מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות עניינית ותובענה על סכום קצוב בתביעת דמי אחזקה בבניין משותף

בהליך ביצוע תביעה בהוצאה לפועל (ת"ת) שהוגש בשנת 2015 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

סמכות עניינית של בית משפט זה לידון בתביעה כספית לתשלום דמי אחזקת שטחים צבוריים בבניין משותף וכשרות התביעה להתברר כתובענה על סכום קצוב.
...
בחינה מהותית של הסכסוך, אפוא, תביא למסקנה זהה, לפיה סכסוכים כגון דא יש להגיש למפקח על המקרקעין, ולא לבית המשפט האזרחי.
סיכומו של דבר, לא היה מקום להגיש התביעה במתכונתה ללשכת ההוצאה לפועל, בין בשל העדר מסמך בכתב כמתחייב, והן – בעיקר, בחוסר סמכות עניינית של בית המשפט האזרחי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בהמשך להחלטת בית-המשפט מיום 31/03/17, ניתן בזאת פסק-דין למחיקת התובענה על הסף, בשל חוסר סמכות עניינית.
כאמור, התביעה היא לסכום קצוב, נוכח חוב הנטען על-ידי התובעת שלא שולם לה בגין שירותי אחזקת הבניין.
סעיף 72 לחוק המקרקעין קובע: "(א) סיכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים 58, 59 או 59א עד 59ג ו-59ה עד 59ח, לפי סעיף 1א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ"א-1991, לפי חוק המקרקעין (חזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 או לפי סעיפים 6נט עד 6סא, 21ב ו-27ג לחוק הבזק, תשמ"ב-1982 יכריע בו המפקח.
בהקשר זה קובע סעיף 58(א) לחוק המקרקעין: "בעל דירה חייב להישתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, לפי יחס שטח ריצפת דירתו אל שטח הריצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור הישתתפות אחר. לענין זה, 'החזקה תקינה' – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות". התנאי הבסיסי להקניית סמכות המפקח לפי סעיף 72 לחוק המקרקעין נוגע לזהות הצדדים במצטבר עם עילת התובענה.
...
שאלת הסמכות העניינית עלולה לעלות בכול זמן של חיי ההליך, ולשיטתו של בית המשפט, אין מנוס אלא לכבד את דבר המחוקק בעניין יסודי כמו סמכות.
ברם, תרופתו של בעל הדין שכנגד, אשר אולץ להשתתף בהליכי-סרק ובסופו של דבר ייאלץ לשוב ולנהלם בפני ערכאה מוסמכת, הינה בתחום ההוצאות, אשר יש ויעלו אף על שווי הסעד הנתבע.
אשר על כן, תשלם הנתבעת הוצאות התובעת בסך 17,500 ש"ח. מן ההוצאות ניתן יהיה לקזז כול סכום הוצאות אשר נפסק בהליך זה לטובת הנתבעת, ככל שנפסק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

כאמור, התביעה היא לסכום קצוב, נוכח חוב הנטען על-ידי התובעת שלא שולם לה בגין שירותי אחזקת הבניין.
סעיף 72 לחוק המקרקעין קובע: "(א) סיכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים 58, 59 או 59א עד 59ג ו-59ה עד 59ח, לפי סעיף 1א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ"א-1991, לפי חוק המקרקעין (חזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 או לפי סעיפים 6נט עד 6סא, 21ב ו-27ג לחוק הבזק, תשמ"ב-1982 יכריע בו המפקח.
בהקשר זה קובע סעיף 58(א) לחוק המקרקעין: "בעל דירה חייב להישתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחוייבים על פי דין או המקובלים על פי הנוהג, לפי יחס שטח ריצפת דירתו אל שטח הריצפה של כל הדירות שבבית המשותף, זולת אם נקבע בתקנון שיעור הישתתפות אחר. לענין זה, 'החזקה תקינה' – שמירה על מצבו של הרכוש המשותף כפי שהיה בעת גמר הבניה, לרבות שיפורים שבוצעו בו לאחר מכן בהסכמת בעלי הדירות". התנאי הבסיסי להקניית סמכות המפקח לפי סעיף 72 לחוק המקרקעין נוגע לזהות הצדדים במצטבר עם עילת התובענה.
לפיכך, מצא בית-המשפט מקום לאפשר לצדדים לטעון בכתב לעניין ההוצאות הראויות שיושתו על הנתבעת, שיעורן והצדקתן, בטרם יינתן פסק-דין סופי להעמדת התביעה מחוסר סמכות עניינית.
...
האם הכריע בית-המשפט המחוזי בשאלת הסמכות העניינית עד כדי קיום מעשה בית-דין? טענות התובעת שלפיהן ההחלטה שניתנה בערעור הינה החלטה חלוטה, ומה גם המותבים השונים הדנו בעניין דנן לא קבעו כי מדובר בחוסר סמכות עניינית, דינן להידחות.
סיכום לאור האמור לעיל, הסמכות העניינית לדון בתובענה שבפניי נתונה למפקח על המקרקעין, ומשכך יש לקבל את הבקשה ולהעמיד את התובענה.
לפיכך, מצא בית-המשפט מקום לאפשר לצדדים לטעון בכתב לעניין ההוצאות הראויות שיושתו על הנתבעת, שיעורן והצדקתן, בטרם יינתן פסק-דין סופי להעמדת התביעה מחוסר סמכות עניינית.

