סמכות מקומית תביעות קטנות סדרי דין ודיון

דיון והכרעה טענת היעדרה של סמכות מקומית לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולנסיבות העניין ועיינתי בהוראות הדין הרלוואנטיות, מצאתי כי התביעה דנן מצויה בתחום סמכותו המקומית של בית המשפט זה. בעניינינו חלות הוראות תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 (להלן: "תקנות השיפוט בתביעות קטנות"), ואלו קובעות בעיניין הסמכות המקומית, כדלהלן: "2. (א) תביעה תוגש לבית המשפט שאיזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן,

...

טענת העדר היריבות באשר לטענת היעדר יריבות בין התובעת ובין הנתבעת 2, אני קובעת כי דין הטענה להתקבל.

אלא שבנסיבות המקרה דנן נהיר כי דין התביעה כנגד הנתבעת 2 להידחות, וזאת מהטעמים הבאים: גם אם תאמר, ואין באמור להלן משום הבעת דעה בסוגיה, כי פרסום בעל המקצוע שנתן שירות לתובעת באתר "המקצוענים" הינו פרסום מטעה המטיל אחריות על הנתבעת 1, נהיר וברור כי פרסום אתר "המקצוענים" באתר הנתבעת 2, לא יכול להקים חבות של האחרונה כלפי התובעת.

ולבסוף, הנני סבורה שלא ניתן היה להטיל על הנתבעת 2 אחריות במקרה דנן, גם לו זו הייתה במועד הקובע בעלת מניות בנתבעת 1, שכן לא היה מקום לביצוע "הרמת מסך" בין הנתבעת 1 לבעלי מניותיה, בוודאי שלא ניתן להטיל על הנתבעת 2 (ו/או על כל גוף הדומה לה), גם אם הייתה בעלת מניות בנתבעת 1, חובה לעקוב ולפקח על המפרסמים באתר אותו היא מפרסמת, ובמקרה דנן לא ניתן היה להטיל עליה, גם אם הייתה בעלת מניות הנתבעת 1, חובה לעקוב ולפקח על בעלי המקצוע שמפרסמים את עצמם באתר "המקצוענים". לאור האמור לעיל הנני קובעת כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כנגד הנתבעת 2, ולפיכך, דין התביעה כנגדה להידחות.

סמכות מקומית לידון בתביעה קמה בהינתן כי מקום ביצוע העסקה היה מקום מושבו של התובע, ירושלים (תקנה 2(5) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1967).

...

סבורני כי השבת כספו של התובע תהיה התוצאה הנכונה בשים לב לאמור לעיל.

סוף דבר משכך, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, כך שהנתבעים 1 ו-2 ישלמו לתובע, יחד ולחוד, סך כולל של 1,984 ₪.

כמו כן, ישלם הנתבע 1 לתובע סך נוסף של 2,595 ₪.

הסמכות המקומית בהתאם לתקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, תובענה תוגש לביהמ"ש אשר באיזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: " 7. (א) תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם." בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, תובענה תוגש לביהמ"ש אשר באיזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: " (1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

לסיכום: לאור האמור לעיל, מצאתי כי לבית משפט זה הסמכות המקומית לידון בתובענה זו מכוח תקנה 7(א) ותקנה 7(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ועל כן, דין הבקשה להדחות.

...

דיון והכרעה: השאלה שבפנינו היא האם יש להיעתר לבקשת המבקשת להעברת הדיון לבית משפט השלום בירושלים, או שמא יש להיעתר לטענת המשיב לפיה הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. כידוע ההלכה היא כי בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.

לסיכום: לאור האמור לעיל, מצאתי כי לבית משפט זה הסמכות המקומית לדון בתובענה זו מכוח תקנה 7(א) ותקנה 7(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ועל כן, דין הבקשה להידחות.

לאור האמור לעיל, הבקשה להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית - נדחית.

השאלות הטעונות הכרעה הן כדלקמן: האם לבית המשפט סמכות לידון בתביעה (בהנתן תניית השיפוט בהסכם בין הצדדים – סמכות מקומית לבתי המשפט במחוז תל אביב)? האם הנתבעים חבים כלפי התובעים בתשלום, מכוח ההסכם בין הצדדים? האם הנתבעים חבים כלפי התובעים בתשלום בגין נזקים לא ממוניים, קרי, עגמת הנפש שנגרמה לתובעים כתוצאה מאי תשלום התמורה המוסכמת לידיהם? אם כן, האם החבות חלה על שני הנתבעים כאחד, או על מי מביניהם? אדון בשאלות כסדרן.

מדובר בנסיבות חריגות, העולות בקנה אחד עם תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) והגמישות הפרוצדוראלית הנובעת מהן, אך יש בכך כדי להוות חסם לקבלתה של טענה מקדמית שעניינה סמכות מקומית.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את טיעוני הצדדים ושקלתי טענותיהם, אני מורה על קבלתה המלאה של התביעה כלפי הנתבעת 1, ועל דחיית התביעה כלפי הנתבע 2.

חבות מכוח ההסכם בין הצדדים הגם שפסק הדין בוטל, ולמרות שבנימוקים לביטול פסק הדין נעתר בית המשפט לבקשה על יסוד הטעם, שמדובר בצדדים שאינם מיוצגים, אין להתייחס לדברים שנאמרו מפי הנתבע 2, כנציגה של הנתבעת 1 – כאילו לא נאמרו.

התביעה נגד הנתבע 2 נדחית.

בפני בקשה שהגישה המבקשת, הנתבעת 3 בתביעה דנן, להעברת הדיון בתיק לבית המשפט לתביעות קטנות במחוז מרכז מחמת העידר סמכות מקומית של ביהמ"ש זה לידון בה. עסקינן בתביעה קטנה שעניינה – פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לתובעים, המשיבים 1 ו-2, בעקבות ביטול טיסתם ביום 16.08.2022 ע"י הנתבעת 1 בשל תקלה טכנית במטוס (להלן: "המשיבים").

הסמכות המקומית בהתאם לתקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, תובענה תוגש לביהמ"ש אשר באיזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: " 7. (א) תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם." בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 (להלן: "תקנות לתביעות קטנות"), תובענה תוגש לביהמ"ש אשר באיזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: "2. (א)  תביעה תוגש לבית המשפט שאיזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין; ואלה הם:

...

דיון והכרעה השאלה שבפנינו היא האם יש להיעתר לבקשת המבקשת להעברת הדיון לבית משפט השלום במחוז מרכז, או שמא יש להיעתר לטענת המשיבים לפיה הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. כידוע ההלכה היא כי בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.

לאור האמור לעיל, סבורני כי לא מתקיימת זיקה מהותית כלשהי של התביעה לבית משפט השלום בעכו, למעט מקום מגוריהם של המשיבים בקריית אתא, כך שברור כי זיקותיה המהותיות של התביעה, הינן לאחד מבתי המשפט השלום במחוז מרכז.

לסיכום מכל האמור דלעיל ובנסיבות אלו, מצאתי כי בית משפט נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה וזאת מכוח תקנה 2(א) לתקנות בתביעות קטנות, ועל כן, הבקשה להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית – מתקבלת.

לאור זאת, אני מורה על העברת הדיון בתובענה לכב' נשיא בתי משפט השלום/תביעות קטנות במחוז מרכז לצורך ניתובו לגורם השיפוטי המתאים.