סמכות עניינית של בית הדין לעבודה בעניין סודות מסחריים

באשר לעילת התביעה של גזל סודות מסחריים, הרי שבמידה וייקבע בבית הדין לעבודה שהתקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, אזי היא תהא בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, וזאת כפי שעמד על כך כב' השופט י' עמית בעיניין ורסנו (לעיל, בפִסקה 7): "סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות), מקנה אף הוא סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה לידון בתביעה שעילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב' לחוק עוולות מסחריות, באם היא נובעת מיחסי עובד ומעביד, וזו לשונו:

אולם, בעניינינו, בנגוד לעניין אהרוני, וכן בנגוד לעניין בהלול ועניין רמתי, ההיתקשרות בהסכם מגדירה את אופן העסקת המבקש על ידי המשיבה, ובמידה וייקבע בבית הדין לעבודה שהתקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעביד, הרי שהסכם זה מהוה "חוזה עבודה", שהדיון בנוגע להפרתו מסור לסמכותו העניינית הייחודית של בית הדין לעבודה.

...

התוצאה היא, ששאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים תתברר במסגרת ההליך שהגיש המבקש לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (סע"ש (חיפה) 45937-03-21), שם העלה המבקש את הטענה בדבר קיומם של יחסי עובד-מעביד (סעיפים 15-11 של כתב התביעה בפני בית הדין לעבודה).

לא ראיתי מקום להיעתר לבקשת המבקש לסילוק תביעת המשיבה על הסף.

אני מחייב את המשיבה לשלם למבקש (באמצעות באת כוחו) שכ"ט עו"ד בגין בקשת רשות הערעור בסכום של 2,000 ₪.

בית הדין דחה את הבקשה ולגופו של עניין נקבע כי הנתבע ביצע עוולת גזל סוד מסחרי בכך שנטל רשימת לקוחות מהתובעים והוא חויב בפצוי מכוח חוק עוולות מסחריות בגובה של 20,000 ₪ ללא הוכחת נזק (כאמור בסעיפים 59 - 68 לפסק הדין).

ביום 8.10.2018 קבע בית המשפט המחוזי כי מאחר שנקבע בפסק הדין בתיק סע"ש 36380-04-14 כי הנתבע (מר מורגון) היה במעמד של עובד הרי שהתביעה נגדו אינה בסמכות העניינית של בית המשפט המחוזי.

בשולי הדברים יצוין כי התובעים טענו (בסיכומים) כי אם הטענה בדבר מעשה בית דין תיתקבל הרי שהדבר עומד בסתירה להחלטת השופטת ברלינר מיום 16.11.2015, לפיה, אין מקום לאיחוד הדיון בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי (ת.א. 57075-10-15) עם התביעה ת.א. 36767-07-14 (מוצג 3 למוצגי התביעה) – אנו סבורים כי אין ממש בטענה זו. ההחלטה בדבר איחוד דיון של כב' הנשיאה ברלינר הייתה ביחס לתביעות שהתנהלו נגד מר אלכס גולדזברג (לאחר שעניינו של הנתבע הועבר לבית הדין לעבודה) ומשכך, אינה רלבאנטית לתיק זה. נוסף על כך, ההחלטה שלא לאחד אינה מנומקת ולא ניתן להבין ממנה מדוע התיקים לא אוחדו – האם מטעמים של חוסר סמכות עניינית או חוסר יעילות דיונית (נוכח השלב שבו התיקים היו מצויים).

בעיניין זה יצוין כי עוולות של "גניבת עין", "תאור כוזב" ו"היתערבות לא הוגנת" על פי חוק עוולות מסחריות אינן בסמכות בית הדין על פי החוק (ראו סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות) וממילא בסיכומים מטעמם לא חזרו התובעים ולא הפנו להוראת סעיפי החוק כאמור ונראה כי זנחו טענה זו. מבלי להביע עמדה ביחס לאמור יצוין כי רוב התלונות שהוגשו לתיק היו מופנות בכלל כלפי מר יבגני שולמן או מר אלכס גולדזברג בנוגע לאופן התנהלותם וכלל לא נגד הנתבע (כך למשל, הגב' טטיאנה קוטוב שהעידה מטעם התובעים ציינה כי התלונה שלה נוגעת למר שולמן וכך גם עולה מתלונות נוספות שהוגשו לתיק)[footnoteRef:43] (התלונות נגעו, בין השאר, לאי מילוי טופס השוואה בין ביטוחים, מכירת פוליסות חדשות תוך גרימת נזק בכיסויי הביטוח עקב ביטול פוליסות קיימות שנתנו כסוי טוב יותר, פתיחת פוליסות חדשות במירמה או הטעייה וכו').

...

משכך דין התביעה להידחות ולו מטעם זה. שנית, תביעת לשון הרע טעונה הוכחה (לעניין השלבים השונים לבחינת התקיימות לשון הרע ראו: ע"ע 46548-09-12 לירן אבידן – פלאפון תקשורת בע"מ (31.3.15), פסקה 17 לפסק הדין).

משכך, התביעה בגין איסור לשון הרע, נדחית.

סוף דבר התביעה מכוח חוק עוולות מסחריות ומכוח חוק איסור לשון הרע - נדחית.

[30: ראו סעיפים 14 ו-24 לפסק הדין בעיניין פי.או.אס.] בדומה, בעיניין אילנה ליטבק קבע בית הדין הארצי כי העילה של גרם הפרת חוזה הקבועה בסעיף 62 לפקודת הנזיקין מצויה ככלל, בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, לרבות כלפי צדדים שלישיים שאינם צדדים ישירים ליחסי העבודה: "...ככלל, מצויה עילה זו בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, לרבות כלפי "צדדים שלישיים שאינם צדדים ישירים ליחסי עבודה" [עע 259/05 א.מ. חטיפי העמק בע"מ – עפיף בן סלים ח'וטבא ואח', [פורסם בנבו], ניתן ביום 26.4.06; וראו גם: דב"ע נא/156-3 יעקב סימס - בנימין יוחננוף, פד"ע כד 199].

השאלה הנשאלת היא, מה הדין כאשר העובד מעביר את ה"סוד המסחרי" לצד שלישי, או מנצל את הסוד המסחרי יחד עם אותו צד שלישי; האם במקרה כזה סעיף 22(א) לחוק עוולות מסחריות מעניק לבית הדין לעבודה סמכות לידון גם בתביעה של המעסיק כנגד הצד השלישי? בעיניין זה, קבעה כב' השופטת (בדימוס) אלישבע ברק אוסוסקין בעיניין חטיפי העמק[footnoteRef:36], כי לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לידון בעילות של גזל סוד מסחרי, גרם הפרת חוזה והפרת צו שפוטי כלפי צדדים שלישיים שאינם צדדים ישירים ליחסי העבודה.

...

על רקע האמור, התובעת עותרת לקבלת הסעדים הבאים: מתן פסק דין הצהרתי השולל את זכאות הנתבע לתשלום פיצויי פיטורים.

סוף דבר לאור לכל האמור לעיל, הננו קובעים כדלמקן: הבקשה לסילוק התביעה בעילת גרם הפרת חוזה כנגד הנתבעים 3 ו-4- נדחית.

הבקשה לסילוק התביעה בעילת הפרת חוק עוולות מסחריות מתקבלת באופן חלקי, כך שהתביעה בעילה זו תמחק כנגד הנתבעים 2-4 ותעמוד בעינה כנגד הנתבע.

לעניין זה, בסעיף 82 לכתב התביעה יירשם "לחייב את הנתבע לשלם לתובעת בסך של 54,000 ₪ כפיצוי סטטוטורי בגין גזל סוד מסחרי כקבוע בסעיף 13 לחוק" במקום "לחייב את הנתבעים...". בקשה לסילוק חלק מעילות התביעה המופיעות בסעיפים 38-46, 56-62, 83 ו- 85, כנגד הנתבע - נדחית.

בעיניין סע"ש (איזורי ת"א) 22614-09-19 ש. אנגל מהנדסים בע"מ - אירינה בונגרט (נבו 27.04.2020) התיר בית הדין (כב' הרשמת רעות שמר בגס) למעסיק לעיין במחשב האישי של העובדת, במסגרת הליך גילוי מסמכים, תוך היתייחסות לכך שמדובר במחשב שניתן לה לצרכי עבודה וקיומו של מיסמך שלפיו נאסר על העובדת לעבוד בעבודות פרטיות.

לאור האמור, התביעה בעיניין סוד מסחרי והתביעה למתן צו מניעה קבוע האוסר על באום לחשוף ידע שנצבר בתקופת עבודתו בחברה, נדחית.

הפרת הסכם ההעסקה, חובת הסודות, הנאמנות ותום הלב יחסי עבודה הנם יחסים חוזיים מיוחדים, אשר מטילים על הצדדים חובות מוגברות זה כלפי זה. ע"ע (עבודה ארצי) 300053/96 אסנת נתאי - בית התפוצות על שם נחום גולדמן, לז(2002) 311; ע"ע 189/03 גירית בע"מ - מרדכי אביב, לט(2004) 728; באשר לחובה המוטלת על העובד כלפי המעסיק נאמר בעיניין ע"ע (ארצי) 35403-12-11 קנטרי פלורס בע"מ - חוה נחמני (נבו 29.11.2016): "חובת תום הלב המוטלת על עובד במסגרת יחסי העבודה ... ומקורה בניסיון ליצור מערכת חברתית ועסקית המושתתת על יחסים הוגנים וכללי תחרות אשר בבסיסם יושרה אשר מאפשרת קיומה של חברה שבה "אדם לאדם - אדם"..

נציין כי בהתאם להוראות החוק נכון להיום, קביעת פיצוי נזיקי מכח חוק הגנת הפרטיות, אינה מסורה לסמכות עניינית של בית הדין לעבודה.

...

בנסיבות אלה אנו קובעים כי קמה לרובוגרופ ההגנה הקבועה בסעיף 18 (2)(ג) לחוק הגנת הפרטיות שעניינה "הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע" ראו לעניין זה דברים שכתבה כב' השופטת איצקוביץ בעניין סע"ש (אזורי ת"א) 41363-03-13 אורי יוסקוביץ - טלרד נטוורקס בע"מ (נבו 15.10.2017), הרלבנטיים ונכונים גם לענייננו.

סוף דבר תביעת רובוגרופ מתקבלת באופן חלקי.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי.

הוצאות משפט בשים לב לתוצאות פסק הדין ולהתנהלותו של באום במסגרת העבודה, כפי שפורט לעיל, ובשים לב לתוצאות ההליך, אנו קובעים כי באום ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ש"ח. ניתן היום, י"ג אדר תשפ"ג, בהעדר הצדדים.

הנתבעים חידשו וטענו, בסעיף 38 לסיכומיהם, כי הטענות כנגד הנתבע מס' 1 - בדבר גניבה וגזל סוד מסחרי - אינן בסמכותו העניינית של ביה"ד, בהיותן עוולות נזיקיות.

אנו דוחים טענה זו. בהתאם למה שנפסק בבית המשפט העליון בענין מורן רוחם הנ"ל, ובהתאם גם למה שנפסק בבית הדין הארצי לעבודה בע"ע 73201-06-20, ולדימיר בובילב - סטרטסיס בע"מ; ניתן ביום 1.6.2022; בסע' 49, מדובר בעילות מעורבות - שהן גם חוזיות וגם נזיקיות.

הסמכות לענין זה מוסדרת בסעיף 24(א)(1ג) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969, והיא חלה רק בין מעסיק לעובדיו ובקשר לסכסוך עבודה.

...

סוף דבר כאמור בסע' 60 לעיל, בגין הפרת חובת הנאמנות, אנו פוסקים כי על הנתבע מס' 1 לשלם לתובעת פיצוי ללא הוכחת נזק, בסך 10,000 ש"ח. בשל הפער הגדול בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק, התובעת תשלם 2,000 ש"ח הוצאות, לטובת הנתבע מס' 1.

התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 נדחית.

התובעת תשלם לה הוצאות בסך 5,000 ש"ח. זאת על הצד הנמוך בשל כך שהנתבעת מס' 2 היתה שותפה להפרת האמונים.