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2013 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

ערעור על החלטת כב' רשמת בית המשפט, בו נדחתה טענתו של המערער כי הסמכות העניינית הבלעדית לידון בסכסוך בין חברת ניהול, הנותנת שירותי אחזקה וניהול לבית משותף, לבין דייר בבית המשותף, מסורה למפקח על רישום המקרקעין.
המשיבה הגישה תביעה על סכום קצוב נגד הנתבעים לתשלום סכום של 6,876 ₪, אותו הם חייבים לה, לטענתה, בהתאם להסכם בו התחייבו לשלם עבור דמי ניהול והאחזקה בבניין, סך של 260 ₪ לחודש וכן את חלקם בהוצאות שפוץ אשר ייעשו בבניין.
המערער הגיש היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב, בה טען, בין היתר, כי "סמכות לידון בסכסוך לעניין הקשור בהישתתפות בהוצאות אחזקת בתי משותפים הנה אצל רשם הבתים המשותפים". כב' הרשמת דחתה את טענת המערער כי הסמכות לידון בתובענה נתונה למפקח על רישום המקרקעין (להלן: "המפקח"), וחייבה את המערער בהוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪.
ראו החלטה מיום 6.8.09: "התובעת הגישה תביעה דומה כנגד בעל אולם אחר באותו ביניין ... בת.א (ראשל"צ) 460/06 מטאטא הזהב בע"מ נ' שלום חנאי בע"מ. בפסק דין שניתן על ידי כב' השופטת אניסמן-עמית בתיק האמור מיום 4/2/08 (פסק הדין), נקבע כי התובעת לא הוכיחה את מעמדה כחברת הניהול בבניין מכוח מעמדה החוזי. זאת, משום שהעברת הניהול לתובעת ... נעשתה שלא כדין ואף אם נעשתה העברה כדין, לא נימסרה הודעה כדין לגבי העברת הניהול לדיירי הבניין. התובעת לא ביססה מעמדה כחברת הניהול בבניין גם ... מכוח האספה הכללית של דיירי הבניין מיום 1/5/06, שלא זומנה כדין. על כן ובהיעדר עילת תביעה אחרת, נדחתה התביעה לדמי ניהול...". בפסה"ד אשר ניתן ביום 21.11.2010, נקבע שעילת התביעה היחידה של התובעת היא עשיית עושר ולא במשפט.
...
" דיון לאחר שעיינתי בהחלטת כב' הרשמת וטענות הצדדים, הגעתי למסקנה שדין הערעור להתקבל וכי בהיות המשיבה "מתחזק" (כהגדרתו בסעיף 71 לחוק), התובעת את שכרה, הסמכות הבלעדית לדון בסכסוך בין הצדדים נתונה למפקח.
אני סבור שהנדון שם אינו כענייננו.
המשיבה תשלם את הוצאות המערער, בסך 750 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

בהליך ביצוע תביעה בהוצאה לפועל (ת"ת) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

בהמשך להחלטתי מיום 19.12.22, לאחר עיון בתגובת המשיבה ובהיעדר תגובת המבקש, מצאתי לקבוע כי לאור הדין הקיים הסמכות לידון בתביעה נתונה למפקח על המקרקעין, והיא אינה נתונה לבית משפט זה. התביעה ניפתחה כבקשה לבצוע תביעה על סכום קצוב על פי הוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967.
התובעת עוסקת במתן שירותי ניהול ואחזקת מבנים, וכעולה מהסכם הניהול המצורף לכתב התביעה ומהאמור בכתב התביעה מונתה לתחזק ולנהל את עינייני הבית המשותף (ס' 3 לכתב התביעה).
כפי שנפסק בת"א 1561/98 (י-ם) יוסף נחמיה נ' דוד נבון (1.9.99): "סמכות המפקח אכן הוקנתה במטרה לקיים מנגנון יעיל של הכרעה בסכסוכים בין דיירים, הנידרש כדי לאפשר חיים בצוותא תחת קורת גג בית משותף אחד." ערכאה זו הנה איפוא בעלת הכלים והמומחיות המתאימים לידון בתובענות הנוגעות לסכסוך בבתים משותפים, לרבות בין מתחזק.
על כן, לא היה מקום להגיש התביעה במתכונתה ללישכת ההוצאה לפועל, בהיעדר סמכות עניינית של בית המשפט האזרחי.
...
המסקנה תתקבל בהתאם למכלול נסיבות העניין, וכך למשל, יש לבחון את תפקידיו המוסכמים של המתחזק, האם גביית כספי הוצאות החזקת הבית נעשית על ידו, האם הוא הגורם המבצע תשלומים לגורמים חיצוניים, דוגמת תשלומי ארנונה, מים, חשמל, האם הוא הגורם השוכר שירותים מקצועיים חיצוניים ומסדיר את התשלום ואופיו, האם הוא המהווה גורם מרכזי המשמש כתובת לפתרון סוגיות יומיומיות הקשורות בניהול הבית המשותף.
סמכות המפקח לדון בתביעה גם כאשר ההתקשרות עם המתחזק היא מכוח הסכם ניהול (וללא קביעה בתקנון) נקבעה ברע"א 6394/15 נציגות הבית המשותף קניון לב כרמיאל נ' חנית ניהול קניון כרמיאל בע"מ (17.3.16): "אם כן, בכל מקרה ומקרה שבו נטען שהסכסוך הוא עם מתחזק, על המפקח לבחון האם מדובר במתחזק ובהמשך לכך האם הסכסוך הוא לפי התקנון או לפי סעיפי החוק הספציפיים שהוזכרו בסעיף 72 לחוק המקרקעין. אחד מסעיפים אלה הוא סעיף 58 לחוק, שמעגן את חובתו של בעל דירה להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף. לשיטתי, נובע מכאן כי המפקח מוסמך לדון בסכסוכים שעניינם חובת השתתפות בהוצאות הנובעות מהתקשרות עם מתחזק גם כאשר הכלל בדבר התקשרות עם מתחזק נקבע מכוח הסכמי ניהול. מאחר שהתקשרות עם מתחזק כרוכה מניה וביה בתשלום עבור החזקתו וניהולו של הרכוש המשותף, מוסמך המפקח לדון גם בסכסוכים בדבר התקשרות עם מתחזק ככל שהם נובעים מסעיף 58 לחוק. אם כן, בית המשפט המחוזי לא צדק בקביעתו כי המפקח לא היה מוסמך לדון בסכסוך שעניינו התקשרות עם מתחזק רק בשל העדרה של הוראה בתקנון שעוסקת בכך." אף בהיבט המהותי, הסמכות נתונה למפקח ולא לבית המשפט, ובחינה מהותית של הסכסוך תביא למסקנה לפיה סכסוכים כגון זה הנדון יש להגיש למפקח על המקרקעין, ולא לבית המשפט האזרחי.
לאור כל האמור לעיל, בית משפט זה נעדר סמכות לדון בתובענה הכספית שבין הגוף המתחזק ובין הדייר - הנתבע, והסמכות נתונה באופן ייחודי למפקח על המקרקעין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו