתב התביעה, בהנחה כי התובע יוכיח את כל מרכיביה (ראה רע"א 28/90 שירותי אשראי מסחרי (ישראל) בע"מ נ' מירון, פ"ד מד(1) 519 [1990]; רע"א (י-ם) 39263-11-10 אמנה תנועת ההתיישבות של גוש אמונים נ' דגני [פורסם בנבו] [5.1.2011]).

על כן, כאשר בית-משפט זה, נעדר סמכות להורות על איחוד דיון עם תיק המתנהל במחוז אחר ובקשתו של המבקש בעניין זה נדחית.

מעבר לדרוש יצוין לגבי הבקשה לאיחוד הדיון, כי על פניה מדובר בטענה חסרת יסוד שכן אין מדובר בתובענות בנושא אחד, וההכרעה לגבי היחסים הפנימיים בין המבקש לבין שותפו, בתביעה לפירוק השותפות, לא יכולה לחייב על פניה, את הנושים שאינם צד להליך זה. לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית בקשתו של המבקש להעברת הדיון.

במסגרת בקשת הבצוע ציינה המבקשת- בסעיף 4 לבקשה- כי ביהמ"ש המוסמך לידון בהתנגדות (ככול שזו תוגש) הנו ביהמ"ש השלום בפתח תקווה וזאת בהסתמך על תניית השיפוט.

הן בהסכם שנחתם בין הצדדים, שכותרתו "הסכם לטפול בהחזרי מס ותשלום עמלה" (סעיף 15 להסכם) והן בשטר החוב עצמו, שהנו חלק מההסכם, צוין כי: "מקום השיפוט הבלעדי והייחודי לכל תביעה עפ"י שטר זה יהיה ביהמ"ש המוסמך בפתח תקווה בלבד". דומה שאין חולק על כך כי בפנינו תניית שיפוט בלעדית- המקנה סמכות ייחודית לביהמ"ש המוסמכים במחוז פתח תקוה לידון בתביעה עפ"י ההסכם ששטר החוב הנו חלק הימנו.

...

כעולה מן המקובץ לעיל, פירשו בתי המשפט המחוזיים את התיקון לתקנות ההוצאה לפועל, כמבטל את הפררוגטיבה הנתונה לתובע לבחור בין החלופות השונות המתקיימות בתקנות סדר הדין האזרחי לבירור תביעתו, בקבעם כי ככל שביהמ"ש מוצא כי הוא בעל סמכות מקומית לדון בהתנגדות שהועברה אליו לבקשת החייב, לפי אחת מהחלופות הקבועות בתקנות, הרי שידון בה ולא "יעבירנה עוד", וזאת בדומה לכלל הקבוע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט.

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי בהתאם לתניית השיפוט הייחודית הקיימת בשטר החוב, הסמכות המקומית לדון בהתנגדות מסורה לבית המשפט במחוז פתח תקוה (הוא מחוז מרכז).

לפיכך אני מורה על העברת התיק לנשיא בית המשפט במחוז מרכז, שיורה על ניתוב התיק במחוזו.

" אין מחלוקת כי ביום 18/08/18 כתב מר אמיליו ברטצי מייל לחברה לפיה פאסי לא תסיים את התקשרותה על בסיס החוב הישן הנטען בזו הלשון: "Dear DAVID,

בית המשפט המחוזי בבש"א (חי') 11197/03 תעשיות אלקטרוכימיות (1952) בע"מ – בהקפאת הליכים נ' BORCHARD LINES LTD ׁ (01/02/04) דן בתוקפה של תניה חוזית בדבר בררת הדין, מקום בו ניתן צו הקפאת הליכים לחברה שהייתה צד להסכם, וקבע כדלקמן: "בורכרד טוענת כי בררת הדין כפי שמופיעה בסעיף 24 לשטר המטען, הדין האנגלי ורק מטעמי הקלה על ההליך הסכימה למסור הסמכות המקומית לביהמ"ש בישראל ומבלי לפגוע בסמכות המהותית הנוהגת של הדין האנגלי. טענה זו דינה להדחות. סבורה אני, כי על אף הסעיף האמור, פנייה לדין זר בהסתמך על תניות שיפוט ככל שהיא נוגעת להליכי חידלות פרעון, צריכה לעמוד בתנאי סף מחמירים ויוצאי דופן, בהיותם פוגעים בעיקרון השויון בין נושים. אף אם הייתה עומדת בורכרד גם על תניית הסמכות המקומית תלויה הייתה "ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע" לפי סעיף 350(ב) לחוק ההחברות מתוקף סמכותו במסגרת הקפאת ההליכים ואין לעניין זה נפקות הלכה למעשה בין טענות בגין הסמכות המקומית לאילו של בררת הדין.

...

משעה שאין מקום ליתן סעדים אלה כנגד פאסי, וכל תכליתם של הצווים נועדה לשם הבראתה של החברה, סבורני כי ממילא אין תוחלת במתן הצווים הזמניים כנגד אשכנזי, מה גם שלא הוכחה ההיתכנות כי החברה במצבה מסוגלת ליתן שירות למנופים מתוצרת פאסי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אין מנוס מדחיית בקשת הנאמנים למתן הצווים הזמניים.

פועל יוצא מן האמור כי הנני מורה על ביטול הצווים הארעיים שנתנו ביום 13/11/18.