סמכות רשם הקבלנים לסווג חברות בשיקום

כך גם לא מתעוררת שאלה אמיתית במקרים החריגים והנדירים בהם נתן המחוקק את דעתו באופן מפורש לסוגיה כיצד תפעיל רשות מינהלית את סמכויותיה במקום שבו מדובר בחברה חדלת פרעון או בהליכי הבראה (ראו למשל: תקנה 10(ב) לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), התשמ"ח-1988; סעיף 47(ב) לחוק לעידוד מחקר, ופיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשיה, התשמ"ד-1984).

עוד בטרם הגיעה הסוגיה לפתחו של בית המשפט, בעת קבלת החלטה מינהלית, על הרשות המינהלית לקחת בחשבון במסגרת מכלול השיקולים הרלוואנטיים לעניין, גם את העובדה כי מדובר ביחיד או בחברה המצויים בהליכי חידלות פרעון ואת התוצאות הנובעות מההחלטה שתנתן, גם על הליכים אלו ועל התכליות ביסודם (ראו: עניין רשם הקבלנים, פסקה 33; וראו גם, למשל: עמ"נ (מחוזי ת"א) 31461-10-11 יעקב כפרי בע"מ נ' רשם הקבלנים (23.11.2013); ראו בהקשר זה גם: סעיף 279 להצעת חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ו-2006 (ה"ח הממשלה, 1027).

...

למסקנה אחרונה זו הגעתי בשים לב למומחיותו של בית משפט זה; ולנוכח מאפייניה הייחודים של הביקורת השיפוטית על החלטות מינהליות, שעליהם אעמוד כעת.

לבסוף, איני סבור – כעמדת חברי – כי הזהות הפרסונלית (ולו תיאורטית) בין חברי המותב בבית משפט לעניינים מינהליים לבין חברי המותב בבית משפט של חדלות פירעון; כמו גם העובדה שקיימת זהות מבחינת הערכאה השיפוטית, שכן שני ההליכים מתנהלים בבית המשפט המחוזי – מובילות למסקנה כי אין חשיבות לקיומו של הליך לפני הערכאה המתאימה.

ככל שסבורה המנהלת המיוחדת כי עומדת לה עילה לקבלת כספי התקצוב שהוקפאו על ידי משרד החינוך, עליה לפנות לנתיב ההשגה המינהלי – היינו, על ידי הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, שיבחן את שיקול הדעת של הרשות ואת סבירות ההחלטה על יסוד העילות המהותיות והכללים הפרוצדוראליים הנקוטים בבית משפט זה. סוף דבר: לו תשמע דעתי, אציע לחבריי כי נקבל את הערעור, נבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ונקבע כי הביקורת השיפוטית על החלטת משרד החינוך תיערך בבית המשפט לעניינים מינהליים.

לפניי בקשה למתן צו הקפאת הליכים בעיניינה של חברת מע קבלנים בבניה בע"מ ח.פ. 514088426 (להלן: "החברה") ונגד בעל המניות בה, מר עלי מחאמיד (להלן: "בעל המניות") ולמינוי נאמן זמני, בהתאם לסעיף 20 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018.

נטען, כי מדובר בחברה לבצוע עבודות בניה ופיתוח הרשומה אצל רשם הקבלנים כבעלת סיווג קבלני ג/2, המוכרת כבעלת פעילות עניפה בתחום, כאשר בין לקוחותיה נמנים משטרת ישראל, משרד האוצר, רשויות מקומיות, החברה למשק וכלכלה ומוסדות ממשלתיים אחרים.

בתקופת ההקפאה תהייה לנאמן סמכות לנהל את עסקי החברה בהתאם לשיקול דעתו, תוך הסתייעות בהנהלתה, ככל שימצא לנכון לעשות כן, ובכלל זה להיתקשר לפי הצורך בהסכמים עם ספקים, קבלני משנה ונותני שירותים, לגבות כספים מחייבים, להיתקשר עם לקוחות, להעסיק אנשי מיקצוע ולשלם להם שכ"ט, לפטר עובדים או להוציא אותם לחופשה ללא תשלום, הכל על מנת לשמר את החברה כעסק חי. (1) אני מורה לנאמן לפתוח חשבון בנק חדש על שם החברה (להלן: "חשבון הנאמנות") שייוחד לצורך גביית כספים מחייבים ותקבולים המגיעים לחברה מפעילותה השוטפת, ולשם ביצוע תשלומים בגין הפעילות השוטפת בתקופת הקפאת הליכים, בפקוח בית המשפט.

