כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

סמכות עניינית בתביעת אישה נגד בעל בפשיטת רגל

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי מונה רשימה סגורה של תובענות שהסמכות העניינית הייחודית לידון בהן מסורה לבית הדין לעבודה.
ביטול או שינוי סעיף 3 לחוק המזונות ותקנה 6 לתקנות המזונות יגרום לחוסר שויון בין הזכאיות למזונות לבין אוכלוסיות אחרות המצויות במצוקה, לרבות מקבלי הבטחת הכנסה, שכן ביטול תקנה 6 יגרום לתשלום מזונות גם לנשים בעלות אמצעים ולפיכך יגרום לחוסר שויון בין מי שחל עליה חוק המזונות למי שחל עליה חוק הבטחת הכנסה.
להלן דברי ההסבר להצעת חוק המזונות: "בעיה אנושית וחברתית מצויה היא קורותיה של אישה שבעלה זנח אותה ואת ילדיו, בלי לדאוג לצרכיהם. לאחר היתדיינות ממושכת היא מקבלת, בדרך כלל, פסק דין למזונות נגד בעלה, אך במקרים רבים – הסטטיסטיקה מראה על כשלושת אלפים בקשות לשנה – אין כוחותיה עומדים לה בנסיבות החיים לגבות את המגיע לה על פי פסק הדין. החוק המוצע בא להבטיח אמצעי מחיה לאישה ולילדים שזכו בפסק דין למזונות ולשחרר אותם מהליכי הוצאה לפועל.
עמותת ידיד מבססת טענתה על "דו"ח הועדה לבחינת תכנית פרעון בהליך פשיטת רגל בראשות פרופ' רון חריס" ממנו עולה לטענתה כי לתובעת נדרשים 7,000 ₪ על מנת להתקיים בכבוד.
...
לאור אלה, נדחות טענות התובעת לאפליה.
נציין כי מצאנו אכן בחוות הדעת שהגישה התובעת נתונים ושאלות שיש בהן כדי לסתור ולו חלק מההנחות שהובאו במסגרת תעודת עובד הציבור.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

עוד מציין הנתבע להגנתה של החייבת כי מדובר באשה שאינה משכילה, ואינה מודעת להליכים, וכי אם יממש התובע את הפרוק תיזרק החייבת לרחוב.
התנאים הנדרשים לקביעת הסמכות העניינית על פי עילה זו הנם שהתובענה האזרחית הוגשה על ידי אדם כנגד בן מישפחה, וכן כי עילת התביעה הנה סיכסוך בתוך המשפחה.
דברים אלה קיבלו ביטוי בספרו של ד"ר זוסמן, סדרי הדין האזרחי, עמ' 623: "כונס נכסים תובע בשמו הוא, לא בשמו של החייב שעל רכושו נתמנה.. בדומה לנאמן בפשיטת רגל, לפי סעיף 144 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980". מעת שהתמנה כונס הנכסים לתפקידו אין הוא בגדר מי שפועל מטעמו של בעל הדין אלא מטעמו של ראש ההוצאה לפועל ומשמש כזרועו הארוכה.
...
בעניין זה מקובלת עלי קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה בתמ"ש 33351-03-12 כ. נ' כ. (פורסם ב"נבו" 4.10.2012), ןלפיה: "סמכות בית המשפט לענייני משפחה הקבועה בהוראת סעיף 1(2) לחוק בית המשפט למשפחה, ולפיה ידון בית המשפט למשפחה ב'תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא..'.
לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי הסמכות העניינית לדון בתובענה לפירוק השיתוף נתונה לבית משפט זה ולא לבית המשפט לענייני משפחה.
אני קובע לקדם משפט ביום 22/10/2017 בשעה 12:30.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גלמור סבור שיש למחוק את ההליך על הסף בין היתר בהעדר סמכות עניינית ומקומית של בית המשפט בישראל להדרש להליך; העדר עילה; שהוי וכן שהעסקאות שצוינו לעיל אינן מהוות מעשה פשיטת רגל.
הבהרתי בהחלטות דנא שאם יקודם ויבורר הליך פשיטת הרגל של החייב שמחייב חקירות, ליבון ראיות וכדומה לא כל שכן התבקשה חקירת גאידמק בווידאו קונפרנס, אזי ככל שאלה יתקיימו בטרם הוכרעה סוגית הסמכות לגבי האישה עלולה להווצר מצב של כפל היתדיינות, פסיקה סותרת ותוך ביזבוז משאבי בית המשפט ועלויות ניכרות שלא לצורך על ידי הצדדים.
בקשה 8: עניינה של זו הוא צירוף ראיות נוספות לבקשה לפשיטת הרגל ולמתן סעדים זמניים כנגד גלמור וכנגד האשה (בקשה 15), שלפיה גלמור והאישה הם בעלים של נכס בישראל שהנו דירה בבניין מגורים ברחוב מאזה בתל אביב.
המצאות בעל דין מאחורי סורג ובריח אינה מונעת ממנו לתבוע את אשר מגיע לו לטענתו וכל עוד יתאפשר בירור ההליך כדין וללא פגיעה בזכויות הדיוניות של המתדיינים, ותוך שמירת זכותו החוקתית של גאידמק לנקוט בהליכים.
...
החלטתי זו מתייחסת רק לעילה זו של שהיית גאידמק במאסר ולא לעילות המחיקה הנוספות.
לאחר עיון בבקשה ובתגובות, לרבות זו של הכנ"ר, סבורני שדין הבקשה להידחות ואבהיר: לטעמי אין העובדה שמבקש פשיטת הרגל נמצא במאסר בחו"ל כדי טעם למחיקת בקשה שהוגשה על ידו.
מצאתי לנכון להבהיר כי באשר לבקשה 8 שעניינה חשיפת הסכם הממון שנזכרת לעיל, סבורני שנכון יהיה לדון ולהכריע בה לאחר שתוכרע גורל הסמכות לדון בעניינה של האישה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמצית העובדות וטענות הצדדים ברקע הבקשה תובענה למתן צו הצהרתי שהגישה התובעת נגד הנתבעים להצהיר שלתובעת מחצית מזכויות הבעלות בנכס המהוה דירת פנטהאוז ברח' עין גדי 5 בגבעתיים, והכולל גם חמש חניות וחמישה מחסנים (להלן: "הנכס") ולהוסיף ולהצהיר שהסכם המכר שנחתם בתאריך 22/3/21 במסגרתו נמכר הנכס לנתבעים 2 ו-3 בטל, שכן לא נחתם על ידי התובעת או על ידי הנאמן לנכסי התובעת, בהנתן שהתובעת מצויה בהליך פשיטת רגל.
הנתבעים 1-3 (להלן: "הנתבעים"), חולקים מכל וכל על טענות התובעת, על זכויותיה בנכס ואף מעלים טענה של חוסר סמכות עניינית לבית משפט זה, שכן לדידם התביעה אמורה להתנהל בבית המשפט לעינייני מישפחה.
הודגש שמדובר באישה חולת סרטן ללא כל נכס עם הכנסה מועטה וכי לא תוכל לעמוד בתשלום ערובה בסכומים המבוקשים.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את מלוא טענות הצדדים והדין בסוגיה באתי לידי מסקנה שלעת הזו אין לחייב את התובעת בהפקדת ערובה, החלטה שמשמעה חסימת אפשרות התובעת לנהל את ההליך.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בנצרת 09 ינואר 2023 פש"ר 18291-05-15 סעדי ז"ל נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' בפני כב' השופטת עינב גולומב בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980   הפקודה ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: עזבון המנוח סעיד עדנאן בלאל סעדי אמינה סעדי עו"ד נעם אפשטיין בנק לאומי לישראל החייב המבקש המבקשת הנאמן הנושה המבוטח ובעניין: כונס הנכסים הרישמי הכונ"ר החלטה
טענות האשה: לטענת האשה, היא בעלת מחצית מהזכויות בנכס כולו, ולמצער - בדירת המגורים בה התגוררה עם החייב המנוח.
האשה והחייב הגישו בשנת 2011 תביעה כנגד הבנק כאשר העלו השניים שלל טענות כנגד זכותו של הבנק לממש את הנכס.
בעניינינו, החייב המנוח הוכרז פושט רגל, לאמור – מצבת חובותיו עולה על מצבת זכויותיו, ובמצב דברים זה מבחינת הוראות החוק, אין לכאורה לאשה כל קדימות על הנושים (לא כן שכן הנושה המבוטח).
טענת הבנק בדבר מעשה בי"ד בגין לשתי התביעות האמורות איננה יכולה אמנם להיתקבל, שכן מדובר בתביעות שאחת מהן נדחתה מחוסר סמכות עניינית והשניה נמחקה, כך שאין בהן ליצור מעשה בי"ד. אולם בנסיבות המפורטות לעיל, הרי שהטענה המועלית כיום היא בגדר טענה כבושה, ללא נימוק משכנע, ולכך משמעות ראייתית לחובת המבקשת.
...
לטענת הבנק, בנסיבות אלה דין טענות האישה להידחות בין היתר בשל השתק, מניעות וחוסר תום לב. בניגוד לטענות האישה בתצהירה, הנכס לא נרכש על ידי החייב במהלך החיים המשותפים עמה כי אם התקבל בירושה וזאת ניתן לראות בנסח טאבו וכן בנסח ההיסטורי של הנכס.
המסקנה היא לפיכך כי אין מנוס מדחיית בקשת האישה להצהרה בדבר זכויות בנכס או בדירה.
יוער, כי בהינתן שהמבנה במקרקעין איננו רשום כבית משותף, הרי שככל שהיתה מתקבלת הבקשה בנוגע לדירת המגורים, הדבר היה מוצא ביטויו לכל היותר בזכויות חלקיות ביותר במקרקעין, וביחס לעיקר הנכס בטוחת הבנק היתה עומדת בעינה.
סוף דבר: על יסוד כל המקובץ, בקשת הבן ובקשת האישה – נדחות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו