סמכות מקומית לבית משפט לענייני משפחה

הבקשה וטענות הצדדים לפני בקשת המבקשת לסילוק התביעה על הסף ולחילופין להעברתה לדיון בבית המשפט לעינייני מישפחה בראשון לציון מטעמי סמכות עניינית ומקומית.

" בנסיבות אלה, גם אם אגב הדיון בסוגיית פירוק השתוף תעלה טענת הגנה מכח דיני הירושה לא תהיה כל מניעה מלהכריע בה ואין הדבר מוביל למסקנה כי הסמכות העניינית אינה מוקנית לבית משפט זה. לאור כל האמור אינני מקבל את טענות המבקשת כי הסמכות העניינית לידון בתובענה זו מוקנית לבית המשפט לעינייני מישפחה.

...

ברע"א 6558/99 נחום חבס נ' דין חבס (פ"ד נד(4) 337, 344 (30.8.2000), פסקאות 11-10 לחוות דעת כב' הנשיא (כתוארו אז) אהרון ברק שאומצה פה אחד) נקבע כך– "10. נראה לי כי אמת-המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. ... גישה זו מתבקשת מהתכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה. סמכות זו נועדה לרכז בבית-משפט אחד – הוא בית-המשפט לענייני משפחה – את הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו, תוך ניסיון לפתור אותו בכלים המיוחדים שהוענקו לבית-המשפט לענייני משפחה. ריכוז זה מוצדק הוא, רק אם הסכסוך המשפחתי מונח בתשתיתן של תביעות אזרחיות המוגשות לבתי-משפט שונים. אין כל צידוק בריכוז זה אם האופי המשפחתי של הסכסוך אינו בעל תרומה משמעותית. במצב דברים זה אין נדרשת מומחיותו של בית-המשפט לענייני משפחה. נהפוך הוא, מן הראוי הוא שהסכסוך בין בני המשפחה ייפתר באופן שבו נפתרו סכסוכים אזרחיים בדרך-כלל, כלומר בבתי-המשפט האזרחיים המתמחים בכך. ...

" בנסיבות אלה, גם אם אגב הדיון בסוגיית פירוק השיתוף תעלה טענת הגנה מכח דיני הירושה לא תהיה כל מניעה מלהכריע בה ואין הדבר מוביל למסקנה כי הסמכות העניינית אינה מוקנית לבית משפט זה. לאור כל האמור אינני מקבל את טענות המבקשת כי הסמכות העניינית לדון בתובענה זו מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה.

בשולי הבקשה העלתה המבקשת טענה נוספת של העדר סמכות מקומית לבית משפט זה, נוכח טענתה כי כל הזיקות הנוגעות לסמכות המקומית על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מוליכות לעיר רחובות ומכאן כי לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בה. דא עקא, העיר רחובות מצויה במחוז המרכז אשר בית משפט זה הוא אחד מבתי המשפט הממוקמים בו ובעלי הסמכות המקומית לדון בתובענות שזיקתן למחוז זה. לאור האמור, אין לקבל גם טענה זו. סיכום הבקשה, על כל הטענות שהועלו בה והסעדים המבוקשים בה נדחית וההליך יתנהל בבית משפט זה אשר לו סמכות עניינית ומקומית לדון בה. בשים לב להיקף ההשקעה סביב בקשה זו תישא המבקשת בהוצאות המשיב בגינה בסך 3,000 ₪ ללא קשר לתוצאה הסופית של ההליך.

באשר לטענת התובעת כי לבית משפט זה מסורה הסמכות המקומית לאור מקום ביצוע עבירת נהיגה במהירות מופרזת, סמוך לצומת להבים בנגב, נטען כי חלופה זו אינה נמנית על החלופות שבתקנה 3(א) הנ"ל. התובעת טוענת כי הצדדים לא נישאו והתגוררו יחד במשך 90 ימים בלבד, והציבור מעולם לא סבר כי היו ידועים בציבור.

