סמכות עניינית של בית משפט שלום בתביעת תגמולי ביטוח

האם יש להעביר את התובענה לבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע מחמת העידר סמכותו המקומית של בית הדין לידון בעיניין, שמא יש להעבירה לבית המשפט השלום בתל אביב מפאת העידר סמכותו העניינית של בית הדין לידון בעיניין או שמא יש להורות על מחיקתה בנסיבות העניין? זו הסוגיה המונחת לפנינו.

לגבי הטענות החיתומיות של התובע כנגד הנתבעת 2 וטענות התובע לגבי תגמולי ביטוח מכוח הפוליסה היונקות כוחן מחוק חוזה הביטוח, תשמ"א- 1981, כמו גם טענות כנגד המעסיק בזיקה אליהן; ולמעשה כל עילות התובע בתביעה שאינן עילות נזיקיות, הרי שהסמכות העניינית נתונה לבית הדין האיזורי לעבודה (רע"א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ' פלונית (מיום 21.3.2016)(להלן- הילכת מנורה); ק"ג 33587-06-19 (ת"א) מנורה חברה לביטוח בע"מ – י.י. (20.10.2019).

אפילו התביעה היתה בסמכותו המקומית של בית הדין, אין זה נכון ויעיל לקבל את בקשת התיקון בנוסחה הנוכחי, שכן על התובע להגיש בנסיבות העניין שתי תביעות, אחת לבית המשפט השלום המוסמך והשנייה לבית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, כל תביעה בתורה על פי העילות שבו מוסמך בית הדין או בית המשפט לידון.

...

אנו סבורים כי לא ניתן להעביר את התביעה במתכונתה הנוכחית, כמו גם בנוסחה המתוקן as is לבית המשפט השלום בתל אביב.

אדרבה, נוכח הכלל "שלא יעבירנו עוד" ועל מנת למנוע תקלה, יש למחוק את התביעה חלף העברתה בנוסחה המתוקן, בפרט שלטעמנו בית הדין נעדר סמכות מקומית לדון בה ומשכך נעדר סמכות להורות על תיקונה.

אנו ערים לטענת התובע בדבר "כפל תביעות", אך לנוכח הוראות החוק והפסיקה (רע"א 2407/14 מורן רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ (מיום 14.10.2015),סע' 36 וההפניות שם לעניין פי.או.אס, בעמ' 522-519; לעניין פרפרה, בפסקה 10; ולעניין אגד, בפסקה 47), אין מנוס מפיצול התביעה כאמור.

בקופה שבפני מדובר בקופה לעצמאים , שההשתתפות בה הנה וולנטרית ולא חובה כופה, על כן סבור אני שהסמכות העניינית נתונה לבית משפט שלום ולא לבית הדין לעבודה" מילים אחרות בית המשפט מצא כי הסמכות לידון בתביעה היא לערכאה האזרחית ולא לערכאת הבודה אך ורק כיוון שעסקינן בקופה לעצמאיים ולא בקופה לשכירים.

וכך כתבתי לענין זה ברע"א 9392-01-20 הנ"ל – "ואם כן, כאמור, על פי הילכת מנורה, לא נידרש עוד כי מהות העילה תהיה בזיקה למשפט העבודה, אלא די בכך כי יהיה מדובר בתביעה של עמית שכיר או מעסיק נגד קופת הגמל"(וכן ראו תא"מ 53815-02-15 הנ"ל אשר דחה טענת המשיב כי מתוך כך שתביעתו כוללת עילות נזיקיות אין מקום להעברת התיק לבית הדין לעבודה) וכן ראו ת"א 62588-12-18 חגי קלכמן נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ (2019) – "קביעותיו של בית המשפט בעיניין רע"א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ. פלונית ... ברורות. סמכותו העניינית של ביה"ד לעבודה בהתאם לסע' 24 (א) (3) לחוק בית הדין לעבודה תחול על כלל התביעות של עובדים או מעסיקים וחליפיהם כנגד קופות גמל – בלא תלות באופי המחלוקת ובאופי קופת הגמל. משכך גם אם המדובר במחלוקת בעלת אופי בטוחי אין די בכך כדי להותיר התביעה בסמכותו של בית משפט זה" (הדגשה שלי – צ.ו) למעשה מעת שניתנה הילכת מנורה נהגו בתי המשפט כעניין שבשגרה להעביר תביעות לתשלום תגמולי ביטוח מכוח פוליסות ביטוח מנהלים ופוליסות אובדן כושר עבודה לבתי הדין לעינייני מישפחה שמעת שנימצא כי מדובר בפוליסה שהוצאה ע"י קופת גמל כחלק ממוצריה (וראו, כדוגמה – ת"מ (ת"א) 37524-07-16 שטרית נ. הכשרה חברה לביטוח (2017) שעסק בתביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה על יסוד נספח אובדן כושר עבודה לפוליסת ביטוח כבעניי דנן; ת"א (ת"א) 13211-11-16 רינת נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ (2017) שעסק בתביעה לקבלת תגמולי ביטוח על יסוד פוליסת ביטוח מנהלים , ת"א 62588-12-18 חגי קלכמן נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ (2019) ועוד רבים אחרים).

...

בקופה שבפני מדובר בקופה לעצמאים , שההשתתפות בה הינה וולנטרית ולא חובה כופה, על כן סבור אני שהסמכות העניינית נתונה לבית משפט שלום ולא לבית הדין לעבודה" מילים אחרות בית המשפט מצא כי הסמכות לדון בתביעה היא לערכאה האזרחית ולא לערכאת הבודה אך ורק כיוון שעסקינן בקופה לעצמאיים ולא בקופה לשכירים.

דין הערעור להתקבל.

בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' הש' א. בן דור) מיום 19.2.19 במסגרתה נקבע כי הסמכות לידון בתביעת המשיב, לקבלת תגמולי ביטוח מכוח פוליסת בריאות פרטית הכוללת נספח "תאונות אישיות" ובו כסוי למקרה של נכות צמיתה מתאונה, היא לבית הדין לעבודה.

בית המשפט סבר כי לאור הילכת מנורה הרי שכל תביעה של עובדים ומעסיקים כנגד קופות גמל, שהגדרתן כוללת  גם "ביטוח", תהא בגדר סמכותו של בית הדין לעבודה.

..כדי שתביעה של עובד או מעסיק וחליפיהם תבוא בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה בהתאם לסעיף 24(א)(3) לחוק, אין להדרש לאופיה של המחלוקת (בין אם ביטוחית-מסחרית היא או בעלת אופי סוצאלי במישרין) או להבחנה בין הסוגים השונים של קופות הגמל (ככל שהן ניכנסות להגדרות המצויות בחוק הגנת השכר לעניין קופת גמל).

...

דין הערעור להתקבל.

אמנם, קופת גמל בחוק הגנת השכר מוגדרת בזיקה לעובד ומעביד (קופה "שהעובד חבר בה"), ואולם מקובלת עלי פרשנות המשיבות לפיה משעה שמדובר בתביעה נגד קופת גמל כהגדרתה בחוק הגנת השכר (כלומר, קופת גמל שעובדים חברים בה, כבענייננו), המבחן הקובע לעניין הסמכות לדון בתובענה שהוגשה נגדה, הוא היותו של התובע חבר בקופה.

סוף דבר – הערעור מתקבל.

רקע נידרש: א) המשיב 1 – התובע הגיש בבית משפט השלום תביעה כספית בסך 80,000 ₪ לתשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה.

ה) לפיכך, עסקינן בתביעה אשר חלקה (וליתר דיוק – רובה) נמצא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה וחלקה – התביעה הנזיקית נגד סוכנות הביטוח מצויה בסמכותו העניינית של בית משפט השלום.

...

ב) אין מחלוקת על כך שדין התביעה נגד חברת הביטוח להתברר בבית הדין לעבודה.

בית המשפט העליון בעניין פי.או.אס הדגיש כי למרות שיש לשאוף לריכוז דיון וריכוז כל העילות בתביעה אחת, יש לעשות זאת "אך רק עד קו תיחום הסמכויות שקבע המחוקק...ריכוז הדיון אינו חזות הכל. הוא תופס מקום נכבד לצד אינטרסים אחרים.." (מתוך סעיף 22 לפסק הדין).כאשר חלק מהעילות בסמכות ייחודית של בית דין לעבודה וחלק אינן בסמכותו, אין מנוס מפיצול הדיון במקרה דנן, אין עסקינן בתביעה נגד סוכנות הביטוח שיש צורך לבדוק בה מה טפל ומה עיקר בתביעה שהוגשה ביחס אליה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, מתקבל הערעור.

באותו עניין, התובע הגיש בבית משפט השלום תביעה כספית בסך 80,000 ₪ לתשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה.

על כן, התביעה הנזיקית נגד יתר בעלי הדין מצויה בסמכותו העניינית של בית משפט זה. התביעה נגד סוכני הביטוח והחברה שמבטחת אותם, וגם כנגד בא כוחו בהליך הראשון היא נזיקית בלבד והיא איננה קשורה לדיני העבודה.

...

לאחר יישום הכללים הנ"ל על המקרה שבפנינו, ולאחר בחינת מהות עילת התביעה במובנה הרחב בהתאם לניסוח של כתב התביעה, אני סבורה כי על אף שהתובע טוען שמדובר בטענות נזיקיות, מבחינה מהותית מדובר בעילות שהן במישור החוזי שיסודן ביחסי עובד מעביד ובמישור הביטחון הסוציאלי.

אך אני סבורה כי כל פסק דין שניתן בהיעדר סמכות בטל מעיקרו וחסר תוקף משפטי (ראו: עניין מנורה), על כן אין מנוס מפיצול הדיון כאמור.

סוף דבר בנסיבות אלה, התביעה כנגד הנתבע 1 נמחקת בשל העדר סמכות עניינית, וככל שהתובע עומד על תביעתו זו – יגישה לבית הדין האזורי לעבודה.