סמכות עניינית: ביטול חוזה מכר - סמכות בית המשפט

האם לבית משפט השלום סמכות עניינית לידון בתביעה שכנגד לביטול הסכם מכר מקרקעין, מקום בו מוגשת תביעה עיקרית לאכיפת הוראות אותו הסכם? זו השאלה המצריכה בירור בעקבות טענת נתבעים 1-6 שכנגד בכתב ההגנה שהגישו בתביעה שכנגד.

...

נתבעים שכנגד 1-6 (ביניהם התובעים) הגישו כתב הגנה שכנגד בתביעה שכנגד, במסגרתו טענו, בין היתר, כי דין התביעה להידחות על הסף בהיעדר סמכות עניינית לבית משפט זה. על פי החלטתי מיום 17.4.2019 הגיבה המשיבה לטענת היעדר סמכות עניינית.

דיון אקדים ואומר, לאחר בחינת טענות הצדדים וכתבי הטענות בתביעה ובתביעה שכנגד, דין הטענה להיעדר סמכות עניינית של התביעה שכנגד להידחות.

מכל האמור, הטענה לסילוק התביעה שכנגד על הסף בהיעדר סמכות עניינית - נדחית.

לפיכך, הסעד ההצהרתי בתביעה שלפניי לביטול הסכם המכר, הוא הסעד העקרי שמסור לסמכותו של בית המשפט המחוזי, ואין מקום אפוא להורות על סילוקה של התביעה.

בעניינינו, הסעדים הכספיים שצוינו בתביעה בסך כולל של כ – 346,000 ש"ח, מצויים כמובן בסמכותו העניינית של בית משפט השלום.

...

המשיבים טוענים איפוא כי לנוכח טענת המבקשים שההסכם עדיין עומד בתוקפו, אין מנוס מלדון ראשית בשאלה, אם יש לבטלו, ולאחר מכן – לדון בסעדים הנלווים לביטול.

לנוכח האמור, אין מנוס מפיצול התביעה דנן.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, עיון בכתבי הטענות והסיכומים מטעמם, בית-המשפט סבור שדינה של התביעה להמחק בשלב זה מחמת חוסר סמכות עניינית.

בהקשר זה אציין, כי במקרה אחר שעסק במכר דירה, נפסק כי סמכותו של בית-משפט השלום מצומצמת לשאלת החזקה או השמוש, ולא לעניין הזכויות, שההכרעה בהן מסורה באופן ייחודי לבית-המשפט המחוזי "... תוך שלילה מפורשת של סמכותו של בית-משפט השלום לידון בעינייני אלה...". כך נפסק: "בית המשפט המחוזי הוא זה המוסמך לפסוק בשאלת ביטולו, תקפותו ואכיפתו של חוזה המכר. כל שהוסמך בית-משפט השלום (מסיבות ארכאיות) בהקשר לחוזה מכר זה הוא לידון בתביעה בדבר החזקה או השמוש בדירה הנדונה. בדונו במגזר החזקה או השמוש בדירה על-פי החוזה, נזקק אמנם בית-משפט השלום להתייחס לטענות המערערים בדבר ביטול חוזה המכר, הפרתו וקיום התנאי המתלה; אולם זאת לא כשאלות שבסמכותו להכריע בהן, שהרי אין הוא, כאמור, מוסמך לידון בתביעות "הנוגעות למקרקעין", אלא רק לצורך הכרעה בעיניין שבסמכותו, הנוגע להתחייבות שבחוזה למסירת החזקה".

...

