מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות עניינית של חוק חובת המכרזים על הסוכנות היהודית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יוצא כי לצורך קניית סמכותו העניינית של בית משפט זה, אין די בכך שהמדובר בהחלטה של רשות מינהלית כלשהיא ואין די בכך שמדובר בעיניין מנהלי כלשהוא.
פרט 5 בתוספת מפנה לסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, כך שסמכות עניינית תוקנה לבית משפט לעניינים מנהליים כאשר מדובר במיכרז שנערך על ידי: "המדינה, כל תאגיד ממשלתי, תאגיד מקומי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה". חוק חובת המכרזים אינו נוקב, כחלופה נוספת, במכרזים הנערכים על ידי גופים פרטיים במעורבות של המדינה ולא מצאתי מקום לקרוא להוראותיו את שלא נאמר בו. אף ב- עע"מ 6101/13 הנ"ל לא הורחבה הסמכות העניינית לבית משפט לעניינים מנהליים לעניין קיום מיכרז בידי הסוכנות היהודית, וזאת חרף העובדה שהיא "קשורה קשר אמיץ לממשלה" (שם, פסקה יד).
...
בסיכומו של דבר טענה העותרת, כי העובדה לפיה רשות מינהלית בוחרת בצד שלישי שיוציא מכרז בעבורה, אינה מעלה ואינה מורידה מהסמכות המוקנית לבית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה.
לטענת העותרת, בענייננו "חל חוק הדיור המוגן שכן מדובר במתחם לקשישים המוסדר רגולטיבית". אין בידי לקבל אף טענה זו. הסעיף הנזכר מקנה סמכות לדון בעתירה מינהלית נגד החלטת רשות שלא ליתן רישיון להפעיל בית דיור מוגן, בשל טעמים הקבועים בחוק.
באותו עניין כהפניית העותרת, חזר בית המשפט על התנאים הנדרשים לצורך סמכות עניינית – אזכור מפורש בתוספת של הרשות המינהלית והעניין המדובר – תנאים שלא שוכנעתי כי מתקיימים בענייננו.
לאור המקובץ, מצאתי כי בית המשפט לעניינים מינהליים נעדר סמכות עניינית לדון בעתירה כפי שהוגשה.

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2002 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

בעניין זה דעתה של הסוכנות כדעתו של המינהל שאין להכפיף את המקרקעין עליהם בנויים הלולים לחוק חובת מכרזים משום שהכפפה שכזו אכן תיגרע ותקרע את המקרקעין שעליהם הלולים מתוך כלל המקרקעין השייכים לקבוץ.
לו היה מדובר אך במסקנה כי אין לי סמכות עניינית בלבד, לא הייתי דוחה את הבקשה מחוסר סמכות, וזאת על פי הוראות הפסיקה ותקנות סדר הדין האזרחי הקובעים בצורה חד משמעית כי סעד של דחייה הינו סעד קיצוני מידי כאשר המדובר בשאלת סמכות שניתן לפתור אותה בין על דרך מחיקה ובין על דרך העברה ממני לאותה וועדת הכרעה שנכונה על פי הוראות חוק ההתיישבות.
מדינת ישראל על ידי המינהל והסוכנות היהודית נרדמו בשמירתם על קרקע הלאום ואפשרו בעיקר במחדל את מעשי הקבוץ עם רמית ואם תאמר כי למדו לקח מן העבר אינני בטוח בכך, וזאת נוכח הוראות הסכם הקבוץ מול הוד הבשור.
...
ב.הדיון: המבקשים טוענים כי: אין לאפשר לקבוץ להיתקשר בחוזה כלשהוא הנוגע ללולים הואיל והם ממייסדי המקום, הם סבלו תלאות רבות במשך שנות דור באזור.
ג.סיכום: דין הבקשה להידחות לגופה מכל הנימוקים המפורטים לעיל.
נוכח כל האמור לעיל אני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
אני קובע פוזיטיבית כי המבקשים עמדו בתנאים של הפקדת המזומן בפרק הזמן שנקצב להם בהחלטה הארעית ונוכח כל האמור לעיל אני מורה לגזברות להשיב לב"כ המבקשים את הפיקדון שהפקידו כבטוחה לניזקי המשיבים או מי מהם.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

][ לפניי בקשה למתן צו אירעי וצו ביניים המורה "את המשיבה" (כך, לפי לשון הבקשה) להמנע מלממש את החלטתה של ועדת המכרזים מטעם המשיבות 2 ו-3 מיום 26.10.2020, אשר הכריזה על זכייתה של המשיבה 4 במיכרז פומבי מס' 200/2020 (להלן: המיכרז), וכן להמנע מבצוע העבודות נשוא המיכרז – זאת, עד למתן פסק דין בבקשת רשות העירעור אשר הוגשה על ידי המבקשת על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט א' יקואל) אשר ניתנה ביום 20.12.2020 בגדרה של עת"מ 35738-11-20 (להלן: העתירה המינהלית), ובה נקבע כי בית משפט קמא נעדר סמכות עניינית לידון בעתירה המינהלית נגד תוצאת המיכרז שהונחה לפניו.
המשיבה 3, החברה למימון פרויקט הדיור הצבורי של הסוכנות היהודית, איננה בגדר "רשות". הוראת החוק הרלבנטית לענייננו מצויה, איפוא, בפרט 5 לתוספת הראשונה לחוק, אשר מונה "מכרזים – עינייני מכרזים של גוף או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992" (להלן: חוק חובת מכרזים).
ברם, הכוח לגזור את הרצוי מהמצוי אינו נתון בידינו, ואת החללים הריקים אשר הושארו בחוק חובת מכרזים בכוונת מכוון לא נמלא על ידי יצירת סמכויות שיפוט יש מאין.
דא עקא, סמכותו העניינית של בית משפט היא עניין של פרוצידורה ושל סדרי דין תקינים שאינם "תכנית כבקשתך" (ראו: ע"א 5400/18 מיר נ' מירון (28.1.2019) (פסקה 1 לפסק דיני)).
...
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

עוד נטען, כי תכליתו של חוק חובת המכרזים מצדיקה החלתו על הסוכנות היהודית, שכן הסוכנות מוציאה את תקציבה למטרות ציבוריות, ו"הפטור הגורף ממסים.
בע"א 747/81 סולבי נ' שיקמונה – חברה ממשלתית עירונית לשקום משכנות עוני בחיפה בע"מ, פ"ד לו(4) 239, 245 (1982) נאמר, כי קשה להלום שגוף שהוקם שנים רבות לפני חקיקת החוק, יוכר כגוף "שהוקם בחוק". יצוין, כי במובחן מסעיף 15ד(2) לחוק יסוד: השפיטה, המעגן את סמכותו של בג"ץ, בין היתר ביחס ל"גופים הממלאים תפקידים צבוריים על פי דין", ובהקשר זה נדון מעמד הסוכנות היהודית בבג"ץ בית רבקה, מתייחס חוק חובת המכרזים לתאגיד שהוקם על פי דין.
כפי שהראה חברי השופט רובינשטיין, הסוכנות אינה "תאגיד שהוקם בחוק" ולכן לא חל עליה חוק חובת מכרזים והסמכות העניינית אינה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
...
נקבע בסיכומו של דבר כי הסוכנות היהודית אינה "גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין", ושאלת התחולה של המשפט הציבורי על הסוכנות היהודית הותרה בצריך עיון.
סוף דבר, לטעמי נכון איפוא כי הסוכנות תחיל עליה את עקרונות חובת המכרזים.
המערערת תשלם הוצאת הסוכנות בהליך זה בסך כולל של 15,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו