סמכות עוולת לשון הרע בבית הדין לעבודה

] התשתית המשפטית סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה קובע כי לבית הדין האיזורי סמכות ייחודית לידון ב"תובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-165; לעניין זה, 'נושא משרה' – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על עובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים".

...

ככל שנגיע למסקנה שיש להרים את מסך ההתאגדות, ולו באופן חלקי, נדון בזכאות התובעת לרכיבים הרלוונטיים בהתאם להכרעתנו.

אי לכך ישלם הנתבע לתובעת סכום של 7,000 ₪.

] סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבע ישלם לתובעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: הפקדות לפנסיה בסכום של 14,209 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.4.2017 ועד לתשלום בפועל.

דיון והכרעה סעיף 24(א)(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע כי לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות לידון, בין היתר, בתביעה כדלקמן: (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים; כלומר, בתביעות לפי חוק איסור לשון הרע, המתבררות בין צדדים שיש ביניהם יחסי עבודה כמפורט בסעיף ואשר יש להן קשר ליחסי עבודה, הסמכות העניינית הייחודית מסורה לבית הדין האיזורי לעבודה.

...

על כן, בית המשפט קבע כי במצבים מעין אלה, על רקע סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה (המוגבלת רק לעניינים המפורשים בחוק בית הדין לעבודה), אין מנוס מפיצול הדיון, כך שעילות התביעות שבסמכות בית הדין לעבודה יתבררו בבית הדין לעבודה ואילו יתר העילות יתבררו בבית המשפט האזרחי.

לסיכום הדברים, טענות התובעת לעניין עוולת לשון הרע דינן להתברר בבית הדין האזורי לעבודה.

ס' 24(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק ביה"ד לעבודה") עוסק בסמכותו הייחודית של בית הדין האיזורי לעבודה, וסעיף קטן (1ד) בו קובע את הסמכות הייחודית לידון בתביעות מכח חוק איסור לשון הרע: "(1ד)  בתובענה של עובד... או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד..., בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד.

...

הלכה בעניין זה נפסקה ברע"א 2407/14 מורן רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ (14.10.15)‏‏: "הכלל צריך להיות שכאשר הוגשו הליכים בשתי הערכאות (ואפילו ההליך בבית הדין לעבודה נפתח לאחר ההליך בבית המשפט האזרחי) תינתן עדיפות לסיום הבירור בבית הדין לעבודה. אם כן, במקרה שמתנהל הליך בבית הדין לעבודה ומוגשת תביעה לבית המשפט האזרחי אשר מבוססת על שאלות דומות, ראוי כי תוגש בקשה לבית המשפט האזרחי להעמיד את ההליך שהוגש לפניו. הוא הדין במקרה שבו התביעה בבית הדין האזורי לעבודה הוגשה שעה שכבר מתנהל הליך בבית המשפט האזרחי. עם זאת, במקרים שבהם כבר התקדם משמעותית הדיון בהליך בבית המשפט האזרחי, עשויה להיות הצדקה לכך שבית המשפט האזרחי יימנע מעיכוב הדיון המתקיים בפניו. שיקולים נוספים שעשויים לסייע בהכרעה האם על בית המשפט להעמיד את ההליך שמתנהל לפניו הם: היקף השאלות המשותפות בשני ההליכים והיחס שלהם לשאלות הפרטניות; חלקו של הדיון בתנאי העבודה בשאלות המשותפות (ככל שהדיון בסוגיה זו רחב יותר ראוי שתתברר קודם התביעה בבית הדין לעבודה); הכרעתה של איזו ערכאה בשאלה שבמחלוקת תהווה מעשה בית-דין ביחס לערכאה האחרת; והאם הליך אחד עשוי לייתר את האחר (ראו והשוו: רע"א 2598/91 וולפסון נ' וולפסון, פ"ד מה(5) 816, 817 (1991); עניין חזאן, בפסקה 4; עניין פרפרה, בפסקאות 12-11). אכן, כאשר ענייננו בסוגיה של "הליך תלוי ועומד" וכיבוד הדדי בין ערכאות הכללים אינם יכולים להיות מנוסחים במתכונת של "כלל ולא יעבור". אולם במקרה הרגיל, אנו סבורים כאמור שראוי שההליך בבית הדין לעבודה יזכה לבכורה.

לסיכום הסמכות הייחודית לדון בתביעה מכח חוק איסור לשון הרע מסורה לבית הדין האזורי לעבודה.

בנסיבות אלה, ומהטעמים שפורטו לעיל, אני מורה על עיכוב ההליכים בהליך הנוכחי, וזאת עד סיום ההליך המתנהל בין הצדדים בבית הדין האזורי לעבודה.

כך נמצא בסעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה על פיו לבית הדין נתונה הסמכות 'לידון בתובענה שעילתה בסעיפים 29,31,62 או 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) בקשר לסכסוך עבודה', וכן בסעיף 24(א)(1ד) כפי שתוקן לאחרונה, ולפיו נתונה לבית הדין סמכות לידון בתביעה שעילתה בעוולת לשון הרע.

...

לאור האמור לעיל, עולה ומתחייבת המסקנה כי בית הדין האזורי לעבודה אינו מוסמך לדון בתובענה שעילתה בפקודת הנזיקין, ולעניין זה אין נפקא מינה באם שררו בין בעלי הדין יחסי עובד – מעביד, אם לאו, ובאם מדובר בסכסוך שביחסי עובד- מעביד, אם לאו, זאת למעט תובענה שעילתה באחד מארבעת הסעיפים שבפקודת הנזיקין, והמפורטים בסעיף 24(א)(1ב) לחוק.

העולה מהמקובץ, פורום זה מוסמך לדון ולהכריע אך ורק בעילת התרמית, בעוד כי יתר העילות המפורטות בתביעה הינן בסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה.

לעיוני ביום 16.2.16, ולאור ההודעה שתוגש על ידי התובעת תינתן החלטתי להמשך הדיון בתביעה.

סמכות בית הדין לידון בתביעות העוסקות בעוולת לשון הרע סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע: לבית דין איזורי לעבודה סמכות ייחודית לידון – בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה.

...

גם הטענה בדבר יעילות דיונית דינה להידחות.

סיכומו של דבר, לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בתביעה שהגיש המשיב כנגד המבקש.