...

  אני מורה כי במהלך תקופת ההקפאה והחל ממועד מתן צו זה וכן כל עוד הצו בתוקף, לא תיפרע כל ערבות בנקאית שהוציא תאגיד בנקאי לטובת נושה של החברה, אלא באישור בית המשפט.

אני מורה כי בתקופת ההקפאה לא יבוצע כל סעד עצמי מכל מין וסוג שהוא, על ידי מי מנושי החברה, לרבות תפיסת נכסים, קיזוז, המחאת חוב, עיקול או עיכבון על תקבולים מלקוחות החברה, אלא באישור בית המשפט.

  אני מאשר לנאמן לגבש תכנית הבראה מפורטת לחברה, וכן לגבש הצעה להסדר נושים, אך ככל שהנאמן, אחרי בדיקה, יסבור כי האפיק הראוי והנכון הוא מסלול של פירוק החברה, יודיע על כך לבית המשפט.

ב"כ הנאשם טענה שיש מקום לבטל את ההרשעה, מן הטעם שמדובר בנאשם בעל רישיון קבלן, בעל חברה לעבודות קבלנות בעלת סיווג ג'2, שמעסיקה 13 עובדים, תוך שהפנתה למסמכים בעיניין זה ("דו"ח ותק ענפי בבנין" של חברת א.ס. פארוק 2012 בע"מ מיום 28.4.22, הכולל רשימת עובדים בעלי רישיון, הוצא מאתר רשות האוכלוסין וההגירה; תעודת הנדסאי על שם הנאשם מיום 27.11.12; מיסמך "סיווג קבלנים רשומים" של החברה מיום 16.3.20 בעיניין דרגת סיווג של החברה, מסוג ג'2; אישור תשלום אגרה עבור רשם הקבלנים מיום 26.12.22; נסח רישום חברת א.ס. פארוק 2012 בע"מ, בו נרשם דבר היותו של הנאשם בעל מניות יחיד בחברה).

כפי שנקבע בע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' ויקטור שמש, פ"ד נ(3) 682 (1996): "שימוש בסמכות הזאת כאשר אין צידוק ממשי להמנע מהרשעה מפר את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השויון בפני החוק". נאשם הטוען שיש להמנע מהרשעתו נידרש לשכנע את בית המשפט ששיקולי השקום גוברים במקרה הפרטני שלו על השיקולים שבאנטרס הצבורי בהרשעתו בשים לב לחומרת העבירה שנקבע שביצע: "המנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים..." (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב(3), 337 (1997).

...

בנסיבות אלו, בשים לב למעשיו של הנאשם ולעבירה בה הורשע, אינני מוצא להיעתר לעתירת באת כוחו לבטל את הרשעתו.

בנסיבות אלו, אני סבור כי אין הצדקה למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם ממש, אם כי יש ליתן משקל לעובדה שלנאשם אין הרשעות קודמות בפלילים, ולעובדה שניהל את ההליך בצורה יעילה ומהירה, וכן יש ליתן משקל לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות, ולעובדה כי בעבודתו הוא מפרנס לא רק את משפחתו אלא גם משפחות נוספות, של עובדיו.

סיכומו של דבר לאור כל האמור לעיל, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 1.5 חודש (חודש וחצי) מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות בהתאם לאמור בחוות דעת הממונה על עבודות השירות.

" צא ולמד, שמאז מועד זה - 10/11/2021 - ועד להגשת הבקשה להארכת מועד - 23/10/2023 – חלפו כ-שנתיים!! בבקשה להארכת מועד כותבים הנאמנים בשם העוררת: "9. נשוב ונדגיש, לעוררים לא היה ידוע דבר וחצי דבר מהעובדות הנ"ל, בין השאר כיוון ששיתוף הפעולה שקיבלו העוררים מבעלי המניות והמנהלים של החברה היה אפסי, בלתי רלבאנטי ואפילו מזיק. למותר לציין, כי לו ידעו העוררים על פניות הרשם ועל ההזמנה לדיון בפני הועדה המייעצת ביום 12.10.2021 הם היו משיבים על הפניה לגופה ו/או מתיישבים לדיון ומגינים על האינטרסים של החברה, אשר רישיון הקבלן שלה (בסווג הקיים ג-5) הוא נכס חשוב בין נכסיה.