לטענת הנתבע בתצהיר אשר צורף בתמיכה לבקשה: "בעיניין הסמכות העניינית, אני אטען, וכפי שעולה מכתב התביעה, כי אומנם אני לא הייתי נשוי למשיבה, ואין ולא נערך הסכם נישואין ביננו, אך וכפי שעולה מכתב התביעה, בטרם נפרדנו אנחנו הנו חיים כבני זוג, וזאת במשך כארבעה חודשים בבית מושכר בעיר מגדל העמק שבצפון, כאשר וכפי שעולה מכתב התביעה, אני והמשיבה נהלנו ביחד משק בית משותף, ולאור כך, עפ"י יעוץ משפטי שקיבלתי, הסמכות עניינית לידון בתובענה זו, מוקנית לבית משפט לעינייני מישפחה בנצרת או לאחד מבתי המשפט שבאיזור הצפון, ולא לבית משפט זה" (סעיף 2 לתצהיר).

...

על כן, הנתבע לא הוכיח כי הצדדים היו "ידועים בציבור" כהגדרתם בפסיקה, והבקשה בעניין העדר סמכות עניינית, נדחית.

סוף דבר אני מורה על העברת התובענה לבתי משפט השלום במחוז צפון.

ראשית, הוא העלה טענות בעיניין סמכותו המקומית של בית המשפט לידון בתובענה (בשים לב לקיום הליכים קודמים בין הצדדים בבית המשפט לעינייני מישפחה בתל אביב).

...

לאור האמור אינני נעתרת למבוקש.

יחד עם זאת, על מנת לא להותיר את הקטינה ללא מסגרת חינוכית, אני מורה כי יש לחדש את הרישום שבוטל למסגרת הקודמת בעיריית ב'.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

תמצית טענות המבקשת משעה שמקום מושבם האחרון של הצדדים היה בארצות הברית, אזי על פי תקנה 258 ג(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984- (להלן - "התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי") הסמכות המקומית לידון בתובענה קנויה לבית המשפט לעינייני מישפחה במחוז תל אביב, זאת מכוח סמכותו השיורית של בית המשפט.

...

במקרה שלפניי, אף אם הייתי מגיעה למסקנה כי מקום מגוריהם האחרון של הצדדים היה בחו"ל - עדיין לא היה מוצדק לטעמי לקיים את הדיון במחוז תל-אביב-יפו.

שעה שכלל הצדדים אינם מתגוררים במחוז תל-אביב-יפו סמכותו של מותב זה ניתנת להפעלה גם מכוח תקנה זו. התוצאה לנוכח כל האמור אני מורה על העברת התובענה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז ירושלים.

השופט קמא קבע חלוקת זמני שהות זמנית בין המבקשת לקטינים (סעיף 9(א) להחלטה קמא) והוראות שונות הנוגעות להסעות הקטינים, נקודת המפגש, שיחות טלפון וכיוצ"ב. בסעיף 16 להחלטה קמא היתייחס בית המשפט קמא לסוגיית הסמכות המקומית, וקבע כהאי לישנא: "16. סמכות מקומית – לנוכח העובדה כי לצדדים תיק קודם בבית משפט לעינייני מישפחה במחוז תל אביב, ובהיעדר הסכמה, אני מורה על העברת המשך הדיון לבית המשפט המוסמך במחוז תל אביב.

...

סבורני כי לא נפלה כל טעות בהחלטה קמא, ברכיב עליו ביקשה המבקשת לערער במסגרת הליך זה – היינו בכל הקשור לחלק בהחלטה קמא העוסק בהעברת מקום הדיון של תובענה קמא למחוז ת"א. המקורות הנורמטיביים הנכונים לעניינו הם שניים.

מן המקובץ לעיל עולה כי השופט קמא בדין פסק, עת קבע כי על התובענה קמא לעבור למחוז ת"א. באשר לטענת המבקשת להעדר הנמקת השופט קמא – נוכח הוראותיהם הברורות של החוק והתקנות, סבורני כי לא היה צריך בית משפט קמא להרבות בנימוקים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.