, פ"ד נז(5)414, נקבע:
"לפי ההשקפה הרווחת במשפטנו, אין בכוחו של הסכם בין הצדדים לשלול מבית-משפט בישראל את סמכות השיפוט, עם זאת ככלל, יכבד בית-המשפט תניית שיפוט מוסכמת בין הצדדים ויפעיל את שיקול-דעתו להמנע מלהחיל את סמכותו במקרה שקיימת בו בין הצדדים תניית סמכות שיפוט ייחודית זרה. בית-המשפט נוהג כך משום שתניית השיפוט היא חלק מהסכם בין הצדדים, ואין בית-המשפט נותן ידו להפרת הסכמים (ראו: מ' קרייני השפעת הליך בררת הדין על סמכות השיפוט הבינלאומית [9], בעמ' 38-32; ע"א 433/64 נברום מריטים בע"מ נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ [1]; ע"א 5666/94 סנקרי נ' Julius Blum G.M.B.H. [2]). בית-המשפט יימנע מלאכוף תניית שיפוט ויורה על קיום הדיון בבית-משפט ישראלי אף שהצדדים הסכימו שענייניהם יידונו רק בפני בית-משפט זר, רק אם הטוען נגד תניית השיפוט יוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות (נסיבות כאלה מתקיימות למשל כאשר התובע לא יוכל לזכות במשפט צדק במדינה שלה הוקנתה בחוזה סמכות ייחודית, בגין הפליה גזעית: ע"א 165/60 אוניון, חברה לביטוח בע"מ נ' משה [3], בעמ' 652-651)."
ברע"א 6574/12 סאמיט פאנד ניהול השקעות בע"מ נ' אלינור בן יעקב, (פורסם בנבו) נקבע:
"מושכלת יסוד היא כי עצם קיומה של תניית שיפוט זר אינה מפקיעה את סמכותו של בית המשפט המקומי. עם זאת, אף שנתון הדבר לשיקול דעתו, הלכה מקובלת היא כי בית המשפט יטה לכבד הסכמים שבין הצדדים (ראו, למשל, רע"א 102/88 מעדני אווז הכסף בע"מ נ' CENT OR S.A.R.L. , פ''ד מב(3) 201 (1988); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 46 (מהדורה עשירית, תשס"ט) (להלן: גורן); מיכאיל קרייני השפעת הליך בררת הדין על סמכות השיפוט הבינלאומית 36-35 (2002)). בהנתן תניית שיפוט זר, השאלה איפוא איננה האם מוסמך בית המשפט לידון בתביעה, אלא האם רשאי בעל דין להשתחרר מהוראות ההסכם בו נקשר."
עוד נקבע,
"הפסיקה עמדה על הדרישות הדווקנות החלות על פרשנותה של תניית שיפוט זר, אשר צריכה להיות "חד-משמעית, מפורשת וברורה בנוסחו של ההסכם", ועל כך ש"אין לקרוא אותה לתוך הנוסח על יסוד מסקנות העולות מבין השורות או על יסוד משמעות מכללא" (דברי השופטת נאור ברע"א 9368/11WEST NEVADA MANAGEMENT INC נ' הראל, סעיף 16 להחלטה [פורסם בנבו] (21.5.2012), ודברי הנשיא שמגר בע"א 724/85 מנו קווי נוסעים בע"מ נ' דמרי, פ"ד מב(3) 324, 327 (1988) (להלן: עניין מנו)).
...
איני מקבל את טענתם זו של התובעים.
משקבעתי כי מירב הזיקות בתובענה מטות את הכף לכיוון הפורום במדינת פלורידה בארה"ב, אני קובע כי הפורום הנאות לדון בתובענה הוא הפורום האמריקאי והפורום בישראל אינו הפורום הנאות.
סוף דבר:
לאור כל המפורט לעיל, הנתבעים עמדו בנטל שמוטל לפתחם להוכיח שאין מקום לסטות מתניית השיפוט הייחודית ושהפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה ומירב הזיקות וכוונת הצדדים היתה לדין שמדינת פלורידה ארה"ב.
אשר על כן, תביעתם של התובעים נמחקת.