עוד נפסק כי "סעדים שעניינם חזקה/שימוש/חלוקה מנותבים לבית משפט השלום, בין אם המקרקעין רשומים ובין אם לאו, בין אם שווי המקרקעין עולה על הסמכות הכספית של השלום ובין אם הוא בגדר הסמכות הכספית של השלום. כל יתר הסעדים שעניינם מקרקעין, כמו תביעה לאכיפת הסכם מקרקעין, הצהרה על זכות או היעדר זכות במקרקעין וכיו"ב – כל אלה מנותבים לבית המשפט המחוזי. ובקיצור, המבחן הוא מבחן הסעד ללא קשר אם התביעה היא לגבי מקרקעין רשומים או לגבי זכויות אובליגטוריות במקרקעין. לכן, ובניגוד למסקנה אליה הגיע בית המשפט בעניין לנצוט לעיל, אני סבור כי הסמכות באותו מקרה הייתה נתונה לבית משפט השלום, מאחר שהסעד שנתבקש שם היה תובענה לפירוק שיתוף" (ה"פ (מחוזי חיפה) 119/08 שרה שוויצר נ' אילן רפאל, פסקה 9 (2008) (כבוד השופט עמית)).

בתי משפט השלום הצביעו במספר הזדמנויות על הקושי המעשי בפירוק השיתוף בין מי שאינם רשומים כבעלי הזכויות (ראה למשל: ת"א (נתניה) 5867/06 חסון עמוס נ' מתתיה יעקב (21/05/2007) (כבוד השופט יחזקאל קינר); ה"פ (י-ם) 802/05 מרק בלזברג נ' האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי (נמחק) (31/07/2008) (כבוד השופט יצחק שמעוני)).ייתכן ואין מניעה עקרונית לדון בתובענה לפירוק שיתוף על בסיס זכויות גברא (in personam), לפי סעיף 13 (א) לחוק המיטלטלין, תשל"א – 1971, להבדיל מזכויות קנייניות במקרקעין, אך במקרה שלפניי מתעורר קושי יישומי לעשות כן, נוכח המחלוקת הממשית בין הצדדים באשר למערך הזכויות בנכס ואשר אין בידי להכריע בה. נוכח כל האמור לעיל, זה סבור בית-המשפט, כי בטרם יוכל לדון כדבעי בתובענה לפירוק השיתוף, מוטב כי הצדדים ימצו את נושא מערך הזכויות ביניהם ורישומן כדבעי, והם יפנו בהקשר זה לערכאה המוסמכת, ככל שיידרש.

לפיכך – בשלב זה – אני מורה על מחיקת התביעה.

מהדברים שצוינו בפסק הדין שניתן בע"א 476/88 אשתר נ' נפתלי, פ"ד מה(2) 749 (1991)) עולה, שלצורך בחינת הסמכות העניינית אין נפקא מינה אם מדובר בבטול החוזה או אכיפתו וכי "בית המשפט המחוזי הוא זה המוסמך לפסוק בשאלת ביטולו, תקפותו ואכיפתו של חוזה המכר" (שם; ראו גם: גורן, עמ' 55).

...

אלא שבמקרה הנוכחי הקושי הטמון בפיצול נמנע (או ליתר דיוק נדחה) בשל המסקנה כי בשלב זה יש למחוק את התביעה, בשל הקושי לדון בתביעה במתכונתה הנוכחית.

קצרו של דבר שאני מחליט למחוק את התביעה ללא צו להוצאות.

בשים לב לשלב בו נמחקה התביעה, אני מורה למזכירות להשיב לתובע את האגרה ששולמה על ידו בהתאם לתקנות.

כאן ייאמר שמרקוביץ עמד על כך שאין לבית משפט זה סמכות עניינית לידון בשאלת ביטול הסכם המכר, שאלה המשפיעה על זכויות בעלות במקרקעין - נושא הנתון לסמכותו של בית המשפט המחוזי.

...

אני מחייב את זאב רוטמן בניה וייזום בע"מ וא. חבצלת החוף בע"מ, ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

ביחס לתביעה בת"א 55284-09-20 אני מחייב את זאב רוטמן בניה וייזום בע"מ וא. חבצלת החוף בע"מ, ביחד ולחוד, בתשלום הסך של 62,057 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 2/9/2020 (מועד הגשת התביעה בת"א 55284-09-20) ועד למועד התשלום בפועל.

אני מחייב את זאב רוטמן בניה וייזום בע"מ וא. חבצלת החוף בע"מ, ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, בסך כולל של 10,000 ₪.