לעומת זאת, להתלות את סיווגה של חברה קבלנים אך ורק מן הטעם שזו נכנסה להליך חידלות פרעון, ואין הוא רשאי לעשות כן, בלא קבלת אישור בית המשפט של חידלות פרעון, ובילבד שהוחל לגבי החברה מהלך של שקום והבראה (תקנה 10(ב)(4) לתקנות הסווג).

" (נספח 10) בתגובת/עמדת רשם הקבלנים מיום 6.11.2022 נאמר, בין השאר: "כפי שיפורט להלן, אין מקום לקבל בקשה זו, הן משום שהנאמנים כלל לא דאגו למצות הליכים אל מול הרשם בטרם פנייתם לבית המשפט הנכבד, הן משום שבית המשפט הנכבד נעדר סמכות עניינית לידון בבקשה זו (כמפורט בתגובה זו וכמפורט בעמדת רשם הקבלנים בבקשה 52) והן משום שאפילו לשיטת הנאמנים, ההליך המינהלי שבסופו הותלה רישיונה של חברת ארלינגר, החל עוד לפני מתן הצוו לפתיחת ההליכים, וברי שאינו נוגע לצוו". (נספח א' רשם הקבלנים) הינה כי כן, הפנייה נוספת של הנאמנים לערכאה המוסמכת לידון בעיניינה של העוררת.

...

סוף דבר.

אני דוחה את הבקשה להארכת מועד להגשת ערר על החלטת רשם הקבלנים מיום 7.11.2021 אשר נשלחה לעוררת ביום 10.11.2021.

אני מחייב את העוררת לשאת בהוצאותיו של רשם הקבלנים בהליך זה בסך כולל של 8,000 ₪.

במקביל, עלה בידי הנאמן לשכנע את המציע להגדיל את הצעתו לסך של 400,000 ₪ ולהאריך את תוקפה עד ליום 18/01/24 בכפוף לכך שהסיווג הקבלני של החברה לא יופחת על ידי רשם הקבלנים.

וכך יוסף כי מהדוחות והבקשות שהוגשו על ידי הנאמן עולה כי לחברה אין זכויות בנכסים, אין זכויות בפרויקטים מלבד טענות לחובות שנותרו לכאורה מחייבים לה חלק ממזמיני הפרויקטים וככל שלא יאומץ מתוה תכנית השקום, הסווג הקבלני של החברה יאבד לגמרי ויחד עמו הצעה לרכישת מניות החברה תמורת 400,000 ₪.

לאור אישור הצעת ההסדר הנני מורה כדלקמן: הנאמן ישמש כנאמן לבצוע תכנית השקום הכלכלי ומוקנות לו כל הסמכויות הדרושות לצורך ביצוע תפקידו כנאמן לבצוע תכנית השקום הכלכלי.

...

אסיפות הנושים התקיימו בסופו של דבר ביום 02/11/23 וביום 07/11/23.

הגם שתכנית השיקום הכלכלי לא זכתה להסכמות הדרושות לשם אישורה לפי סעיף 85 לחוק חדלות פירעון, מקובלת עליי עמדת הנאמן והממונה, לפיה נכון לאשרה לפי הוראות סעיף 87 לחוק חדלות פירעון, וזאת גם בהיעדר התנגדות מטעם מי מהנושים.

משכך ולאחר ששוכנעתי שמתווה תכנית השיקום אינו מבטיח תמורה כלשהי לחברי התאגיד, לא מותיר בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד ואף לא מוקנה הפטר לבעלי המניות ולערבים לחובות החברה, ועל יסוד השיקולים שפורטו, ואף שתכנית השיקום הכלכלי לא זכתה לרוב הדרוש, סבורני, כי מדובר בהסדר ראוי והתמורה המוצעת עבור מניות החברה אף היא סבירה והוגנת בנסיבות המקרה ומשהמתווה הכולל יתרונותיו עולי בלא ספק על חסרונותיו, יש לקבל את עמדת הנאמן והממונה ולאשר את תכנית מתווה השיקום הכלכלי והצעת המציעה, כמפורט בבקשה.

לאור אישור הצעת ההסדר הנני מורה כדלקמן: הנאמן ישמש כנאמן לביצוע תכנית השיקום הכלכלי ומוקנות לו כל הסמכויות הדרושות לצורך ביצוע תפקידו כנאמן לביצוע תכנית השיקום הכלכלי.